בג"ץ דחה בצהריים (יום שישי) למועד לא ידוע את הדיון שהיה אמור להתקיים בשלישי על העתירות נגד הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שמסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - וטוען שזו סמכותו הבלעדית ואין להתערב בהחלטה.
שופטי העליון ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר, שאמורים היו לדון בעתירות בשלישי, הוציאו אתמול צו על תנאי הדורש מלוין לנמק את הסיבות שבגללן הוא לא מכנס את הוועדה באופן מיידי. בג"ץ אמנם דחה את טענותיו של לוין בנוגע לכך שהצו ניתן "בחוסר סמכות", אך בכל זאת החליט לדחות את הדיון, מה שיאפשר ללוין להגיש תצהירי תשובה נוספים, במקום התגובה המקדמית שלו.
בג"ץ קבע שמועד חלופי יינתן עד ל-23 באוקטובר - לאחר פרישת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ב-16 באותו חודש, והשופטת ענת ברון, שאמורה לדון בעתירות, ב-12 בחודש. מי שצפוי להחליף את ברון בדיון, אם אכן תפרוש לפני כן, יהיה השופט עופר גרוסקופף, ומי שתחליף את חיות בוועדה לבחירת שופטים לאחר פרישתה היא דפנה ברק ארז, שתכהן בה לצד המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. בנוסף, מושב הכנסת יתחדש ב-15 באוקטובר, מה שיאפשר לקואליציה לנסות לחוקק את שינוי הרכב הוועדה במהירות אם יהיה להם רוב לכך - לפני מועד הדיון.
מה טוענים העותרים? מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה? ומהם נימוקיו של שר המשפטים? ynet עושה סדר לקראת הדיון בבג"ץ.
מה חשיבות הדיון?
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עומד בלב ליבה של המהפכה המשפטית, של יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו. החקיקה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה עברה בקריאה ראשונה ושנייה לפני כחצי שנה, אולם אז נעצרה החקיקה לזמן קצר ובכוונת נתניהו ולוין לנסות להעבירה בחודשים הקרובים.
עם זאת, טרם ברור אם יש רוב בקואליציה להעבירה ללא הסכמות עם האופוזיציה, ואם קיים סיכוי להגיע להסכמות ועם מי. בינתיים, לוין מסרב לכנס את הוועדה תחת החוק הקיים ולמנות שופטים. הסיבה העיקרית - בכוונת הקואליציה לנסות לסכל את מינוי נשיא העליון המיועד לפי שיטת הסניורטי, יצחק עמית, שאמור להיבחר בוועדה במקום הנשיאה הנוכחית אסתר חיות שפורשת כאמור ב-16 באוקטובר. בוועדה כרגע יש רב ברור למינוי עמית על אף שגם השופט יוסף אלרון הציג את מועמדותו. לכן אם תכונס הוועדה עמית ימונה. בנוסף גם השופטת ענת ברון פורשת כאמור ב-12 באוקטובר וגם לה צריך למנות מחליף.
נזכיר, לפי החוק הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים. נציגי הכנסת בוועדה כבר נבחרו: ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), כנציגת האופוזיציה ויצחק קוריזר (עוצמה יהודית) כנציג הקואליציה. בוועדה גם נקבעו נציגי לשכת עורכי הדין - עו"ד מוחמד נעמנה ועו"ד אילנה סקר. לוין חבר בוועדה על פי חוק וגם שלושת השופטים לפי שיטת הסניורטי – חיות שפורשת חודש הבא, יצחק עמית ונעם סולברג. למרות זאת טרם נבחר שר נוסף וטרם כונסה הוועדה.
מה טוענים העותרים?
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, מפלגת "יש עתיד" וקבוצת אנשי עסקים וביטחון, בהם סתיו שפיר וטל רוסו, והן מבקשות - להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה במיידית תחת החוק הקיים.
על-פי העתירה של מפלגת האופוזיציה, השר פועל בחוסר סמכות, ועל הממשלה להסביר מדוע הם נמנעים - במודע ובמכוון - מבחירת שר נוסף לוועדה לבחירת שופטים לצד שר המשפטים שמכהן בה דרך קבע - ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. כל זאת תוך הפרה של חובותיהם מכוח חוק יסוד: השפיטה, ומכוח חוק בתי המשפט.
עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, שהגישו את העתירה מטעם יש עתיד, אמרו כי "החלטה זו פוגעת קשות באינטרס הציבורי, ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה, ובפרט לוין כמי שהופקדה בידיו הסמכות להורות על כינוס הוועדה". לדבריהם, "החלטה זו מערבת שיקולים זרים הנעוצים ברצונו של שר המשפטים למנוע את פעילותה הסדירה של ועדה רבת חשיבות זו - עליה נמנים נציגי שלוש הרשויות, וכן נציגי לשכת עורכי הדין - עד שתושלם תוכניתו לקדם תיקוני חקיקה שיביאו לשינוי בהרכבה . אין לדעת מתי, אם בכלל, יושלם מהלך החקיקה שרק בסופו ייאות שר המשפטים לכנס את הוועדה, לאחר שזו לא כונסה מאז חודש אפריל 2022".
עוד נכתב בעתירת יש עתיד: "עשרות תקני שיפוט נותרו בלתי מאוישים מזה תקופה ארוכה, וזאת נוכח החודשים הרבים בהם לא כונסה הוועדה, עובדה זו מעצימה את העומס המוטל על שופטי ישראל ועל מערכת המשפט, אשר ממילא פועלת בחוסר תקינה ביחס למדינות ה-OECD.
"לפי הדו"ח השנתי של הרשות השופטת שפורסם לפני כחודשיים וחצי, קיימים, לכל הפחות, 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים הממתינים לאיוש בערכאות השונות, במערכת הסובלת ממילא מתקינת-חסר בהיקף של מאות תקנים לעומת המקובל בחו"ל", נטען בעתירה. "עד לסוף שנת 2023 צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים, וכן יש לאייש 11 תקנים חדשים - כלומר יש צורך במינוי של 54 שופטים ורשמים עוד השנה".
יש עתיד הוסיפה כי באי הכינוס הוועדה יש חוסר סבירות קיצוני - אולם מכיוון שהעילה בוטלה בחוק הם מדגישים את חוסר הסמכות. נזכיר, רגע לפני אישור ביטול עילת הסבירות הוסיפו בקואליציה סעיף שנוגע לאפשרות שלא אי-התערבות בנוגע לסבירות גם להיעדר פעולה של שר - על מנת לכלול את החלטת לוין שלא לכנס את הוועדה בשינוי החקיקה. לכן, ניתן יהיה לחייב לאת לוין לכנס את הוועדה בעילות אחרות בלבד.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נאמר כי "שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו ולמען השיקולים הפוליטיים האישיים שלו". לטענת התנועה, הוא מפר את חובתו בחוק, וזהו מחדל חמור הפוגע במערכת המשפטית ובאזרחי המדינה. "במעשיו פוגע שר המשפטים ביכולתם של אזרחי המדינה לקבל את יומם בבית המשפט, ופוגע בזכות הגישה לערכאות ובעקרון הפרדת הרשויות", כתבו העותרים. "ההחלטה נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם מן העניין, והדבר אינו מידתי ובלתי סביר בצורה קיצונית".
4 צפייה בגלריה
"קיימים שיקולים זרים, הפרת חובת ההגינות והיעדר מידתיות". עורכי הדין קלעי, רוזן וסגר
(צילום: פליקס רטברג)
בעתירה השלישית שהוגשה בידי עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ועידן סגר, בשם אנשי ביטחון ועסקים לצד ח"כים לשעבר נכתב: "אפילו אם ייקבע שללוין מרחב שיקול דעת מסוים בהחלטתו האם ומתי לכנס את הוועדה, הרי שעדיין, בנסיבות הקיימות, הימנעותו מלעשות כך במשך חודשים ארוכים אינה יכולה להוסיף ולעמוד. קיימים שיקולים זרים, הפרת חובות ההגינות ותום הלב בהן הוא חב כלפי הציבור והיעדר מידתיות". עוד אמרו העותרים: "לנוכח אמירות גלויות של לוין באשר לאפשרות ששרי הממשלה לא יכבדו פסקי דין שיינתנו בעניינם – על בית המשפט הנכבד לקבוע, כי ככל שלא יפעל לכנס את הוועדה במהירות הראויה, חבריה יוכלו להתכנס ללא הוראתו, על מנת לקדם את הליכי מינויי השופטים לערכאות השונות".
