מטופלת באסותא מספרת על החרדות בעקבות הפרשה
(צילום: שמוליק דודפור)
שר הבריאות ניצן הורוביץ התייחס הבוקר (יום רביעי) ב-ynet radio למחדל ההפריה באסותא ראשון לציון, ואמר כי לפי שעה אין כל הערכה שמדובר בפרשה רחבה יותר. "אנחנו עושים בדק בית מאוד רציני להבין למה הטעות הזו קרתה, וכדי לוודא שהיא לא תקרה שוב", הבהיר. כשנשאל אם אסותא ראשון לציון ימשיך לפעול, השיב כי נערכת שם בדיקה מקיפה באשר להתנהלות - ושבית החולים עצמו זומן לשימוע במשרד הבריאות ובקרוב תתקבל החלטה לגביו.
2 צפייה בגלריה
"מזכיר קצת את משפט שלמה". בית חולים אסותא ראשון לציון והורוביץ
(צילום: קובי קואנקס, מוטי קמחי )
לדברי הורוביץ, "החלטה עשויה להיות סגירה חלקית או מלאה של היחידה הזו, אבל יש הליך מסודר של שימוע וצריך לתת לבית החולים הזדמנות להגיב. מומחים מבחוץ בודקים את הפרשה ויתנו המלצות ממלכתיות. הבדיקה תהיה לשיטה הכוללת שבה נעשים הטיפולים האלה בישראל, ואני רק יכול להבטיח שאנחנו עושים באמת כל מאמץ כדי לוודא שזה לא יקרה פעם נוספת".
הנהלת רשת אסותא ממעטת להתייחס באופן פרטני לנושאי התפקידים עצמם ולמשמעות מבחינת המשך תפקודם - על אף שממדי הכישלון מתבהרים. יש להדגיש כי ד"ר יוסי חסון, שמשמש ראש יחידת ה-IVF כיום בבית החולים, לא ניהל את המחלקה בעת האירוע, ומי שעמד בראשה באותו זמן הוא ד"ר אריק כהנא, שמאז סיים את תפקידו כמנהל, אך ממשיך לעבוד כרופא במחלקה. נשים שטופלו ומטופלות ביחידת ההפריה זעמו על מה שכינו "היעדר לקיחת אחריות" מצד מי מבעלי התפקידים, אך מנגד השיבו באסותא כי אין זה הזמן למה שכינו "עריפת ראשים".
למרות הכול, הורוביץ אומר כי לפי שעה אין כאמור אינדיקציה לכך שישנם מקרים נוספים. "טעויות לפעמים קורות", אמר, על אף שלפי שעה כלל לא ידוע היכן העובר של האישה ההרה, וישנו תרחיש שהוא הוחזר לרחמה של אישה אחרת. "אני לא רוצה סתם להניח הנחות שדברים כאלה קרו בעבר במקומות אחרים ואנחנו לא יודעים. אין לנו מידע על זה. אנחנו עושים בדיקה מערכתית".
2 צפייה בגלריה
"טעויות לפעמים קורות. צריך לתת לאסותא זמן להגיב"
(צילום: מתוך אתר אסותא, יריב כץ , יח"צ מכבי שירותי בריאות, דנה קופל)
הורוביץ התייחס גם לקושי המשפטי הגדול בפרשה, שבו יצטרך בית המשפט להכריע אם התינוקת תהיה של האם ההרה ובן זוגה או שמא של ההורים הביולוגיים. "זו החלטה קשה", אמר. "אבל יכול להיות שהיא לא תגיע לפתחו של בית המשפט. זה מזכיר קצת את משפט שלמה, ובאמת אף פעם לא קרה מקרה כזה בארץ ואני מקווה שגם לא יקרה".
הפרשה מצדיקה חקירה פלילית?
"צריך לראות את הממצאים וממה זה נבע. אני מניח שיש רשלנות כלשהי, אבל אני לא רוצה לקבוע. זה עניין רגיש ויש הליך מסודר, עם הרבה אנשים שמעורבים בו".
באסותא התקיימו ביומיים האחרונים דיונים בשאלת איתור ההורים הביולוגיים של העוברית שברחמה של האישה. המטרה היא להרחיב את מעגל החיפוש, שעשוי להכניס עשרות עד מאות נשים וזוגות לתהליך החיפוש הפוטנציאלי.
כאמור, העובר של האישה ההרה לא נמצא עד היום, ואחד התרחישים המטרידים ביותר הוא שהוא הוחזר לרחמה של אישה אחרת. כעת יחזרו הצוותים לכל אחד מנקודות הממשק שבהם אולי התרחשה הטעות המצערת. התרחיש הראשון הוא שלאחר שאיבת הביציות מהאישה ההרה וההפריה, נרשם העובר המוקפא על שם אחר. האפשרות השנייה היא שבאותו פרק זמן סדר החזרת העוברים השתנה, כך שלרחמה של אישה אחרת הוחזר העובר של האישה ההרה שעומדת במרכז הפרשה. אפשרות נוספת היא שלאחר השאיבה הופרו הביציות של האישה ההרה עם זרע שאינו של בעלה, ולאחר מכן הועברו לרחמה של אישה אחרת. גם אופציות נוספות עשויות להיבדק, ובהן שהעובר שהוחזר לרחמה של האישה הופשר בשלב יותר מוקדם.
למה אסותא אינה יכולה להניח לשאלה מי הם ההורים הגנטיים ולהיעתר לבקשת היולדת? במצב בו אין מחלוקת שהעוברית אינה קשורה גנטית ליולדת, ורק בגלל טעות של המעבדה באסותא היא בהיריון איתה, וכאשר שתי ערכאות משפטיות קבעו למה חשוב לבדוק מי הם ההורים הגנטיים של העוברית - אסותא לא יכולה להיעתר לבקשתה של היולדת ולהתיר לה לגדל את העוברית מבלי לברר מיהם ההורים הגנטיים.
עו"ד יהודית מייזלסגם אם מניחים בצד את האינטרס של הזוגות הרבים שנמצאים כיום בחוסר ודאות נוראי לגבי השאלה האם בתם היא העוברית שבבטנה של היולדת, בתי המשפט מדגישים כי מבחינת זכויות התינוקת שתיוולד - יש לברר מי הם הוריה הגנטיים.
עו"ד יהודית מייזלס המתמחה בדיני משפחה ופונדקאות מסבירה: "האם הנושאת את העוברית מבקשת כי יניחו לה לנפשה ואולם, הזיקה הגנטית כזיקה מרכזית להורות היא עדיין הגישה השלטת במשפט הישראלי. ייתכן שהמשפט לא יוכל, עם כל החמלה והאמפתיה, להגשים את משאלת ליבה של היולדת כי יניחו לה, משום שמעורבת גם ילדה שאת זכויותיה יש לבחון. זכותו של קטין להיות חלק מהתא המשפחתי הביולוגי שלו ומהמטען הגנטי המשפחתי היא זכות שמעוגנת באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד. גם הזוג שסיפקו את הזרע ואת הביצית יכולים לטעון כי זכותו של קטין להיות חלק מהתא המשפחתי הגנטי שלו".
