ספינת הטילים "מוסקבה" שטבעה בים השחור
רוסיה אמנם טרם אישרה שטילים אוקראיניים הם אלו שגרמו לפיצוץ העז בספינת הדגל של הצי שלה בים השחור, פיצוץ שגרם בסופו של דבר לטביעתה של ספינת הטילים "מוסקבה", אולם גורם ביטחוני בכיר בארה"ב אישר הלילה (בין שישי לשבת) את טענותיה של הממשלה בקייב ולפיהן היא זו שאחראית לפגיעה בספינה. לפי הגורם הזה, בספינה פגעו שני טילים מסוג "נפטון" – טיל שפותח באוקראינה ונכנס לשירות רק לאחרונה.
המלחמה באוקראינה – עוד כתבות:
• הפצצות בקייב ולבוב. רוסיה נגד הנשק מהמערב: "יביא להשלכות בלתי צפויות"
• רוסיה פרסמה תיעוד של "שבויי מלחמה במריופול"
• שטח פתוח, תעלות וכוחות רוסיים מותשים: כך ייראה הקרב על דונבאס
• אוקראינה לכדה את החבר של פוטין: "שלשלאות מחכות לך, בוגד"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
לטענת אוקראינה, הספינה הותקפה בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי האחרון. לא ברור עדיין כיצד נפגעה: לספינת הטילים הזו מערכות הגנה אוויריות, בהן סוללת טילי S-300, שאמורות היו ליירט את טילי הנפטון. ב"וושינגטון פוסט" ציינו כי לפי הדיווחים מאוקראינה, רחפן כלשהו סייע "לבלבל" את המערכות על הספינה, בהן גם את המכ"ם שלה.
משרד ההגנה הרוסי הודה בפיצוץ על הסיפון רק ביום חמישי בבוקר, כשלטענתו הוא אירע בגלל שריפה שפרצה וגרמה להתלקחות של תחמושת כלשהי. הרוסים לא התייחסו לפי שעה לטענת אוקראינה לפגיעה בספינה באמצעות טילים, אך גם לא הכחישו אותה. כמה שעות לאחר ההודעה שפרסם, משרד ההגנה במוסקבה עדכן כי הספינה טבעה בזמן שנגררה אל נמל – כנראה בעיר סבסטופול שבחצי האי קרים – וכשהים היה סוער.
לא ברור עדיין כמה מאנשי הצוות על הספינה נהרגו, אם בכלל. רוסיה טענה שכל אנשי הצוות על הסיפון, כ-510 במספר, פונו ממנה לפני שטבעה, אבל אותו גורם אמריקני בכיר טען שהיו נפגעים, ושמספרם טרם ידוע. אמש טענה קייב כי קפטן הספינה נהרג בעקבות הפיצוץ שהתרחש בה. "אנטון קופרין, מפקד ספינת הדגל בצי הים השחור של רוסיה, נהרג במהלך הפיצוץ והאש על הסיפון", אמר אנטון גרשצ'נקו, סגן שר הפנים של אוקראינה.
כך או כך, מדובר במכה קשה ביותר עבור הצי הרוסי: "מוסקבה" הייתה ספינת הדגל של הצי בים השחור, ובין היתר לקחה חלק בקרב המפורסם בתחילת המלחמה ב"אי הנחשים". סוכנויות הידיעות הרוסיות דיווחו כי הספינה שנבנתה ב-1983 ואורכה 186 מטרים, עם משקל של 12,500 טונות, הייתה חמושה ב-16 טילי שיוט נגד אוניות המכונים "וולקן" ומגיעים לטווח של לפחות 700 קילומטרים. רק באפריל אשתקד ציטטה סוכנות הידיעות "אינטרפקס" אדמירל רוסי בדימוס כאומר שמדובר ב"ספינה הרצינית ביותר בים השחור".
