האסיר הביטחוני נאסר אבו חמיד מת היום (שלישי) בבית החולים אסף הרופא אחרי מאבק במחלת הסרטן. אבו חמיד הוא אחד ממייסדי גדודי חללי אל-אקצא, ומאז חודש ספטמבר מתנהל קמפיין פלסטיני לשחררו בשל מחלתו. לטענת הפלסטינים, הסיבה למותו היא רשלנות ישראלית - על אף שקיבל טיפול. בדצמבר 2002 נגזרו על המחבל, שהוגדר אז "יד ימינו של ברגותי" ואחראי לרצח שבעה ישראלים לפחות, שבעה מאסרי עולם מצטברים ו-50 שנות מאסר נוספות בגין פעולות טרור.
לפי שב"ס, אבו חמיד אושפז בבית החולים שמיר אסף הרופא אתמול, ומת היום. "האסיר טופל באופן הדוק ושוטף על ידי גורמי הרפואה של שב"ס וגורמים חיצוניים", הבהירו. "האסיר, יליד 1971, רווק, תושב יו"ש, שפוט למאסר עולם בגין רצח, פעולות איבה, עבירות ביטחון ציוד, ניסיון לרצח. הוא נקלט בשב"ס באפריל 2002, וזהו מאסרו הרביעי. הודעה נמסרה למשפחתו. כבכל מקרה מסוג זה, האירוע ייבדק".
אבו חמיד, שארבעה מאחיו מרצים גם הם מאסר עולם בבתי הכלא הישראליים ואח נוסף מת ב-1994, הורשע ברציחתם של בנימין וטליה כהנא, בדצמבר 2000, סמוך להתנחלות עופרה; אליהו כהן בדצמבר 2001, סמוך לגבעת זאב; גדי רג'ואן בפברואר 2002 באזור התעשייה עטרות; ויוסף הבי, אלי דהן והשוטר סלים ברכאת, במסעדת סי-פוד מרקט בתל-אביב במרץ 2002. כמו כן הוא הורשע ב-12 עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות.
הפלסטינים אמרו כי למשך כל התקופה שהיה חולה לא אפשרו לאמו לראות את בנה. המשפחה הוזעקה לבית החולים בעקבות ההידרדרות במצבו של אבו חמיד, אך ספק אם הספיקה להיפרד ממנו. לפי דיווחים פלסטיניים, אבו חמיד כתב צוואה והעבירה למשפחתו. בית המשפחה, אגב, נהרס פעמים רבות בעבר בעקבות מעורבות האחים בפעילות טרור - הפעם האחרונה הייתה ב-2019, בעקבות הרשעתו של איסלאם אבו חמיד ברצח הלוחם רונן לוברסקי.
הוועדה לענייני אסירים ואסירים לשעבר הודיעה על מותו של האסיר, ומסרה כי מדובר ב"תוצאה של מדיניות ההרג הרפואי המכוונת על-ידי הנהלת בית כלא הכיבוש נגד אסירים חולים". לפי ההודעה, ביום שני אחר הצהריים אבו חמיד פונה בדחיפות מכלא רמלה לאסף הרופא, לאחר הידרדרות חמורה במצבו הרפואי. הוועדה טענה שהתריעה בכל רגע על מותו הקרב של האסיר, "משום שהכיבוש נהג נגדו בכוונה ברשלנות רפואית ואפשר לסרטן לאכול את גופו, בלי לשקול לשחררו עקב מצבו הבריאותי הקשה".
בהמשך נטען כי בבתי הכלא שורר מתח רב בעקבות מותו של אבו חמיד, וכי "האסירים בבתי הכלא הישראלי מצהירים על שלושה ימי אבל והחזרת ארוחות". יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מסר כי "השבוי, המנהיג והגיבור, נאסר אבו חמיד, נרצח היום כתוצאה ממדיניות הרשלנות הרפואית המכוונת. אמו של נאסר, אם הקדושים, האסירים והפצועים, הלוחמת אום נאסר אבו חמיד ומשפחתה, היו תמיד מודל של הקרבה ואיתנות".
אמו של אבו חמיד מסרה כי "השהאדה הייתה משאת נפשו של נאסר. בביקור האחרון אמר לי 'אני פרויקט השהאדה ואני רוצה ללכת לאחי, השהיד עבד אל מונעם, ולכל השהידים האחרים".
בכתב האישום שהוגש נגד אבו חמיד ביולי 2002 נכתב כי הוא נחשב ל"יד ימינו של מרואן ברגותי", וכי "הנאשם הקים את ארגון חללי אל-אקצא". בכתב האישום תואר כי לפני אינתיפאדת אל-אקצא היה אבו חמיד חבר בהנהגת תנועת הנוער של הפתח (השביבה) ברמאללה. במסגרת תפקידו הוא סייע בארגון הפגנות המחאה על ביקורו של אריאל שרון בהר הבית בירושלים, שהחלו את האינתפיאדה.
במהלך הדיון שבו הורשע אמר נציג המדינה, עו"ד ניק קאופמן: "טרם שהגיע לגיל 20, הפך הנאשם למכונת הריגה. בשנת 90' הוא נידון למאסר עולם בגין ארבעה מעשי רצח. חלפו כארבע שנים, והוא שוחרר במסגרת הסכמים שונים שנחתמו בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. בזכות כושר ההשפעה הרב שלו, הוא גייס פעילי טרור שעל פי הנחיותיו יצאו ופגעו באנשינו וחיילינו. הוא זה שהכריז על הקמת ארגון הטרור חללי אל-אקצא, ששימש את מפקדו ברמאללה, וממשיך לפגוע גם כיום במדינה ובאזרחיה".
