הרצוג בטקס הזיכרון: "מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל"
(צלם: אבי קנר, לע"מ)
נשיאים ושרים כבר התנצלו על הטבח, כעת גם המסמכים נחשפים - אך בכפר קאסם לא מסתפקים בזה. שנים ארוכות של מאבק הניבו פרי אתמול (שישי) עם פתיחתם של מאות עמודים מהפרוטוקולים במשפט כפר קאסם. התושבים מחכים לצעד הבא - והוא הכרה לאומית בטבח שאירע לפני כ-66 שנה, ובו נורו למוות 49 בני אדם על ידי לוחמי מג"ב.
29 באוקטובר 1956 הוא יום שאף משפחה בכפר קאסם לא תשכח. "האמת יוצאת לאור. סוף סוף אני קורא את המילים שחלמתי לקרוא כל חיי", אמר עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי ובן למשפחה שכולה מכפר קאסם.
אז העיר הייתה כפר קטן, שתושביו עסקו בעיקר בחקלאות ובעבודות בנייה ביישובים הסמוכים - וחיו תחת שלטון צבאי. הטבח התרחש ביום הראשון של מבצע קדש, עם הוראת פיקוד המרכז להטיל עוצר על כל הכפרים הערביים באזור המשולש - מחשש שתפרוץ מלחמה עם ירדן. מפקד החטיבה המרחבית בזמנו, יששכר שדמי, החליט להקדים את שעת כניסת העוצר מ-21:00 ל-17:00, וההודעה על כך נמסרה למנהיגי הכפרים חצי שעה לפני כניסת העוצר. כשחזרו פועלי כפר קאסם לביתם מבלי לדעת על העוצר, הם נורו על-ידי גדוד משמר הגבול שפעל בכפר.
השר פריג' התייחס לגילויים מתוך המסמכים הדרמטיים ואמר כי הם חושפים "את העדויות על הרצח המתוכנן, על השער המזרחי של כפר קאסם שנשאר פתוח בתקווה שהניצולים יבינו את המסר ויברחו. אבל לצד הכאב יש גם מעט נחת". לדבריו, "כל כך הרבה זמן המדינה שלנו ביקשה להסתיר מאיתנו את האמת על הטבח שפגע בכל משפחה בכפר קאסם, גם במשפחתי, והמשיך ללוות אותנו עד היום. כעת האמת בחוץ, כך גם תוכנית הגירוש, שאף אם לא פורסמה רשמית, נוכחת בכל אחד מדפי פרוטוקול המשפט".
"תוכנית החפרפרת", שנחשפה לפי עדויות שונות של הדרג הצבאי מהימים ההם, מגלה כי הטבח בכפר קאסם היה קצה הקרחון של מבצע צבאי מקיף לטרנספר של אוכלוסיית המשולש. שייח ספוואת פריג', יו"ר התנועה האיסלאמית, איבד את דודו בטבח בעוד אביו נפצע. הטבח הכואב זכור לו לפרטי פרטים עד היום.
לדבריו, לאביו לקח 30 שנה לספר על מה שהתרחש באותו יום. "לא נזקקנו לחשיפת חלק מפרוטוקולי בית המשפט על מנת לדעת מה היו פשעי הטבח בכפר קאסם אנחנו כתושבים מכירים היטב את הפרטים", אמר.
אביו של השייח פריג' היה הראשון שנפצע בטבח, אחיו שעמד לידו נרצח. השניים היו חלק מקבוצת הפועלים הראשונה שנכנסה ליישוב, וספגו את האש ללא כל אזהרה. "מה שנראה לנו מוזר עד היום הוא ההתחמקות מאחריות רשמית של המדינה. מדי שנה אנחנו עורכים טקסים להנצחת הקורבנות בטבח ודורשים מהמדינה לעשות כן, ולא נפסיק את הדרישה הזו עד שתושג הכרה והמדינה תישא באחריותה", הוא מסביר.
"התנצלות לבדה לא מספיקה"
(צילום: אבי חי)
לטקס האחרון לזכר הרוגי הטבח הגיע נשיא המדינה יצחק הרצוג, וביקש סליחה. בנאום שנשא אז אמר בערבית: "אני מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל". הוא הבהיר: "הרג ופגיעה בחפים מפשע הם אסורים בתכלית האיסור. הם חייבים להישאר מעל כל מחלוקת פוליטית".
אז הייתה זו הפעם השנייה בלבד מאז הטבח שנשיא המדינה משתתף בטקס לזכר ההרוגים. הנשיא האחרון שעשה זאת היה ראובן ריבלין בשנת 2014. שבע שנים לפני כן ביקר בכפר קאסם נשיא המדינה דאז שמעון פרס ואמר כי "קרה כאן בעבר אירוע קשה ביותר, שאנחנו מצטערים עליו מאוד". בעבר כבר הביעו שרים בממשלה את צערם על המקרה, שבו לוחמי מג"ב ירו למוות ב-49 מתושבי היישוב. ריבלין, בביקורו לפני שבע שנים, כינה את המקרה "הרג נפשע".
גם רמי עאמר, סגן ראש העיר כפר קאסם ופעיל חברתי בולט, התייחס לפרסום הפרטים ואמר שהתושבים כבר מכירים אותם. "כואב להם שאין הכרה רשמית. כמדריך לקבוצות שמגיעות לכפר קאסם אני חש שהאזרחים הישראלים לא מכירים את פרטי הטבח הנוראי אנחנו עובדים לאורך כל השנה לחשיפת והנצחת הקורבנות. מדובר בכתם חמור בהיסטוריה הישראלית ויש להסיק ממנו מסקנות ולהכיר בו".
עאמר פועל שנים רבות במוזיאון שהוקם להנצחת הטבח ובפעילויות הסברה לדור החדש, כדי שיכיר וילמד על הטבח. את הפעילות הוא עושה במסגרות החינוך, על אף שמשרד החינוך לא הכיר בטבח רשמית.
ליאור יבנה, מנהל מכון עקבות שהוביל את המאבק לחשיפת הפרוטוקולים, אמר כי "פתיחתם אתמול של מאות עמודי מסמכים ממשפט טבח כפר קאסם היא תוצאת מאבק משפטי שניהלנו בחמש השנים האחרונות".
"התיעוד שנפתח עתה עוסק בעיקר ב'תוכנית חפרפרת' שעמדה ברקע לטבח כפר קאסם. ארכיון צה"ל עודנו מסרב לחשוף חומר רב נוסף שהוא מחזיק על אודות התוכנית, ובית הדין הצבאי מנע אף הוא פתיחתם של כמה מסמכים ושורה של צילומים מזירת הטבח. מכון עקבות ממשיך לפעול לפתיחת כל החומר הסגור בנושא טבח כפר קאסם ותוכנית חפרפרת, לטובת הציבור הישראלי בכלל ובני משפחותיהם של קורבנות הטבח בפרט".
