המהפכה המשפטית שנמשכת גם בזמן המלחמה מעלה הילוך טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ: שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מקדמים במהירות את הצעת החוק לבחירת נציב התלונות על שופטים, שקובעת כי חברי הכנסת יכריעו בעצמם את זהותו. מטרת ח"כ רוטמן היא להעביר את החוק בשלוש קריאות עד היציאה לפגרת הקיץ ב-27 ביולי.
ההצעה שמסעירה את המערכת המשפטית, שרואה בה "צעד לפירוק הרשות השופטת", תקודם למרות התנגדות נחרצת של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שרואה במהלך פוליטיזציה של השיפוט, ערעור הפרדת הרשויות וצבירת כוח לקראת הדחת שופטים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה רואה בהצעה צעד קריטי שיפגע קשות באמון הציבור במערכת המשפטית.
נכון להיום נקבעת זהותו של הנציב בוועדה לבחירת שופטים בעקבות הסכמה בין נשיא העליון לבין שר המשפטים. לפי הצעת החוק, את הנציב תבחר הכנסת בהצבעה חשאית וברוב של 70 ח"כים. מקורות משפטיים בכירים רואים בקידום הצעת החוק הפעלת לחץ על ממלא מקום נשיא העליון פוגלמן להסכים ל"דיל", שלפיו שר המשפטים לוין יבחר שני שופטים שמרנים לעליון מתוך השלושה שצפויים להיבחר בחודשים הקרובים.
19.6: ריאיון עם ח"כ רוטמן
( צילום: ירון ברנר)
פוגלמן ובהרב-מיארה סבורים שהחריגה מהנוהג ארוך השנים מאז הקמת הנציבות, שלפיו לתפקיד הרם ממונה שופט בית משפט עליון בדימוס, מהווה ניסיון נוסף לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה. הם רואים בכך ניסיון שיטתי לשינוי הכללים הנהוגים - פגיעה במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובעצמאותו. הם רואים בצעד פגיעה בעצמאות הנציב, וחלק מתהליך השינוי המשטרי שמבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת.
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה כתבה בנוגע להצעת החוק: "יש בהליך המוצע כדי לפגוע במוסד הנציב ובאמון הציבור בו, ולהוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה, אף שלא ברור מהי ההצדקה לכך ואיזו תכלית עקרונית או מעשית הדבר משרת.
"שינוי כה יסודי של הליך הבחירה של תפקיד חשוב ורגיש ואמות המידה לבחירתו, ראוי שייעשה מתוך ראייה כללית ומעמיקה, הצופה פני עתיד. זאת, תוך קיום עבודת מטה סדורה שתבהיר מהי ההצדקה לשינוי המצב הקיים (אם בכלל), ומהם האמצעים ההולמים לשם כך, ולא מתוך ראייה צרה של אינטרסים רגעיים של נקודת זמן מסוימת, אגב מחלוקת קונקרטית ביחס למינוי הקרוב. רביעית, בחירה של נציב התלונות על השופטים על ידי הכנסת במנגנון המוצע אינה מתאימה למבנה המשטרי".
2 צפייה בגלריה
ממלא-מקום נשיא העליון פוגלמן והיועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, מישל אמזלג, לע״מ)
ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, כתב: "הצעת החוק מבטלת את שיטת הבחירה הקיימת, ומעבירה את סמכות מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי חברי הכנסת. העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט.
"זאת, בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצועי, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו. זאת ועוד - הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה. מכאן, כי אחד הגורמים המוסמכים להציע לוועדה לבחירת שופטים את הדחתו של שופט מכהן הינו נציב תלונות הציבור על השופטים. שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".
ח"כ רוטמן אמר בתגובה: "אזרחי ישראל זקוקים לצדק ממערכת המשפט שלהם, מבתי המשפט, מבתי הדין הרבניים, מבתי הדין השרעיים ומבתי הדין לעבודה. אזרחי ישראל זכאים לכך שיהיה להם נציב בלתי תלוי שיבדוק את תלונותיהם ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים. בכוונתי לפעול לקדם את הצעת החוק הזו שמביאה לידי ביטוי את הרצון בהסכמה רחבה ובהליך נקי, שקוף ודמוקרטי".