אבו חמיד פנה בדיון לבית המשפט ואמר: "הטייס שעלה על מטוס F-16 וזרק מעל עזה פצצה של 1000 ק"ג חומר נפץ כדי לעשות חיסול ממוקד של איש אחד, רצח 18 פלסטינים חפים מפשע. הטייס הזה לא עמד מול בית משפט. מי ששלח את הטייס גם לא עמד מול בית משפט. הטייס השאיר מאחורי החורבן שעשה עוד עשרות פלסטינים שמוכנים להקריב את החיים שלהם, כמו שאתם קוראים להם 'מתאבדים'... כמעט 14 שנים ישבתי בכלא הישראלי ובגוף שלי יש כמעט 15 כדורים מהם נפצעתי על ידי כוחות הביטחון. נלחמתי מתוך אמונה, ושום בית משפט ישראלי לא יגזול זאת ממני. אנחנו נמשיך להלחם עד שנגיע לזכויות הלגיטימיות והטבעיות כמו כל עם אחר".
רשימת המוות
לפי כתב האישום נגד אבו חמיד, בדצמבר 2000 פנה אליו פעיל פלסטיני בשם אחמד ענדור והודיע לו על רצונו לבצע פיגוע ירי. הוא מסר לענדור את נשקו האישי מסוג קלצ'ניקוב ושתי מחסניות מלאות כדורים. ב-31 בדצמבר 2000 ירו ענדור ומחבלים אחרים יחד ברכב בו נסעו בנימין וטליה כהנא ז"ל וחמש בנותיהם. ההורים נרצחו בפיגוע.
בספטמבר 2001 ביקש ענדור לבצע פיגוע ירי נוסף. אבו חמיד אישר את הפעולה וצייד את ענדור ברובה מסוג קלצ'ניקוב. ב-21 בדצמבר 2001 בשעות הערב ירה ענדור יחד עם פעילים נוספים לעבר רכבו של אליהו כהן ז"ל שנסע בכביש 443 בסמוך לגבעת זאב, והרגו.
במאי 2001 פנה אל אבו חמיד סעד א-דין ג'בר, וביקש ממנו לבצע פיגוע באמצעות מטען חבלה. הנאשם מסר לג'בר את המטען וזה הניח אותו בפתח בית הקפה "ביאנקיני" בירושלים. הפיגוע סוכל לאחר שהמטען התגלה על ידי בעלי המקום.
בתחילת שנת 2002 מסר ברגותי לאבו חמיד מרגמה וחמש פצצות. לאחר כמה ניסיונות שעלו בתוהו הצליח אבו חמיד לשגר פצצה לעבר פסגות, שלא גרמה לנזק. הנאשם דיווח לברגותי על דבר ניסיונו לפגוע, וזה דרש ממנו שלא יספר על כך לאיש מחשש מתגובתו של יאסר ערפאת.
בסוף חודש פברואר 2002 פנה פעיל טרור לאבו חמיד וביקש ממנו לסייע לו לבצע פיגוע חבלני במפעל "בשקביץ" בעטרות, שם עבד. אבו חמיד מסר לו אקדח והוא רצח את מעסיקו גדי רג'ואן.
בתחילת שנת 2002 חוסל ראש התנזים בטול כרם, ראאד כרמי, על ידי צה"ל. כתוצאה מכך החליטו אבו חמיד וחבריו לארגון לשנות את שיטות הפעולה שלהם ולהוציא אל הפועל גם פיגועי התאבדות. באותה תקופה ניגש פלסטיני בשם מהנד אבו הלווה אל אבו חמיד ואמר לו כי הוא מפעיל שלושה אנשים שמעוניינים לבצע פיגועי התאבדות. אבו חמיד הזמין את אבו הלווה ואת שלושת המפגעים לביתו ברמאללה והחליט שהם יבצעו פיגוע במחסום קלנדיה. הוא הוסיף כי עליהם לתקוף את שלוש עמדות המחסום המאוישות. אבו חמיד צילם את המתאבדים בווידאו בעודם קוראים כרוז שאותו הכין מבעוד מועד. עם זאת, הפיגוע בוטל משום שאחד הפעילים התחרט ולא התייצב במועד.
בסוף פברואר 2002 הציג פלסטיני בשם ערא כרים עוויד בפני אבו חמיד אדם בשם עאאסם סטיטי, שביקש לבצע פיגועי התאבדות בתוך תחומי הקו הירוק. אבו חמיד הראה לכרים מטען שאותו ייצר והשניים תכננו כי סטיטי יישא את המטען בתיק גב ויפוצץ את עצמו ליד מטרת הפיגוע. הפיגוע לא יצא אל הפועל משום שהמבצעים הבחינו במחסום של צה"ל וחששו להיעצר. למחרת תקף חיל האוויר את הרכב בו נסע אבו הלווה והרג אותו. כתוצאה מכך החליטו הנאשם והאחרים להגיב בפיגוע, שסוכל גם הוא.
ב-4 במרץ 2002 פגש אבו חמיד מספר פעילי טרור שסיפרו לו כי בכוונתם לשלוח מפגע לבצע פיגוע ירי בתוך תחומי הירוק. הוא פנה לביתו, הוציא שתי מחסניות מלאות כדורים ורימון יד, ומסרם למפגעים. בשעות המוקדמות שלמחרת בוצע בעזרת הנשק פיגוע הירי ב"סי-פוד-מרקט" בתל-אביב בו נהרגו יוסף חייבי ז"ל, אלי דהאן ז"ל והשוטר סלים ברקאת ז"ל.