חילופי הדברים בין הרוסים לאוקראינים לפני כיבוש אי הנחשים
(מתוך ערוץ היוטיוב של WarLeaks - Military Blog)
אם היא אכן נפגעה בתקיפה אוקראינית, הרי שזו הפעם הראשונה שבה הוטבעה ספינת מלחמה בסדר גודל כזה מאז מלחמת פוקלנד ב-1982, אז הטביע חיל האוויר של ארגנטינה את משחתת הטילים הבריטית "שפילד". לפי סוכנות הידיעות רויטרס, אם הטענה האוקראינית אכן נכונה, "מוסקבה" היא הספינה הראשונה שאיבד הצי הרוסי בקרב מאז 1941, אז מפציצי צלילה גרמניים השביתו את ספינת המלחמה הסובייטית "פטרופבלובסק" בשעה שעגנה בנמל.
"מדובר בניצחון תעמולתי אדיר עבור אוקראינה", מסר המכון לחקר המלחמה (ISW). "זו הייתה ספינה מרשימה מאוד", הוסיף בריאיון ל"ניו יורק טיימס" האדמירל האמריקני לשעבר סמואל קוקס, שמנהל כיום מכון לחקר היסטוריה צבאית-ימית בוושינגטון. "עם משגרי טילי הקרקע שלה, היא נראתה מסוכנת. אבל כנראה שהיא לא יכולה לספוג מהלומה". לפי רויטרס, דיפלומטים במערב מעריכים כי המכה הקשה הזו צפויה להביא לפיטורים של קצינים בכירים בצי הרוסי בים השחור.
באוקראינה עצמה חגגו את טביעתה של הספינה. "ספינת 'דגל' רוסית היא אתר צלילה ראוי. יהיה לנו כעת עוד אתר צלילה בים השחור", צייץ אמש בטוויטר שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב. "בטוח נבקר בשרידים שלה אחרי הניצחון שלנו במלחמה", הבטיח.
לאובדן הספינה צפויות גם להיות השלכות בשטח, על אופן התנהלות הצי הרוסי במלחמה, אולם באשר לחשיבות ההשלכות הללו פרשני צבא בעולם עדיין חלוקים. מעבר להיותה מרכז פיקוד ושליטה עבור הצי הימי בים השחור, אחד התפקידים החשובים של "מוסקבה" היה לספק יכולת הגנה אווירית לכלל הצי הרוסי באזור, וכעת היכולת הזו צפויה להיפגע.
משרד ההגנה הבריטי מסר כי אובדן הספינה צפוי להביא את רוסיה לבחון מחדש את פריסת הכוחות הימיים שלה בים השחור, ונראה ששינוי שם כבר התרחש: לפי רויטרס, חמש אוניות מלחמה רוסיות שפעלו בחלקו הצפוני של הים השחור, כלומר סמוך יחסית לגבולותיה הדרומיים של אוקראינה, התרחקו מחופיה למרחק של כ-80 מיילים ימיים. באופן שכזה הסיכוי שייפגעו מטילי הנפטון האוקראיניים, שלהם טווח של כ-300 ק"מ, נמוך יותר.
גורמים בממשל האמריקני הבהירו כי גם במרחק רב יותר מהחוף, הספינות הרוסיות יוכלו להמשיך לשגר טילים למתקפות בתוך אוקראינה. לחלק מטילי הים-קרקע של רוסיה יש טווח של כ-2,500 ק"מ. עדות לכך ניתנה רק היום, לפחות לטענת משרד ההגנה הרוסי: הוא דיווח כי במתקפה שבה נפגע מפעל לייצור נשק באזור קייב היה שימוש בטילים ששוגרו מהים. אותה מתקפה הגיעה זמן לא רב לאחר מתקפת טילים מדויקים אחרת ששיגרה אתמול רוסיה, ובה נפגע באזור קייב המפעל שבו מיוצרים, בין היתר, אותם טילי נפטון.
