החלטתו החריגה של שר החוץ גדעון סער לסגור את שגרירות ישראל באירלנד לא הגיעה בחלל ריק. בהודעה נכתב כי היא "התקבלה נוכח המדיניות האנטי-ישראלית הקיצונית של ממשלת אירלנד", ובעבר כבר שקלו במשרד החוץ את המהלך. המשבר המדיני בין ירושלים לדבלין החריף בשבוע שעבר, כשאירלנד הודיעה על הצטרפות לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ), שבה ישראל מואשמת ברצח עם.
קריאות "מהנהר אל הים" באירלנד
בתגובה להחלטה, משרד החוץ האירי פרסם הצהרה שבה נמסר כי ״אירלנד מצרה על ההחלטה ומאמינה בחשיבות שמירת ערוצי תקשורת דיפלומטיים״, וכי עמדתה בנוגע לסכסוך במזרח התיכון ״מונחית על ידי עקרונות המשפט הבינלאומי והמחויבות להומניטריות״. בנוסף, שר החוץ של אירלנד מיהאל מרטין הודיע כי היחסים הדיפלומטיים בין המדינות יימשכו, וכי השגרירות האירית בתל אביב לא תיסגר. למעשה, החלטתו של סער מעידה על ניתוק חד-צדדי של היחסים.
טענות על פשעים ישראליים - והתעלמות מחמאס
עם פרוץ המלחמה בעזה אשתקד כבר היו מי שקראו באירלנד לגרש את השגרירה הישראלית דנה ארליך, שאף קיבלה איומים כשלושה שבועות לאחר טבח חמאס. ארליך, שמונתה לכהן כשגרירה באחת המדינות העוינות ביותר לישראל באירופה, הרבתה לדבר בתקשורת ולבקר בפרלמנט האירי. בעקבות כך ספגה איומים אישיים וקריאות בוטות ברשתות החברתיות, שדרשו "לסלק את השגרירה הטרוריסטית", לצד פרסומים של תמונתה על רקע דם.
זמן לא רב לפני כן היא אף נקלעה לעימות חריג עם נשיא אירלנד מייקל היגינס, שנחשב לאחד הנשיאים העוינים ביותר לישראל בעולם. באחת מהתבטאויותיו של הנשיא האירי הוא האשים את ישראל בהפרה של החוק הבינלאומי ואמנת ז'נבה - ואף טען שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר מראש על כוונתו להפר את החוק הבינלאומי, דבר שלא היה ולא נברא. השגרירה האשימה אותו בחזרה על מידע שקרי ביחס למלחמת ישראל-חמאס. היא אמרה שההשפעה של הנשיא האירי מלבה את היצרים, וטענה שבאירלנד יש הטייה חזקה ולא מודעת נגד ישראל.
כחודש לאחר מכן בירך ראש ממשלת אירלנד לשעבר, ליאו ורדקר, על חזרתה של אמילי הנד ששוחררה משבי חמאס - אלא שהוא "שכח" לציין שהנד בת ה-9 נחטפה מבארי על ידי מחבלים. בחשבונו ברשת X כתב ורדקר: "ילדה תמימה שאבדה - עכשיו נמצאה וחזרה, ואנחנו נושמים לרווחה. תפילותינו נענו. זהו יום של שמחה ענקית ותחושת הקלה לאמילי ולמשפחתה". גם כש"התנצל" וכתב כי בת ה-9 אכן נחטפה, השמיט את מעורבות חמאס.
פרס לטרור: הכרה במדינה פלסטינית
בחודש מאי הודיעה אירלנד, לצד נורבגיה וספרד, על הכרה במדינה פלסטינית. שר החוץ דאז ישראל כ"ץ זימן את השגרירים לשיחת נזיפה, ושבוע לאחר מכן, ב-28 במאי, ההכרה נכנסה לתוקף באופן רשמי. ראש ממשלת אירלנד הנוכחי, סיימון האריס, הודיע אז כי הוא צופה שמדינות נוספות יצטרפו להחלטה, ש"תשלים את מאמצי השלום ותתמוך בפתרון שתי המדינות", והשר מיהאל מרטין אמר כי ההכרה מבוססת על גבולות 67'.
עוד לפני כן, בחודש אפריל, קרן ההשקעות האסטרטגית של אירלנד הודיעה על מכירת אחזקותיה בשש חברות ישראליות, מאחר שיש להן פעילות "בשטחים הפלסטינים הכבושים" ביהודה ושומרון. הקרן (ISIF) הודיעה על מכירת אחזקותיה בסך של כ-3 מיליון אירו. לפי ההודעה, הבחירה במשיכת ההשקעות דווקא בחברות אלה - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי הראשון ורשת רמי לוי שיווק השיקמה - נובעת מאיזכורן במאגר המידע של האו"ם על חברות שפועלות בהתנחלויות.
בתוך כך, נרשמה עלייה חדה באנטישמיות באירלנד, שהתפרצה לממדים מפחידים גם במערכת החינוך. העיתון היהודי הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" דיווח כי בספרי הלימוד נכתב בין היתר ש"יהודים רוצחים" וש"ישראל היא תוקפנית", וכי כתוצאה מכך ילדים יהודים נמצאים בטראומה ונאלצים להחליף בתי ספר.
בדבלין לא רואים בעיה בחומר הלימוד, ומטעם ממשלת אירלנד נמסר כי "משרד החינוך מוודא שתלמידים איריים מקבלים תוכן לימודי בצורה הוגנת ומאוזנת על ידי מורים איריים איכותיים במגוון נושאים, כולל ההיסטוריה של העם היהודי והיהדות". זאת למרות שמצב הפלסטינים מתואר בספרים בהרחבה, אך הצעות השלום שהציעה ישראל אינן נכללות בספר. באחת המשימות התלמידים אף התבקשו לדמיין עתיד עבור ילדים פלסטינים, שבו הם "יצטרפו לקבוצות מיליטנטיות" - כלומר ארגוני טרור - או "ישיגו עבודה טובה".