מהי תגובת לוין והממשלה?
לוין והממשלה השיבו לבג"ץ בעצמאות עורכי הדין אוהד שלם ויעקב כרם, והם מנו כמה סיבות מדוע יש לדחות את העתירות. שר המשפטים טען כאמור כי כינוס הוועדה בסמכותו הבלעדית, ואין סיבה לשנותה: "ראשית, החלטת השר על אי-כינוס הוועדה ניתנה על רקע מו"מ קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית-חברתית-פוליטית. זו מחלוקת ציבורית שאל לו לבית המשפט להכריע בה".
"שנית, מינויו של השר ליו"ר הוועדה, ושיקול דעתו הינו חלק מהסדר חוקתי באיזון שבין הרשויות", נכתב בנוסף. "התערבות בהחלטות השר והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות".
"שלישית, השר הוא בעל הסמכות הבלעדית לכינוס הוועדה", נטען. "השר פעל בהתאם לסמכותו וחובתו, ותוך שיקול דעת קיבל החלטה שלעת הזאת אין מקום לכנס את הוועדה. בין היתר מהטעם שכינוס הוועדה כעת יפגע בהשגת תכלית החוק. בהחלטתו של השר לא נפל פגם כלשהו, ולמצער לא פגם היורד לשורש העניין העשוי להצדיק התערבות שיפוטית".
השר ציין בתשובתו את רצונו להגיע להסכמות רחבות - אך לא ציין עם מי, וכתב כי "רוחות של פילוג מעוררות קריאה גדולה לקיום דיאלוג חברתי-פוליטי-חוקתי מעמיק. רגעים אלו של האומה הינם הרי גורל". לדבריו, "מתוך תחושת אחריות גדולה, תוך הפעלת שיקול הדעת הרחב שבסמכותו, החליט כי מיצוי הסיכוי להגיע למתווה שיקבל הסכמה ציבורית רחבה הינו השיקול המהותי ביותר. מהטעם הזה החליטו שר המשפטים והממשלה להימנע מקידום חד-צדדי של הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה".
מהי תגובת היועמ"שית?
בהרב-מיארה טענה כי אי-מינויו של שר מטעם הממשלה כנציג הוועדה לבחירת שופטים אינו מונע ואינו מצדיק את אי-הכינוס, שכן הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת לפעול בהרכב קטוע כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה. לדבריה, גם הכוונה של הממשלה לשנות את הרכב הוועדה לא מצדיקה את הימנעות שר המשפטים מכינוסה. לדעתה מדובר בסמכות חובה שיש להפעילה במהירות הראויה. "המשמעות של מצב שבו שר המשפטים נמנע מכינוס הוועדה במשך תקופה ממושכת, אף מקום בו נמצא כי יש צורך במינוי שופט, עשויה להעניק לשר מעין זכות 'וטו' שבכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו, שבכוחה לסכל את עבודת הוועדה כולה, על אף שזו לא נקבעה כאמור בדין", נכתב בתגובת היועמ"שית. בהרב-מיארה ביססה את עמדתה על בחינה אובייקטיבית של העומס הקשה המוטל על בתי המשפט.
צו על תנאי
שופטי העליון הוציאו אתמול כאמור צו על תנאי ללוין לבוא ולנמק מדוע לא תתקבל העתירה. המשמעות היא שיתקיים דיון אחד ונטל ההוכחה למדוע הוא לא מכנס את הוועדה יהיה עליו. לוין ניסה לבטל את הצו והגיש בקשה בנושא, ככל הנראה על מנת למשוך זמן נוסף עד להחלטה בעתירה, מכיוון שקיום צו זה גורם לכך שבית המשפט יקיים דיון אחד ולא שניים, מה שיזרז את ההחלטה. שר המשפטים אף דרש כי יינתן לו זמן לתצהיר נוסף – במקום זה שהגיש. בינתיים, השופטים ביקשו את תגובת הצדדים לבקשתו עד יום לפני הדיון.
היועמ"שית התייחסה הבוקר לבקשת לוין לביטול הצו וטענה כי אין בסיס לכך. עם זאת, היא הוסיפה כי יש לאפשר ללוין ולממשלה להגיש תצהיר חדש עד לדיון, כפי שביקש שר המשפטים.
פורסם לראשונה: 08:48, 15.09.23