למרות שנראה שהיכולת הרוסית לשגר טילים מהים לא נפגעה, התרחקות הספינות של הצי הרוסי מאזורי החוף מקטינה עוד יותר – לפחות בעיניה של אוקראינה וגם לפי חלק מהפרשנים הצבאיים בעולם – את הסיכוי שרוסיה תפתח במתקפה אמפיבית מהים נגד ערי נמל מסוימות באוקראינה, בראשן אודסה. עבור הצבא האוקראיני סיכול מתקפה אמפיבית שכזו היה יעד מרכזי, והדבר יאפשר לו להחזיר כוחות מסוימים ששלח כדי להגן על אודסה ולהציב אותם באזורים אחרים באוקראינה שזקוקים להם יותר.
6 צפייה בגלריה
ההרס לאחר פגיעת טילי השיוט ליד קייב, היום. רוסיה עדיין יכולה לשגר טילים מהים לתוך אוקראינה
(צילום: AFP)
אם טענת אוקראינה אכן נכונה, עבור קייב מדובר גם בשימוש מבצעי מוצלח ראשון לטיל הנפטון שפיתחה בשנים האחרונות – פיתוח שצבר תאוצה בעקבות הכיבוש הרוסי של חצי האי קרים ב-2014 וסיפוחו. הטיל, שמבוסס על דגם סובייטי מסוג Kh-35, נכנס לשירות רק בשנה שעברה. כמה מדינות כבר הביעו עניין ברכישתו, בהן אינדונזיה, אולם לא ברור אם לאוקראינה עצמה יש מספיק ממנו: לפי "וושינגטון פוסט", בשנה שעברה בחברה שמייצרת את הטיל הזהירו מהיעדר תקציב, ואמרו כי היא הספיקה לייצר עד אז רק כ-800 מתוך 2,000 הטילים שהזמין הצבא האוקראיני. בממשלה בקייב, בינתיים, מקווים גם לקבל טילים נגד ספינות מהמערב. ב"רשימת הקניות" המפורטת שפרסם השבוע, הנשיא זלנסקי ביקש מהמערב לספק לו גם טילים נגד ספינות: ברשימה מצוינת בקשה ל-300 טילים מסוג הרפון או RBS 15.
הטבעתה של הספינה צפויה להיבחן היטב גם על ידי מדינות אחרות בעולם, שיבקשו להבין מהתקרית עד כמה עמידות הספינות שלהן בפני טילים מסוגים כאלו. ב"ניו יורק טיימס" ציינו בהקשר זה כמה דוגמאות מהשנים האחרונות – ואחת מהן היא התקרית שאירעה במלחמת לבנון השנייה: אז פגע טיל מדגם סיני ששיגר חיזבאללה בספינה אח"י חנית. הטיל עצמו לא חדר לתוך הספינה, אך גרם לשריפה שבה נהרגו ארבעה חיילים.
התקרית בים השחור צפויה, כך לפחות לפי חלק מהפרשנים הצבאיים, לקבל תשומת לב מיוחדת בסין ובארה"ב, שספינות מלחמה של שתיהן פועלות באזור ים סין הדרומי ובאזור טייוואן, כשברקע חשש הולך וגובר בשנים האחרונות מהאפשרות שסין תממש את איומיה לאכוף בכוח את טענת הריבונות שלה על האי בעל הממשל האוטונומי-דמוקרטי. טימות'י הית', חוקר בכיר בתחום הביטחון ממכון המחקר RAND, אמר ל-CNN כי הטבעת הספינה הרוסית תדגיש הן בפני ארה"ב והן בפני סין את פגיעות ספינותיהן בכל מקרה של עימות צבאי. לדבריו, בתרחיש שכזה הצי האמריקני צפוי להרחיק את ספינותיו מטווח הפגיעה של טילים שבייג'ינג הציבה בשטחה. מנגד, טייוואן פועלת אף היא לדבריו להשיג טילים דומים נגד ספינות.
