בתקופה האחרונה רבים בישראל מותחים ביקורת על ארגון הצלב האדום הבינלאומי, על כך שהוא לא מתעקש לבקר את חטופינו ברצועת עזה, אבל האמת היא שהארגון הזה עושה עבודה חשובה מאוד. אנשיו, שמגיעים לישראל, לעזה ולשטחים מרחבי העולם, הם אלה שמסיעים ברכבי השטח שלהם את החטופים הישראלים מתוך אזורי הלחימה ומביאים אותם למקום מבטחים. הם גם אלה שמלווים את שחרור המחבלים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל, שהוא אחת התמורות המרכזיות בעסקה. אפשר לא לאהוב אותם – אבל האמת היא שאי-אפשר בלעדיהם. זה הארגון היחיד שחמאס נותן בו אמון.
בימים האחרונים ראינו כיצד אנשי הארגון נוסעים בכלי רכב לבנים שעליהם מתנוססים דגלי הצלב האדום הבינלאומי. במשרד החוץ הישראלי אומרים כי מבין הארגונים ההומניטריים, הצלב האדום הוא באופן יחסי ארגון חיובי יותר. "אתה רואה את מה שהם עושים עכשיו בעזרה שלהם כדי להביא לשחרור החטופים. האם הם היו יכולים לעשות יותר כדי להגיע לשבויים? אני לא חושב שהם היו יכולים לעשות הרבה יותר. זה חלק מהמשא ומתן הפוליטי", אמר בכיר במשרד החוץ.
הכותרת
איך מטפלים בחטופים ששוחררו?
29:04
4 צפייה בגלריה
רכב של הצלב האדום מגיע למעבר רפיח עם חטופים ששוחררו
(צילום: רויטרס / Ibraheem Abu Mustafa)
מה שפחות אוהבים בישראל זו העובדה שבהודעות של הצלב האדום הם תמיד יבקשו להיראות ניטרליים כלפי חוץ, אבל ידברו יותר על המחויבויות של ישראל בנוגע ללחימה ופחות על המחויבויות של חמאס. עם זאת, בכירים בישראל מודים שבסך הכול הצלב האדום אינו אנטי ישראלי, ואנשיו גם עושים דברים פרקטיים: "הם אלה שמביאים את השבויים. הם אלה שמנסים להקים בית חולים שדה בעזה על סמך בקשות של ישראל והקהילה הבינלאומית. אז נכון, ההודעות של הארגון לפעמים מעצבנות, אבל צריך לומר ביושר: יש הרבה ארגונים הרבה יותר גרועים".
פסקל הונדט, מנהל מבצעים בזמני משבר בצלב האדום הבינ"ל, ומי שפגש לראשונה את החטופים הישראלים ברצועת עזה והוציא אותם לשטח ישראל, סיפר כי "התגובות הראשונות של החטופים שהועברו אלינו היו מרגשות ביותר, כפי שאפשר לדמיין. הם הוחזקו במשך שבועות, מופרדים ממשפחותיהם. רק מלראות את סמל הצלב האדום, יכולנו לראות בעיניהם שהם חשים תקווה. הצוותים שלנו לקחו אותם, הם הרגיעו אותם, והם היו יחד איתם לאורך כל הנסיעה עד למעבר רפיח בגבול מצרים".
"עשינו הכול כדי להרגיע אותם", הוסיף הונדט. "היה רופא עם הצוות שלנו, היינו שמונה נציגים וארבעה ג'יפים. אני חושב שמה שהיה הכי חשוב ברגעים האלה זו באמת הקירבה והמגע האנושי שיכולנו לספק, להרגיע אותם ולהגיד שהכול בסדר. הם היו יחד עם הצלב האדום והם חזרו הביתה. התמקדנו בזה. לא היה לנו זמן לתחקר אותם או לדון מה היו התנאים לפני כן. אנשי מקצוע דואגים לזה. אבל ברגע הזה של מתח ומשבר קיצוניים, חשוב שבתור בני אדם נוכל להפגין קצת אמפתיה, ולהרגיע אותם".
הונדט סיפר על רגע המפגש הראשון עם בני הערובה ששוחררו: "זה היה רגע מרגש מאוד עבור החטופים. תחושה של שחרור עצום ותקווה, כשהם הבינו שהולכים להחזיר אותם הביתה. אפשר רק לדמיין מה עובר על נשים וילדים שלפתע רואים את הצלב האדום ומבינים שעוד מעט יתאחדו עם המשפחות שלהם. זה רגע מדהים. אנחנו, אנשי הצלב האדום, כמעט בכינו ברגע הזה. זה היה רגע מרגש של אנושיות, קשה לתאר אותו. זה היה טעון רגשית עבור כולנו".
התקשורת של ישראל עם הצלב האדום בסך הכול טובה, ולאנשיו יש כאן מעמד דיפלומטי. בישראל הטיחו לא מעט ביקורת בארגון שהתנער מהסכם החטופים שכלל סעיף מפורש של ביקורים מצד הצלב האדום אצלם, והתחייבות שידאגו לספק לאנשים המוחזקים בשבי את התרופות שהם צריכים. הצלב האדום הבהיר שהוא לא מכיר סיכום כזה, ויעשה מה שיבקשו ממנו. חמאס מיהר להתנער מהסעיף הזה. בישראל ממשיכים להתעקש שהסעיף קיים ואומרים שקטאר, מצרים וארה"ב ערבות להסכם ולסעיף המדובר. ניסיון העבר מלמד שהצלב האדום לא מורשה לבקר חטופים. גלעד שליט לא ראה את אנשי הצלב האדום בכל 1,941 הימים שלו בשבי, אבל כששוחרר התקבל על ידי אנשי הארגון.
