דברי מבקר המדינה אנגלמן
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
רעידת האדמה האפוקליפטית בטורקיה בפברואר, שבה נהרגו 60 אלף אזרחים, גרמה לשינוי משמעותי בישראל. הרעש בסוף השבוע במרוקו, שלפי הרשויות מונה כבר אלפי נספים, חיזק את הצורך של הממשלה בירושלים להזיז דברים אחרי שנים של הזנחה. האם זה מספיק? לא לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
"מדי כמה חודשים מדינת ישראל מקבלת תזכורת כואבת ממדינות העולם על החשיבות הקריטית בהיערכות לרעידת אדמה", אמר היום (ראשון) המבקר. "לפני חצי שנה הייתה זו טורקיה, אתמול רעידת אדמה קטלנית פגעה במרוקו וליבנו איתם. נראה שלמרות נורות האזהרה, מדינת ישראל כושלת בהיערכותה לרעידות אדמה".
המבקר אנגלמן הציג דוח של משרדו שפורסם באחרונה ובו עלו לדבריו שני נתונים מטרידים. אחד מהם קובע שמרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוק של 93% מהמבנים בפריפריה שדורשים חיזוק מיידי. הנתון הבעייתי השני הוא ש-70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו. "הליקויים בעניין לא מובנים עוד יותר נוכח העובדה שבעלות של 2.3 מיליארד שקל ניתן לפתור את הבעיה של הערים בפריפריה שנמצאות על השבר הסורי-אפריקני", אמר אנגלמן.
המבקר הוסיף כי "לאחר החגים אפרסם דוח מעקב מקיף שעליו עבדנו בשנה החולפת בעניין ההיערכות לרעידות אדמה ברמה הלאומית, ובכלל זה היקף יישום תמ"א 38 ברמה הארצית, מוכנות בתי החולים, תשתיות לאומיות ומוסדות חינוך ואף היקף הכיסוי הביטוחי של אזרחי ישראל. גם בתוך זה עלו ליקויים משמעותיים. במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שהתרחש, על ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים לתקן את הליקויים באופן מיידי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס ב-23 באוגוסט את הדיון הראשון של ועדת השרים לענייני מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום. במקביל הוקמה ועדת מנכ"לים לצמצום פערי מוכנות המדינה לרעידת אדמה. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר ובהובלת ראש רשות החירום הלאומית יורם לרדו, התכנסה בשבוע שעבר. לרדו דוחף בכל הכוח לשיפור המוכנות לרעידות אדמה.
צוות המנכ"לים יגבש בתוך כשלושה חודשים הצעת מחליטים, משותפת לכלל המשרדים, שתובא לאישור הממשלה ותהווה בסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית. התוכנית תעסוק בחיזוק מבנים והתחדשות עירונית ברשויות שנמצאות במוקדים הסיסמיים, בקביעת מנגנוני התקצוב ומנגנוני הביצוע, בבחינה והטמעת שימושי קרקע ותמריצי תכנון וביצוע כמקור תקציבי נוסף, בצמצום פערים בהיערכות לרעידות אדמה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות ועוד.
ראשי הערים טבריה וצפת על החשש מרעש אדמה חזק בישראל
(צילום: ירון ברנר)
בנובמבר הקרוב יתקיים תרגיל לאומי שיבחן בפעם הראשונה את ישראל בהתרעה מפני רעידות אדמה. המערכת של פיקוד העורף מחוברת לגלאים הסיסמיים של המכון הגיאולוגי, ותיתן התרעה לציבור כחצי דקה וקצת יותר לפני רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-4.5 דרגות. ברחבי המדינה יופעלו צופרים ומיד לאחר מכן תישמע ברמקולים הקריאה "רעידת אדמה". הציבור יתבקש לצאת לשטח פתוח או להיכנס לממ"ד עם דלת פתוחה.
בישראל יש 4,600 מבני ציבור שהוקמו לפני 1980. כל המבנים שהוקמו אחרי שנה זו חוזקו מפני רעידת אדמה בסדר גודל של 7 דרגות. הנתונים מעידים כי בכל 100 שנה מתרחשת באזורנו רעידת אדמה עוצמתית. המומחים יודעים בוודאות שאחת כזאת תתרחש, אך אף אחד לא יכול להצביע על תאריך מדויק.
הבעיה המרכזית היא במוסדות חינוך: 1,600 בתי ספר במדינה נבנו לפני התקן המחמיר ב-1980. משרד החינוך מקצה מדי שנה 40 מיליון שקל לחיזוק בתי ספר. נכון לעכשיו רק 420 בתי ספר חוזקו, רובם בערים "רגישות" כמו טבריה ובית שאן.
3 צפייה בגלריה
בחודש שעבר: הדיון הראשון של ועדת השרים לענייני מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
גם בתי חולים סובלים ממצוקה בתחום. משרד הבריאות לא משקיע כסף בחיזוק מבנים ועל כן קיים פער משמעותי בין הרצון לשינוי לביצוע. קיימת תקווה שבוועדת המנכ"לים הייעודית יינתן דגש ותקציב להבטיח טיפול שיטתי בחיזוק בתי חולים. לפי דוח מבקר המדינה, קיימת התקדמות בתחום עמידות מתקני אנרגיה לרעידות אדמה. משרד התחבורה חיזק כמעט את כל הגשרים בישראל והצליח לתקן כמעט 98% מהליקויים.
במבנים למגורים הבעיה חריפה יותר: בישראל יש 80 אלף מבנים של שלוש קומות ויותר ובתוכם 610 אלף יחידות דיור שנבנו לפני התקן של 1980. אין הכרח שמבנים אלו יקרסו, אבל לפי המומחים עם פחות עמידים. תוכנית תמ"א 38 נתנה מענה לכ-40 אלף יחידות דיור מאז 2010, אבל מדובר בכ-7-6% מכלל המבנים הפרטיים שנבנו לפני 1980.
צוות המנכ"לים אמור לגבש תכנית ארוכת טווח לחיזוק מבנים בהתחדשות עירונית ופינוי-בינוי. בממשלה סבורים שהתלכדות תחומי הפעולה - חיזוק מבנים בדגש על רשויות שיושבות על מוקדי שבר, תרגול מערכת ההתרעה הלאומית ותוכנית לשיקום ארוך טווח של מבנים אחרי רעידת אדמה - יקדמו את ישראל צעד משמעותי במוכנות לרעידות אדמה.
