המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (יום ד') לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ונגד 12 נאשמים נוספים, חלקם נושאי משרה בכירים לשעבר במפלגת בל"ד, בגין עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל דבר, כל אחד לפי חלקו. זאת, בהמשך להחלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד את זועבי לדין.
2 צפייה בגלריה
החשדות היו לדיווחים שקריים בנוגע למקור הכספים שקיבלה המפלגה. זועבי
(צילום: הלל מאיר/TPS)
כתב האישום הוגש במסגרת הסדר טיעון. במסגרת ההסדר יודו ויורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם, ויעתרו להטלת עונשים מוסכמים, בין היתר עונשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, עבודות לתועלת הציבור, מאסרים על תנאי וקנסות הנעים בין 25 אלף ל-75 אלף שקל. העונש שהוסכם שייגזר על זועבי הוא מאסר על תנאי לשנה וקנס בגובה 75 אלף שקל.
זועבי נחקרה עם כ-35 חשודים נוספים, ובהם בכירים לשעבר בבל"ד, בחשד לעבירות זיוף ומרמה בקשר למסמכי דיווח של מפלגת בל"ד שהוגשו למבקר המדינה בשתי מערכות בחירות, הכלליות והמקומיות שהתקיימו ב-2013. זועבי התמודדה אז לראשות העיר נצרת אך לא נבחרה.
באפריל הודיע היועמ"ש כי החליט להעמיד לדין את זועבי בגין עבירות זיוף ומרמה, אך בחר שלא להעמיד לדין את המפלגה עצמה. זאת למרות שבהחלטתו ציין כי "בכירי מפלגת בל"ד דאז ביצעו לכאורה עבירות פליליות בקשר לפעילותה הכלכלית של המפלגה". היועמ"ש הוסיף כי "לא התקיימו נסיבות מובהקות, ייחודיות וחריגות המצדיקות העמדה לדין של מפלגה".
הפרשה נחשפה בספטמבר 2016. היא נפתחה באישור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין לנוכח ממצאי דו"ח מבקר המדינה. בינואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את זועבי, וכן את יו"ר המפלגה ג'מאל זחאלקה וחבר הכנסת ג'מעה אזברגה, לצד בכירים נוספים במפלגה. באוגוסט באותה שנה הוחלט להעמיד לדין את זועבי ואת המפלגה בכפוף לשימוע.
המעשים יוחסו למסמכים שהוגשו למבקר המדינה. החשדות היו לדיווחים שקריים ולהצגת מצגים כוזבים בנוגע למקור הכספים שקיבלה המפלגה ולהצגתם ככספי תרומות ממאות אזרחים פרטיים, לכאורה בניגוד לאמת, תוך שימוש באלפי מסמכים מזויפים.
זועבי כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת בל"ד ולאחר מכן ברשימה המשותפת במשך עשר שנים (2019-2009) ושלוש כנסות. ב-2011 החליט היועמ"ש לשעבר וינשטיין לפתוח נגדה בחקרה בעקבות השתתפותה במשט המרמרה אך לאחר מכן היא נסגרה. לפני בחירות 2013 ו-2015 החליטה ועדת הבחירות לפסול את מועמדותה, אך בית המשפט העליון לא אישר את ההחלטה. ב-2016 הורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירה של העלבת עובד ציבור לאחר דברים שאמרה לשוטרים בנצרת ונידונה לחצי שנת מאסר על תנאי.
מצוות ההגנה של בל"ד נמסר כי "בהמשך להחלטת היועמ"ש שלא להגיש כתב אישום נגד מפלגת בל"ד וסגירת התיק בעניינה, הגענו להסדר טיעון מול הפרקליטות לפיו יוסרו מכתב החשדות רוב סעיפי האישום החמורים, והתיק ייסגר נגד 23 מתוך 36 חשודים. בנסיבות אלה, הסכמנו שנגד 13 מחברי המפלגה יוגש כתב אישום מצומצם ותוטל עליהם ענישה מאוזנת קלה שלא כוללת מאסר בפועל למי מהמעורבים.
"מהיום הראשון טענו בפני היועמ"ש ובכירי הפרקליטות שתיק זה כמו כל תיק אחר בעניין אי סדרים במימון מפלגות, היה צריך להתחיל ולהיגמר אצל מבקר המדינה בהליך מנהלי ולא פלילי. האישום המוסכם אכן מתייחס בעיקרו אך ורק לסעיפי אישום מתחום חוק מימון המפלגות, דבר אשר מוכיח שאיש לא הפיק רווח או קיבל כל טובת הנאה. סגירת התיק באופן זה מוכיחה שוב שהיד של רשויות החוק קלה על ההדק, בכל הקשור לחקירות והגבלות של אזרחים לרבות מעצרים שרירותיים שאין להם הצדקה".
