לקראת פרסום ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג היום (שישי) בנוגע לבקשת דרום אפריקה לתשעה סעדים זמניים, ובהם צו להפסקת הלחימה בעזה, כינס אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון רב-משתתפים. הוצגו בו התרחישים האפשריים בבית הדין, ואפשרויות התגובה של ישראל.
בית הדין ימסור את החלטתו היום ב-14:00, והקראת ההחלטה צפויה לארוך כחצי שעה. מי שכבר הודיעה כי בכוונתה להגיע לדיון היא נלדי פלדור, שרת החוץ של דרום אפריקה, המדינה שהגישה, כאמור, את התביעה נגד ישראל בגין מעשים שאופיים "רצח עם" במלחמה בעזה. את ישראל ייצגו היום עורכי הדין הזרים פרופ' מלקולם שואו וד"ר כריסטופר סטייקר, ד"ר גיל-עד נועם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי), סגן שגריר ישראל בהולנד והיועצת המשפטית בשגרירות ישראל בהאג, האחראית על הקשר מערכת המשפט הבינלאומית.
2 צפייה בגלריה
פרופ' שואו ייצג את ישראל. דרום אפריקה תשלח נציגה משלה
(צילום: AP / Patrick Post, UN, EPA/REMKO DE WAAL)
הסעד המחמיר ביותר שממנו חוששים בירושלים הוא שבית הדין יוציא צו ביניים להפסקת הלחימה בעזה. במקרה כזה, סביר להניח שישראל לא תכבד אותו, גם אם היא לא בהכרח תודיע על זה בפומבי כדי לא לפגוע בכבוד בית הדין. בזמנו, גם רוסיה לא כיבדה את הצו שהוצא נגדה במלחמה באוקראינה. אם זה יקרה, בית הדין בהאג יפנה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתכפה על ישראל לעצור את הלחימה. לנוכח עמדתה העקבית של ארה"ב, ניתן להעריך שזו תטיל וטו במועצת הביטחון.
עם זאת, קשה להתעלם מכך שלהחלטה כזאת יהיו השלכות בינלאומיות, היא תפגע קשות בדימוי של ישראל ותהפוך אותה לכזו שאינה מצייתת לבית הדין. הדבר יכול להוביל מדינות להחליט על השעיית היחסים עם ישראל ועל צעדים בילטרליים אחרים. להחלטה האפשרית של בית הדין יש שני קצוות: מצד אחד הצו המדובר המורה על הפסקת לחימה מיידית, ומצד שני קביעה כי ישראל לא מבצעת רצח עם וכי בית הדין לא ידון לגופו של עניין בתביעה, מפני שאין לה על מה להתבסס.
ואולם, התרחיש הסביר יותר הוא שבית הדין לא יבחר באחד מהקצוות, אלא בסוג של פשרה. ההערכה היא שיהיו חילוקי דעות בין השופטים, והניסיון מלמד כי הפוליטיקה משחקת תפקיד והחלטות השופטים יושפעו מעמדת המדינות שלהם. נשיא רוסיה, למשל, כבר התייחס להליך בהאג, וקשה להאמין שהשופט הרוסי יחליט בניגוד לעמדת פוטין.
קיימת אפשרות כי בית המשפט יחליט על צווים שישראל תחליט לציית להם, כמו למשל כאלה שנוגעים להגדלת הסיוע ההומניטרי. ישראל הרי כבר נענתה לבקשת ארה"ב והקהילה הבינלאומית והגבירה את מתן הסיוע. למעשה, חוץ מאשר במצב קיצון שבו יודיע בית הדין כי ישראל מבצעת רצח עם ועליה להפסיק מיד את הלחימה, קשה לראות מצב אחר שבו ישראל תכריז כי לא תכבד את פסיקת בין הדין.
ישראל שותפה לאמנת הג'נוסייד (האמנה למניעת רצח עם - א"א), ולכן גם אם ההחלטה תהיה פחות נוחה, היא תמצא את הדרך להגיד כי תכבד את הצו - גם מבלי לכבד אותו במלואו.
בתוך כך, ה"ניו יורק טיימס" דיווח אתמול כי ישראל הסירה את הסיווג הביטחוני מיותר מ-30 מסמכים שכוללים פקודות חשאיות של הממשלה וראשי צה"ל והעבירה אותם להאג, כדי להוכיח שישראל לא ביצעה רצח עם בפלסטינים - אלא השקיעה מאמצים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים עזתים ככל שניתן.
חלק מרכזי בתביעה הדרום אפריקנית מסתמך על הצהרות לוחמניות של שרים וחברי כנסת, שלטענתה מוכיחים כי מטרתה של ישראל הייתה לבצע רצח עם בעזה. לכן, חלק מקו ההגנה הישראלי הוא להוכיח שההנהגה המדינית והצבאית לא מתחשבת באותן אמירות, ומקבלת החלטות שונות. בנוסף, הציגה ישראל חילופי מיילים בין קצינים בצה"ל לעובדי סיוע, שלטענתה מוכיחים את המאמצים להעביר סיוע לעזתים.
פורסם לראשונה: 22:41, 25.01.24
