בדלתיים סגורות: "הזכות להפרדה מגדרית" - זה נושא הכינוס המיוחד שתערוך הבוקר (שני) השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת. אולם, כשארגוני נשים דתיות וחרדיות ניסו לקבל אישור להגיע לכינוס ולהשמיע את קולן בנושא - הם סורבו, בנימוק ש"האירוע סגור לחברי השדולה ולמוזמנים בלבד", כפי שניתן לראות בהתכתבויות שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
בהזמנה שפורסמה בשבוע שעבר לקראת הכינוס שייערך היום בחדר הסיעה של עוצמה יהודית, נכתב כי הוא יעסוק בנושא "הזכות לקיים אירועים בהפרדה", "הזכות של נשים חרדיות ודתיות ללימודים בהפרדה" ו"יישום החלטת הממשלה בנושא גיוון תעסוקתי". חברי השדולה, אלה שצריכים לדון בחשיבותה של הפרדה מגדרית, הם 16 חברי כנסת - בהם בועז ביסמוט (הליכוד), ינון אזולאי (ש"ס), אלמוג כהן ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית), לצד ארבע חברות כנסת בלבד - טלי גוטליב, קטי שטרית, אתי עטייה (הליכוד) ויו"ר השדולה לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית)
"ראוי שדיונים בכנסת ייקחו בחשבון נקודות מבט מגוונות", הסבירה עו"ד ניצן כספי שילוני ממרכז "צדק לנשים", שגם ביקשה להגיע לכינוס ונדחתה. "יש טעם לפגם בכך ששדולה שמתיימרת לקדם אינטרסים של נשים דתיות וחרדיות לא הזמינו ואף דחו את השתתפותם של ארגונים שעוסקים בזכויות נשים דתיות וחרדיות", אמרה. למרות שמדובר בשדולה ציבורית, מטעם לשכתה של סון הר-מלך סירבו לחשוף מי המוזמנים לדיון.
גם במענה לפנייה מטעם ynet ו-"ידיעות אחרונות", שבה חברת הכנסת התבקשה להסביר מדוע הוחלט למנוע מארגונים שפועלים בתחום להשתתף בכינוס, נמסר ש"אין תגובה". למעשה, גם כשנשלחה פנייה להגיע לסקר את האירוע כגוף תקשורת, היא נדחתה ללא כל נימוק.
"איך אפשר להשתמש בכספי ציבור למטרת פעילות למען נשים חרדיות, כשקבוצה גדולה של נשים חרדיות מודרת מהשדולה?", אמרו בארגון "נבחרות", שפועל כבר כעשור למען זכות הייצוג לנשים חרדיות בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות. גם הן הודרו מהכינוס. "אי אפשר לטעון שמייצגים נשים ממגזר מסוים, ובמקביל לא לאפשר להן להשמיע את קולן רק כדי לא להציג מגוון של דעות", הוסיפה עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים. "להניח כי אוכלוסיות מסוימות בהכרח תומכות בתופעת ההפרדה זו הנחה שגויה מהיסוד שעושה עוול", אמרה.
שרון בריק דשן, מנכ"לית "קולך", ארגון המייצג כבר 25 שנה נשים דתיות-לאומיות, שגם סורבה מלהגיע היום לכינוס, הסבירה עד כמה הפרדה מגדרית היא נושא מורכב: "אנחנו צורכות הפרדה בהיבטים שונים של החיים - בחופים ובבתי הכנסת למשל - גם אם יותר ויותר מהם היום מתנהלים בשוויוניות. מצד שני, אנחנו חוששות מהמשך זליגה של פרקטיקות של הפרדה אל תוך החיים הציבוריים, שבהם מטרת ההפרדה היא הצרת צעדיהן של נשים והשארתן במקום מצומצם ומוקטן.
"קיים הבדל בין הפרדה בתארים ראשונים על מנת לאפשר כניסה רכה לעולם של השכלה גבוהה, לבין השארתה לכל אורך חיי האקדמיה בתארים המתקדמים. לכן, אנו סבורות שכל שדולה המתיימרת לדאוג לרווחתן של נשים דתיות, אך מסרבת לכלול בתוכה את הקול המורכב שלנו, מעידה על עצמה שהיא לא באמת דואגת לנשים דתיות ולצרכיהן".
לא מדובר במקרה היחיד לאחרונה שבו סון הר-מלך משתמשת בשיטת ה"אין תגובה" בנושאים ציבוריים הקשורים למעמד האישה. אתמול אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שהיא מקדמת, שמטרתה לבטל את הרשות לקידום מעמד האישה ולכפוף אותה לחלוטין לשיקול הדעת של הדרג הפוליטי. כאמור, גם על הנושא הזה היא סירבה להגיב.
"החוק הזה הוא עוד מהלך של הממשלה שיפגע קשות בקידום מעמד הנשים", אמרו בשדולת הנשים. "לא יעלה על הדעת שהכלים הפועלים כבר שנים רבות לצמצום פערים מגדריים, ושמסתמכים על המלצת הוועדה הבינלאומית לביעור האפליה נגד נשים, יוכפפו באופן אבסולוטי למדיניות הדרג הפוליטי, ללא מתן סמכות אמיתית והשפעה אמיתית לעמדותיהן של נשות ואנשי מקצוע".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הגיבה לחשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות", ואמרה: "ח"כ סון הר מלך, איפה השקיפות המצופה ממך בתור נבחרת הציבור? למה את מסתירה את פועלך מחברות המגזר אותו את כביכול מייצגת? את משתמשת בכספי אותן נשים דתיות וחרדיות בשדולה שאמורה להיות עבורן, אבל לא ברור כל כך מה זה אומר 'הזכות להפרדה מגדרית' ואיך מימוש של ה'זכות' הזו אמור לשרת אותן, ונראה שאת גם לא כל כך מתאמצת להסביר".
"מעניין שגברים לא דתיים מוזמנים לשדולה למען האישה הדתית והחרדית בעוד ארגוני נשים של מגזרים אלו לא מורשות אפילו להיכנס", הוסיפה ח"כ אלהרר. "מסתבר שישנן דרכים רבות להדרת נשים במרחב הציבורי, גם על ידי חברות הכנסת שאמורות להתנגד לכך".
