המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר סובב סביב מחלוקות רבות, כשלצד ענייני השכר והחופשות עומדת גם דרישת האוצר לתגמל מורים מצטיינים בשכר נוסף - בניגוד להסכם הקיבוצי. לקראת חזרת העיצומים היום (שלישי), שבמסגרתם לא יתקיימו לימודים בכל הארץ מלבד בחינוך המיוחד, ynet עושה סדר: מדוע הסתדרות המורים מתנגדת לתגמל את המצטיינים, ומהן חוות הדעת עליהן מסתמך משרד האוצר?
5 צפייה בגלריה
בהסתדרות המורים דורשים להוסיף תפקידים כמו בעל-יסודיים. יו"ר ארגון המורים רן ארז
(צילום: מוטי קמחי )
ראשית, נסביר את המצב הנוכחי: השכר של המורים, כמו בכל המגזר הציבורי, נקבע בהסכמים קיבוציים ומבוסס ברובו על ותק והשכלה. מעבר לכך, בעלי תפקידים מקבלים שכר נוסף. ארגוני המורים מתנגדים באופן מסורתי לתמריצים אישיים, אך בארגון המורים כבר התפשרו על תגמול עבור חדר מורים שלם - דבר שמייתר עידוד של מורים בודדים המתאמצים יותר ומצטיינים באופן בולט. בהסתדרות המורים, מנגד, מבקשים לתגמל מורים באמצעות תפקידים בצוות הניהולי, כפי שנעשה היום.
במשרד האוצר אומרים שהמצב הנוכחי מקשה על מערכת החינוך לתגמל עובדי הוראה מצטיינים, לבלום את נטישתם, לעודד מורים להתאמץ יותר ובסופו של דבר גם לשפר את הישגי התלמידים. המשבר החמור באיכות ובכמות של המורים החל כבר לפני שנים, ובאוצר אומרים שהדבר מוכיח את הצורך במתן תמריצים למורים איכותיים, שנבדלים ברמתם מאחרים.
כיום, נציין, מקבלים מורים תמריצים רק לפי מיקום גיאוגרפי: כך למשל, מורים שעובדים באילת מקבלים מענק מיוחד, ובתיכונים ניתנים תמריצים לחדרי מורים שלמים על בסיס כמה פרמטרים קבוצתיים.
"לתגמל בשכר ישר, בלי למוטט את המערכת"
בהסתדרות המורים חוששים ממצב של תחרותיות ומתח בין המורים בבית הספר - ודורשים הסכם קיבוצי אחיד ומוגדר. יו"ר תא מנהלי בתי הספר היסודיים, דליה פרץ, אמרה כי הסתדרות המורים תומכת בהרחבת התגמול הקיים עבור מורים בעלי תפקידים, ובכך ניתן יהיה גם לתגמל מורים איכותיים. לדבריה, בבתי הספר היסודיים יש מעט מאוד תפקידים, והסתדרות המורים דורשת להגדיל את מספרם ואת הגמול שניתן עבורם כפי שנעשה בעל-יסודיים. "לדעתנו, כך נוכל לעודד מצוינות ולשמור עליה", הסבירה פרץ. "בקביעת פרמטר ארצי יש מנעד רחב של מורים מצוינים שלא יוכלו לקבל גמול. אין קריטריון אובייקטיבי. מורה מצטיין שמלמד כיתה שבה משולבים ילדי חינוך מיוחד, לעומת מורה פחות משקיע שמלמד בכיתה ללא שילוב, לא יצליח להוביל לאותם הישגים".
כמו כן, טוענת פרץ, "מתן תגמול על העלאת הישגים ימקד את המורים בהישגים הלימודיים על חשבון מטרות חשובות אחרות, כמו הרווחה הנפשית של הילדים. לכן, יש לתגמל בשכר ישר, בלי למוטט את המערכת ובלי ליצור מתחים, ולתת למנהל יותר כלים באמצעות גמול תפקיד".
כבר בוועדת דוברת משנת 2003 - או בשמה הרשמי "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" - סוגיית התמריצים לעובדי ההוראה הייתה אחת ההמלצות המרכזיות ביותר. הוועדה הדגישה כי יש לתגמל מורים לא רק עבור ותק והשכלה, אלא גם עבור הצטיינות. בנק ישראל המליץ גם הוא כמה פעמים על תגמול למורים מצטיינים, במטרה למשוך כוח הוראה איכותי לבתי הספר ולגני הילדים ולשפר הישגים.
מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, שהופק בשנת 2013 לבקשת יו"ר ועדת החינוך דאז עמרם מצנע, ציין כי סוגיית התגמולים התלויים בביצועים של עובד ההוראה היא שנויה במחלוקת בין חוקרים וקובעי מדיניות בתחום החינוך. למרות זאת, ציין המחקר כי במדינות רבות נעשה אמנם שימוש בתגמולים מסוג זה, אך ברוב המקרים מדובר היה בתוכניות מקומיות ומוגבלות בזמן.
