חברי כנסת מהליכוד התעמתו בצהריים (יום שלישי) עם תת-אלוף במיל' משה שנייד, שייצג את צה"ל בדיון על "חוק פלדשטיין" בוועדת החוץ והביטחון. בדיון, שנועד להכין את הצעת החוק שהגישו חברי הליכוד חנוך מילביצקי ועמית הלוי לקריאה ראשונה, הסביר תא"ל שנייד כי הצבא רואה בהצעה פגיעה חמורה בביטחון המדינה - ומנגד הם טענו למידור של ראש הממשלה.
(צילום: ערוץ כנסת )
עימות בין נציג צה"ל לח"כים
(צילום: ערוץ כנסת )
בהצעת החוק, נסביר, מוצע למנוע כל הפללה של העברת מידע חיוני לשר הממונה או לראש הממשלה - מה שעשוי להשפיע גם על ההליך הפלילי המתנהל מול הנגד א', שלפי כתב האישום צילם מסמך מסווג והעבירו לידי גורם שלא מוסמך לראותו (אלי פלדשטיין), דבר שהוביל לפרסומו. הנגד טוען כי חשב שלפלדשטיין יש סיווג לכך, וכי מטרתו לא הייתה שהמסמך יפורסם בתקשורת הזרה כפי שקרה - אלא שהמידע שהוגדר במערכת הביטחון "לא רלוונטי" יגיע לידי ראש הממשלה.
גורמי מערכת הביטחון מתנגדים להצעת החוק, בטענה שהיא תפגע בהיררכיה הארגונית בצה״ל ובעבודה בין הדרג המדיני לצבאי. באופוזיציה טוענים שאין צורך בהצעת החוק, מאחר שראש הממשלה ממילא חשוף לכל המידע הביטחוני ויש לו גישה לכל מסמך שרק יבקש - ובפועל מה שעשו נגד המילואים א' ופלדשטיין היה לגנוב מסמך מסווג, ולחשוף אותו בתקשורת הזרה מבלי שהיה בכך צורך.
אשת הנגד: "טובת החטופים לנגד עיניו"
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח״כ יולי אדלשטיין, כי "אותי מעניין איך אנחנו - על-ידי הצעת החוק הזאת - לא נגרום למצב שחומר מסווג מאוד יזרום לגורמים שלא מוסמכים לקבל אותם, ושאין להם סיווג ביטחוני מתאים. אני לא רוצה שיקרה מצב ששמים פס על הממונים וכל אחד פונה ישירות מחוץ למערכת. אני רוצה שנתרכז בחקיקה ולא במקרה ספציפי".
אביטל, אשת הנגד א׳ המצוי בלב הפרשה, אמרה בדיון כי "מדובר באדם שנמצא בשירות מילואים כבר עשר שנים, גם בלי מלחמה הוא פעמיים בחודש עושה מילואים. המילואים אצלו בראש סדר העדיפויות. אהבת הארץ עומדת כנר לרגלו, הוא מתנדב מגיל 16 עם ילדים. הפעולה שהוא עשה הייתה נטו למען מדינת ישראל. טובת המדינה וטובת החטופים עמדו לנגד עיניו. זה בן אדם שומר חוק, שמדינת ישראל לנגד עיניו בכל רגע נתון. הוא עשה טעות בצינור שדרכו הוא העביר את המידע. הוא היה בתנאים מאוד קשים, שמו אותו בחדר שקוף, והוא מספר שעוברים מולו אסירים ביטחוניים ואומרים לו 'המדינה בגדה בך'. ככה מחבלים צועקים לו. זה כואב". היא פרצה בבכי והוסיפה: "בבקשה תצילו אותו". בפרקליטות, נזכיר, אומרים כי המטרה לא הייתה "למען החטופים", אלא "השפעה על דעת הקהל (נגד עסקה; ס"ח) בנושא החטופים".
