תיעוד בלעדי מהמקומות שבהם שהתה צורקוב בעיראק
(צילום: ynet)
רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לפרשת החטיפה של החוקרת הישראלית אליזבט צורקוב בעיראק. שאלות רבות עדיין פתוחות, וגורמים בכירים בירושלים מבהירים כי ייתכן שייקחו חודשים ארוכים ואף שנים עד שתשוחרר. אבל תיעוד בלעדי שצולם לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" מלב בגדד חושף קצת אור על המקומות שבהם ביקרה צורקוב ברחבי העיר: הבילויים, העבודה, המגורים והמפגשים עם החברים והקולגות.
כתבות נוספות בנושא:
תיעוד מרגעיה האחרונים של צורקוב לפני שנחטפה בעיראק
ארבעה מוקדים עיקריים מוצגים בתמונות: השוק העירוני של בגדד, שממוקם ברחוב אל-מותנבי ומוגדר בפי המקומיים כ"מרכז האינטלקטואלי של השכונה, המקום שבו המלומדים מבלים והיכן שמוכרים הרבה ספרים"; בית הקפה שנצפה בתיעוד שלפני חטיפתה; הבניין שבו התאכסנה בעת ביקורה האחרון, ובית המלון שבו נהגה לבקר.
עיתונאים מקומיים שהכירו את צורקוב העידו שלא כולם ידעו שיש לה אזרחות ישראלית. אחד מהם ציין כי "מי שהיה איתה בכל מיני קבוצות ידע שיש לה אזרחות ישראלית, אבל בשטח היא לא ציינה את זה". ואכן, רוב מי שהסכים לדבר עם ynet בשכונת אל-כראדה שבלב בגדד, שם התגוררה, סיפר כי לא ידע על אזרחותה הישראלית - אך הנושא "לא משפיע" על תפיסתם אותה.
בית הקפה שדווח כי ביקרה בו סמוך למועד חטיפתה הוא רידא עלוואן, שמפעיל מספר סניפים בבגדד, אחד מהם ברובע כראדה - אותו סניף שבו תועדה בשבוע שבו נחטפה, ושודר בטלוויזיה העיראקית. ניסינו להגיע למנהל סניף הקפה, אך גורם המקורב אליו סיפר בשיחה עם ynet כי לאחר פרסום הפרשה הוא מצא את עצמו במפתיע בלב סערה תקשורתית שלא רצה בה ולא צפה אותה, ולדברי מוקרביו הוא "חש מאוים, ולכן החליט לעזוב את העיר ולהתרחק לזמן מה עד שהסיפור ידעך".
לא ברור אם אכן עזב את בגדד, אבל גם אם הגרסה הזאת שגויה - יש בה מספיק כדי להעיד על הסערה שאכן התחוללה סביב הפרשה ובית הקפה. "היא הייתה יושבת פה עם לפטופ פתוח, משקה חם ליד, לפעמים לבד ולפעמים עם אנשים", סיפר עיתונאי שהכיר את החוקרת הישראלית. לדבריו, "היה לה ספר או מחברת על השולחן, היא הייתה אדם מעניין ונחמד".
מקורות בבירה סיפרו כי צורקוב שכרה דירה בבניין מגורים סטנדרטי ברובע כראדה בבגדד, במרחק הליכה או נסיעה קצר מכל אותם מוקדי עניין שמשכו את תשומת לבה. אך הם ציינו גם שמדי פעם היא שהתה באחד מבתי המלון באזור. אותם מקורות אמרו שהיא הרבתה לבלות ברחובות אל-מותנבי ואל-רשיד, ובשוק העירוני, והסתובבה בהם באופן חופשי.
עיתונאי שעבד עם צורקוב והכיר אותה בשבועות שלפני החטיפה, שיתף כי "תמיד היינו נפגשים ברחוב אל-מותנבי, רחוב ההשכלה והמדע. היא הייתה אדם שוחר שלום וחיפשה סיפורים מעניינים ומקרים אנושיים. היא לא עשתה רע לאף אחד. הכי הרבה הייתי פוגש בה כאן, ברחוב אל-מותנבי, אבל התראינו גם ברובע אל-כראדה - שם היא נהגה להסתובב".
אותו עיתונאי, שאיתו קיימה צורקוב קשרים מקצועיים ידידותיים, לא ידע שהיא נושאת אזרחות ישראלית, וסבר שמלבד היותה בעלת אזרחות רוסית, היא בכלל מצרפת. "החטיפה היא מקרה מצער", הוא הוסיף, "אנחנו מבקשים מכוחות הביטחון העיראקיים ומממשלת עיראק לחפש אחר החוקרת ולהחזיר אותה לחיק משפחתה. היא אישה שדרכיה שלום, לא עשתה שום דבר רע ולא פגעה באף אדם".
אנשים שהכירו את צורקוב ונפגשו עימה מספר פעמים בבגדד, הסבירו כי היא "עיתונאית נחמדה שמעולם לא עשתה רע לאיש. היינו בהלם כששמענו שהיא נעלמה ונחטפה". אחד הציירים באזור רחוב אל-מותנבי שיתף כי הוא זוכר אותה כמי שהתעניינה בעבודות שלו ורצתה לצלם אותן, ביחד עם עיתונאים אחרים שהיו מגיעים לאזור.