"לקבוע קריטריונים למצוינות"
פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית התייחס במחקר של הכנסת ליתרונות של הפעלת תוכנית לתגמול מורים, שבמסגרתה יצטרכו עובדי ההוראה לעמוד במטרות שיוגדרו מראש, והמערכת תעודד אותם לפעול בדרכים המתאימות להשגתן. לדבריו, הבחנה בין מורים טובים לגרועים תאפשר למערכת לתגמל מורים טובים באופן שיאפשר להשאירם במערכת החינוך, ומנגד להרחיק ממנה מורים לא טובים. כך יוכל מנהל בית הספר לפקח טוב יותר על עבודת המורים, לתת להם משוב על עבודתם ולנהל טוב יותר את בית הספר.
מנגד, לביא התייחס גם לקשיים שבהוצאה לפועל של תוכניות כאלה - שכוללים היעדר הסכמה על המדדים שלפיהם יינתנו התגמולים, וגם חוסר בהירותם. כך למשל, את המטרות ארוכות הטווח של מערכת החינוך - שכוללות חינוך לערכים, פיתוח אישיות וכדומה - לא ניתן לכמת ולמדוד, בוודאי שלא על פני זמן קצר. קיים קושי רב לבודד ולתגמל מורה יחיד שתרם להשגת אותם ערכים. בנוסף לכל אלה, לעיתים קרובות ההתפלגות של תלמידים בין בתי ספר לא מקרית (למשל, לפי שכונות), ומאפייניהם משפיעים על ביצועיהם. וגם, כאמור, לתוכניות שיובילו לתחרות ולמתח בין המורים עלולה להיות השפעה שלילית על התנהגותם.
חרף זאת, לביא ציין כי כלל העדויות מלמדות - על אף שלא באופן מוחלט - כי תוכניות מעוצבות היטב לתגמול מורים ובתי ספר לפי ביצועים יכולות לשפר במידה ניכרת את הישגי התלמידים. לדבריו, כדי לצמצם את הסיכון, על קובעי המדיניות לבחור היטב את המדדים שלפיהם יתוגמלו המורים, לאזן בין המדדים לטווח קצר ולטווח ארוך ועוד.
גם פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה למדיניות חינוך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, סבור כי יש לתגמל את המורים לא רק על בסיס שנות הוותק שלהם. לדבריו, "המערכת חייבת לקבוע קריטריונים למצוינות המורים, מצוינות שתבוא לידי ביטוי לא רק בהישגי התלמידים שלהם - אלא גם במידת השפעתם על התלמידים לתרום חברתית בכיתות ולקהילה".
אופלטקה התייחס גם למאפיינים של התלמידים בכל בית ספר, ואמר כי "הקריטריונים חייבים גם לקחת בחשבון את הרקע החברתי והכלכלי שממנו מגיעים התלמידים. אני גם הייתי מציע להציב גם רף לתגמול כספי לקבוצת מורים ולא רק למורים כמורים בודדים, על מנת לעודד שיתופי פעולה בין מורים בתוך המערכת, ויתרה מכך, שהמורים יהוו מודל לחיקוי עבור התלמידים וידרבנו אותם ללמוד ולתרום תוך שיתוף פעולה".
גם רן ארז מאיים לא לפתוח את שנת הלימודים
(צילום: אבי חי)
מנכ"ל רשת אמית, ד"ר אמנון אלדר, אמר כי בעוד השכר של כלל המורים חייב לעלות, יש לאפשר לתגמל מורים איכותיים ולקדמם לא רק לפי ותק ופיתוח מקצועי, אלא גם על-פי הערכת מנהל. בנוסף, לדבריו, "כדי למשוך מורים נוספים למערכת צריך להכיר בוותק המקצועי הקודם של מורים שעשו הסבה להוראה ממקצועות חופשיים". הוא קרא לפתח מסלול של חוזים אישיים עבור מורים מצוינים, וכך מנהלים יוכלו להעסיק אותם בשכר גבוה, ללא קביעות והסכמי שכר, כמו בשוק החופשי.
במקביל, לדבריו, יש להמשיך ולפעול לשדרוג איכות המורים באמצעות פיתוח יזמות ואוטונומיה. שאלת מקורות התקציב לצורך זה צריכה להיפתר, אך תחילת הדרך יכולה להיות בהקצאה של חוזים אישיים ל–10% מהמורים. מהלך כזה יעורר שיח של מצוינות בחדרי המורים ויסייע להעלאת איכות החינוך בישראל.
עם זאת, נחום בלס, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, מתנגד לתגמולים דיפרנציאליים - וסבור גם שהם יגרמו נזק. עם זאת, בלס כן תומך בתגמול של צוותי מורים שלמים בעקבות הצטיינות בעבודה. לדבריו, קיים קושי לקבוע קריטריונים למצוינות, והדבר יגרום למתיחות בקרב המורים, ייצור תחרותיות שאינה בריאה ויזיק. הוא הוסיף גם שאין לתגמל מורים שמלמדים מקצועות מסוימים.
פורסם לראשונה: 22:11, 27.06.22