ח״כ מילביצקי אמר כי על אף שהחוק זכה לכינוי "חוק פלדשטיין", הוא נועד "להגן על א'". לדבריו, "הנגד פנה לממונים שלו, והחומר לא הועבר לראש הממשלה - ולכן הוא פנה למי שהכיר בסביבת רה"מ. כתוצאה מזה פרצו לו לבית, מנעו ממנו עורך דין, התייחסו אליו כנראה הרבה יותר גרוע משמתייחסים לאחרים - ומשפחתו לא ראתה אותו הרבה זמן. בגלל החלטות ערלות לב ופרקליטות שמזמן לא ברור מה היא רוצה, הוא עדיין במעצר עד תום ההליכים. אין מחלוקת שהוא פעל להעביר מידע אך ורק לראש הממשלה וכתוצאה מזה רוצים להטיל עליו 15 שנות מעצר".
ח"כ עמית הלוי, שיזם את ההצעה לצד מילביצקי, אמר כי מי שצריכים להיחקר הם אלה שלא העבירו את המידע לראש הממשלה, וח"כ שרון ניר מישראל ביתנו הטיחה בו: "לא תבזו פה את הצבא". במערכת הביטחון, נזכיר, אמרו כי המסמך שהודלף היה חסר חשיבות ולא עדכני, שנכתב בידי דרג ביניים בחמאס. הסיכון לביטחון המדינה בהפצתו, הסבירו, היה חשיפת מקור מודיעיני מסווג, שעצם קיומו הובא למעשה לידיעת האויב.
עימות בין הקואליציה לצה"ל
ואולם, בהמשך הדיון חברי הליכוד התעמתו שוב ושוב עם נציג צה״ל, תת-אלוף במיל' משה שנייד, שהיה בעבר קצין מודיעין ראשי בצה"ל - והזהיר כי לחוק יש "השלכות כבדות". לדבריו, "החוק יפגע באופן חמור בביטחון המדינה וישבש את עבודת המודיעין״. לדבריו, "ראש הממשלה וגם שר הביטחון חשופים באופן מלא לכל חומרי המודיעין שברשות אמ״ן. הם חשופים לכל חומר מכל הזירות, מכל המקורות, מכל הפלטפורמות ומכל הסנסורים״.
ח״כ טלי גוטליב התפרצה לדבריו: ״אני רוצה לדעת איך ראש ממשלה יכול להגיע למסמך מסוים? הרי יש הרים של מסמכים״. ח״כ גדי איזנקוט, הרמטכ״ל לשעבר, ענה לה כי ״לראש הממשלה מופצים החומרים החשובים ביותר. לעוזר שלו למודיעין יש הרשאה להיכנס למערכת ולצפות על כל נקודה. ראש ממשלת ישראל יכול בשעה הקרובה לפתור את הבעיה, ולהוריד הנחיה למזכיר הצבאי - 'אני מבקש מכל קהילת המודיעין להפיץ לי את החומר הכי סודי בצה״ל' - והוא יקבל. אז מה אתם רוצים? הוא לא משתלט על הצוות שלו, הוא לא משתלט על אף אחד״.
שנייד הסביר את עמדת צה"ל: "העוזרים למודיעין של ראש הממשלה חשופים באמצעות מערכות אמ״ן ישירות לכל החומר. מעבר לזה, הדרג המדיני יכול לקבל כל סקירה שרק ירצה ויבקש. אין שום מידע מודיעיני שאינו נגיש לדרג המדיני״. ח"כ משה סעדה מצידו טען כי המידע בסופו של דבר לא מגיע לדרג המדיני.
ח״כ אדלשטיין שאל את נציג צה״ל האם הצעת החוק תביא לכך שהמדינה תרוויח מזה או תפסיד. שנייד אמר כי להצעת החוק יהיו ״השלכות כבדות״ ופירט: ״זה עלול להביא לסיכול מקורות, כי העברה של מידע מסווג באופן לא מסודר עלולה להוביל לדליפת מידע. הפירוש - סיכון לאזרחים״. ח״כ גוטליב צעקה בתגובה: ״אתם פשוט מורחים אותנו! מה הבעיה שזה ייעשה באופן ששומר על המקורות, כדי לא למדר את ראש הממשלה?״. ח״כ עמית הלוי גם תקף: "אתה מקבל משכורת לא בשביל לבזבז את הזמן שלך, שואלים אותך על מייל אדום, שמועבר באופן מסווג״.