פועל מכוח אמנות ז'נבה
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) הוא ארגון ניטרלי, נטול פניות ובלתי תלוי. המנדט להגנת נפגעי סכסוכים מזוינים ולסיוע להם הוענק ל-ICRC מטעם מדינות, מכוח ארבע אמנות ז'נבה של 1949 והפרוטוקולים הנוספים להן מ-1977 – ממשיכי דרכה של אמנת ז'נבה הראשונה משנת 1864. המנדט והמעמד המשפטי של ה-ICRC מבדילים אותו מסוכנויות בין-ממשלתיות, כגון ארגונים של האו"ם, ומארגונים לא-ממשלתיים. ברוב המדינות שבהן הוא פועל, חתם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום על "הסכמי מטות" עם השלטונות. הסכמים אלה, הכפופים למשפט הבינלאומי, מקנים ל-ICRC זכויות מיוחדות וחסינויות השמורות בדרך כלל רק לארגונים בין-ממשלתיים.
4 צפייה בגלריה
מחאת רופאים נגד הצלב האדום בדרישה שייערכו ביקורים אצל החטופים
(צילום: באדיבות עמותת "למענם")
ה-ICRC פועל באזור הסכסוך מאז 1948 ומקיים נוכחות קבועה בו מאז 1967. עיקר פעילותו מתמקדת באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית המוגנת על פי הדין ההומניטרי הבינלאומי – וזאת תוך הקפדה רבה על אופיו כארגון הומניטרי, ניטרלי, חסר פניות ועצמאי. נציגי ה-ICRC, הפרוסים ברחבי ישראל, הגולן, הגדה המערבית ועזה, פועלים כדי לקדם יחס של כיבוד האוכלוסייה האזרחית, במטרה לסייע לה לנהל חיים תקינים ככל האפשר.
בזכות נוכחותו בשטח, יכול ה-ICRC לעקוב אחר כיבוד כללי המשפט ההומניטרי ולהצביע על צורך בפיתוחם של כללים חדשים. הצלב האדום מזכיר לכל המעורבים בסכסוך את מגבלות הלחימה החלות עליהם, ובמיוחד את האיסור החמור על התקפות מכוונות נגד אזרחים שאינם משתתפים בלחימה.
שיתוף הפעולה עם מד"א והסהר האדום
מגן דוד אדום בישראל והסהר האדום הפלסטיני עומדים בראש סדר העדיפויות של ה-ICRC. שיתוף הפעולה הזה נועד לתמוך בחיזוק יכולותיהן להשיג את יעדיהן ההומניטריים ולהגיב – בשיתוף ה-ICRC – למצבי חירום, תוך התמקדות בשירותי רפואת חירום וניהול מצבי אסון.
בפרוץ אלימות או סכסוך מזוין, תפקיד ה-ICRC לסייע לנפגעי הסכסוך ולהבטיח כיבוד מלא של המשפט ההומניטרי הבינלאומי כל עוד הסכסוך נמשך. בין מטרותיו: הבטחת זכויותיהם של נפגעי הסכסוך, הגשת סיוע הומניטרי ורפואי, צמצום הסכנות שאליהן האזרחים נחשפים, חידוש ושימור של קשרי משפחה ואיתור נעדרים.
אחת מפעולות הליבה של ה-ICRC היא חידוש ושמירת הקשר בין בני משפחות שהופרדו כתוצאה מסכסוכים חמושים, וחיפוש אחר נעדרים. באמצעות המטה בז'נבה ומשלחותיו במזרח התיכון וברחבי העולם, פועל הארגון לאיתור מידע על אזרחים וחיילים ישראלים שגורלם אינו ידוע, וזאת תוך הקפדה על קשר רציף עם בני משפחותיהם. ה-ICRC עשה מאמץ לסייע בהחזרת שבויים, פצועים וגופות של לוחמי צה"ל ואזרחים לאורך שנות פעילותו באזור.
מה עשה הארגון למען החטופים?
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום קורא לגישה מיידית לכל מי שנחטפו בפעולות האיבה בשבת 7 באוקטובר. זאת כדי שנוכל לבדוק את שלומם ולספק ליקיריהם חדשות נחוצות ביותר. כארגון הומניטרי ניטרלי ועצמאי, ביקור אנשים שחירותם נשללה מהם מהווה חלק מרכזי בעבודת הארגון. בצלב האדום פועלים לכך שהצדדים לסכסוך יאפשרו לנו לבקר את כל מי שחירותם נשללה מהם. נשיאת הוועד הבינ"ל של הצלב האדום של נפגשה עם איסמעיל הנייה בקטאר וביקשה לאפשר לבקר את החטופים.
למה ה-ICRC אינו משמיע את עמדתו בקול רם יותר?
בצלב האדום מדגישים כי מניסיון הם יודעים שהגישה שהם נוקטים היא הדרך הטובה ביותר עבורם להשפיע על חזרתם של בני הערובה למשפחותיהם. ל-ICRC יש היסטוריה ארוכה של סיוע בשחרור בני ערובה ברחבי העולם. הם עזרו למשל להחזיר את בנות שבט הצ'יבוק שנחטפו למשפחותיהן בניגריה, ועשו את אותו הדבר במקומות כמו אפגניסטן, קולומביה ופרו. הם מבקשים לעשות את אותו הדבר כאן, ואנשיו מעבירים מסר למשפחות החטופים: "לא הפסקנו ללחוץ במטרה לעזור ליקיריכם מהיום הראשון, וזה לא ישתנה".
פורסם לראשונה: 23:16, 26.11.23
