חיפוש ב-google יפנה אתכם לערך שלפיו הזכות לשוויון "משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה לפי קריטריונים לא רלוונטיים, שעשויים לכלול גזע, מין, גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית ואידיאולוגיה". אם תשאלו זאת את המשרד לשוויון חברתי, שלשם כך הוקם, הוא יפנה אתכם לחזון הרשמי - "להוביל לחברה ישראלית איתנה חברתית וכלכלית המאפשרת שוויון הזדמנויות לכל אדם, ולפעול לחברה שוויונית המבטאת את גווניה וליצירת מציאות המאפשרת את העצמת הפרט והקהילה תוך צמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות לכל". ואם תשאלו אותי, אענה בפשטות ששוויון זכויות אמור להקנות לכל אדם בחברה הזדמנות שווה לחיים טובים.
כך או כך, אין ספק שהחברה הישראלית רחוקה מהיעד. אין ספק שלילד מהחברה הערבית יש סיכוי קטן יותר להצליח מלילד בחברה היהודית. אין ספק שיש לו סיכוי גדול יותר להידרדר לחיי פשע. אין ספק שמערכת החינוך שבה ילמד תהיה פחות טובה, שתהיה לו פחות נגישות לשירותי הבריאות ופחות זמינות לשירותי רווחה, ואין ספק, שהמאבק של ההורים שלו לכלכל את ביתם בצורה מכובדת יהיה קשה ומפרך יותר מהמאבק של משפחה יהודית זהה במרכיביה שחיה קילומטרים ספורים מהם.
אין ספק שהאלימות והאפליה כלפי להט"בים במרחב הציבורי פוגעים קשות בזכות לביטחון. אין ספק שאנשים על הקשת הטרנסית לא מוצאים עבודה ולא מקבלים שירותי רפואה בסיסיים בגלל אפליה זו, ואין ספק שזוגות להט"בים שרוצים להקים בית בישראל נאלצים למצוא עצמם מתמודדים עם שלל אתגרים ומכשולים בבואם להתחתן או להביא ילדים לעולם.
אין ספק שבישראל של שנת 2022, אף שנשים משכילות בדיוק כמו גברים, הן עדיין מרוויחות הרבה פחות מהם. הפערים הללו קיימים כמעט בכל המקצועות, והם חמורים לא רק במגזר הפרטי, אלא גם במשרדי הממשלה. או במילים אחרות: המדינה עצמה מפלה בין גברים לנשים.
בימים האחרונים, סביב הקמת ממשלת "ימין על מלא", ובעיקר סביב חתימת מפלגת "נעם" על הסכמים קואליציוניים, עולה השאלה אם הפערים הללו, שהם גדולים ועמוקים גם ככה, יתרחבו בממשלה הנכנסת. האם אנחנו הולכים לאחור? האם יהיה מי שילחם על ערכים של שוויון בממשלה הבאה, ויפעל כדי לצמצם את הפער?
"אלחם באג'נדה של משפחות שונות, זה מאיים על עם ישראל", אמר בעבר ח"כ אבי מעוז, שלפי ההסכמים הקואליציוניים ימונה לסגן שר ויהיה אחראי על רשות ל"זהות לאומית-יהודית" במשרד ראש הממשלה. במקביל, הוא יקבל אחריות וסמכויות על יחידות במשרד החינוך. "אישה לא צריכה לשבת בפוליטיקה", טען ח"כ אורי מקלב, מי שלפחות כרגע, צפוי לשבת בראש המשרד לשוויון חברתי. "עירוב של נשים לוחמות מזיק לצה"ל", טען אתמול (שלישי) ח"כ שמחה רוטמן נגד שילוב נשים בצבא. ואלו רק חלק מהקולות.
כנראה שהחששות סביב הממשלה הנכנסת והמינויים האחרונים לא היו כה עוצמתיים, אם היו גם קולות בתוך הממשלה שמתנגדים לאג'נדות החשוכות שנכנסות בימים אלו למסדרונות הכנסת. אבל השתיקה הרועמת של חברי הקואליציה המתהווה משאירה מקום ליותר מידי ספקות, ומציפה יותר מידי פחדים.
הדר גיל-עדצילום: עוז מועלםבימים האחרונים, סביב הביקורות על מינויו של מעוז, משווים בימין בין נוכחותה של מפלגת רע"מ בממשלה, שגם היא מפלגה שמרנית שבכיריה התבטאו בעבר בחריפות נגד קהילת הלהט"ב, למפלגת נעם. אולם במבחן התוצאה, ממשלת בנט-לפיד פעלה לקידום הזכויות של נשים ושל הקהילה הגאה חרף נוכחותה של רע"מ. הממשלה הזו קידמה זכויות שאבי מעוז מבקש לבטל.
בנוסף, הממשלה היוצאת קידמה תוכנית שמטרתה לצמצם את הפערים בחברה הערבית ולהקטין את הפשיעה. לו היו יותר קולות בממשלה הנכנסת, או יותר נכון - איזשהם קולות, שמבקשים לשמר את המגמה והעשייה הזו ולא לרסק אותה, כנראה שהייתה לנו יותר תקווה לעתיד שוויוני יותר. בינתיים, יש הרבה דברים שלגביהם אין ספק. הדבר היחיד שלגביו עוד נותר ספק, הוא יכולתם של מיליוני גברים ונשים בחברה הישראלית לקבל הזדמנות שווה בממשלה הקרובה.
- הדר גיל-עד היא כתבת הרווחה של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