שנייד אמר בצל המתקפות כי ״העמדה של צה״ל וקהילת המודיעין היא ראשית שהחוק לא נדרש, מכיוון שיש מנגנונים לשיתוף והעברת מידע לראש הממשלה. בנוסף, החוק עלול להזיק ולפגוע באופן חמור בביטחון המדינה משום שישבש הלכה למעשה את עבודת המודיעין כפי שהיא היום״. חברי הכנסת מהליכוד זעמו: ״איך זה יפגע אם המידע עובר רק לראש הממשלה? הם רוצים להמשיך להחזיק בכוח ובידע״.
בעבר זעמו חברי הקואליציה גם על דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי, שאמר במסיבת עיתונאים - בתשובה לשאלה שנשאל - כי חוק פלדשטיין "יסכן חיילים". בהמשך, פרסם צה"ל הבהרה שלפיה הרמטכ"ל נזף בהגרי, שלא היה אמור "להעביר ביקורת על המחוקק", לדבריו.
ההצעה והסערה
הצעת החוק זכתה לשם ״חוק פלדשטיין״ בעקבות פרשת המסמכים הסודיים, שבה עובדים עבור לשכת ראש הממשלה חשודים (יונתן אוריך ושרוליק איינהורן) ונאשמים (אלי פלדשטיין) שקיבלו מסמכים וחומרים מסווגים מבלי שהיו מורשים לכך - והדליפו אותם לעיתון זר באופן שפוגע בביטחון המדינה. כתב אישום הוגש נגד דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין, ונגד הנגד - שעדיין מצוי במעצר. אם הצעת החוק תעבור, היא תוכל להשפיע על המשך ההליך המשפטי מול השניים.
מטרת ההצעה, נכתב, היא "לוודא כי הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בפרט, שעליהם מוטלת האחריות הכבדה של שליחת מיטב בנינו ובנותינו לקרב, יקבלו את מלוא המידע הנחוץ להם כדי לקבל את ההחלטות - וכדי למנוע כל חשש בקרב אנשי מערכות הביטחון מהעברת מידע".
בחוות דעת שהוגשה לוועדה על-ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, נכתב כי "הצעת החוק מאיימת לפגוע במערכת המודיעין הישראלית ובביטחון המדינה. הצעת החוק אינה נחוצה, לא תפתור את הבעיה שהיא מבקשת לתקן, תיצור סדרה של בעיות חדשות, תפגע בתהליכי קבלת החלטות בדרג הצבאי והמדיני, ותשחק את אמון הציבור במוסדות השלטון וארגוני הביטחון״.
עוד נכתב בחוות הדעת כי ״אף גוף אינו חסין מביקורת, אולם מוטב להשקיע מאמצים בשיפור תהליכי הסינון וההפצה בקהילת המודיעין ולעודד שינוי תרבותי שבו חיילים וקצינים לא חוששים להביע עמדה אחרת. בתוך כך, יש מקום לשקול מיסוד והטמעה של נהלים פנימיים להעברת חומר, כגיבוי לאותם המקרים שבהם אנשי מודיעין חוששים שמידע חיוני אינו מגיע למקבלי החלטות".
כזכור, דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, אמר בתחילת החודש כי "החוק הזה מסוכן מאוד לצה"ל. הוא ייצור מצב שבו כל גורם זוטר בצה"ל יוכל לגנוב מסמכים". גם במל״ל לא אוהבים את הצעת החוק, ובדיון שנערך בכנסת ראש אגף מודיעין במל״ל, רן פלד, נשאל לגביה אחרי שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה - ואמר כי הוא באופן אישי מתנגד לה. פלד אף חשף שהמל"ל לא נדרש לתת חוות דעת על הצעת החוק, והסביר כי "אמרו לנו שזה יידחה ובסוף כן העבירו".
