הקבינט דן עד השעות המאוחרות של הלילה (יום ו') בנוגע למשמעות של צווי המעצר, שהוציאו שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
במהלך הדיון העלו השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' רעיונות. בן גביר הציע להפסיק את הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. סמוטריץ' ביקש להטיל סנקציות על הרשות הפלסטינית.
בדיון דנו חברי הקבינט על הכנסת חברת האבטחה האמריקנית אורביס, אך לא נדרשה החלטה מפני שהעניין משתלב ביעדי המלחמה, שהם בין היתר מיטוט היכולות השלטוניות של חמאס.
במקביל, דובר בממשלת גרמניה מסר כי "ברלין תשקול בזהירות איך להגיב להחלטה, ולא תנקוט בצעדים עד שלא יתוכנן ביקור רשמי של אחד מהם בגרמניה". לדבריו, "גרמניה הייתה מעורבת בניסוח האמנה של בית הדין בהאג והיא אחת מהתומכות הגדולות ביותר שלו. הסיבה לכך היא ההיסטוריה הגרמנית, ולצד זאת, אחת הנסיבות של ההיסטוריה הזו היא הקשר הייחודי שאנו חולקים עם ישראל, והאחריות שאנחנו חבים כלפיה".
גם קפריסין הודיעה כי היא "שוקלת ליישם" את צווי המעצר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בטענה שהחלטות בית הדין "מחייבות מיסודן". כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס מפי גורם בממשלה בניקוסיה. "אנחנו לומדים את ההחלטה של ה-ICC ועדיין אין לנו תגובה בנושא", הוסיף הגורם. "באופן עקרוני, יש לכבד את החלטות בית המשפט".
נתניהו על ההחלטה
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
הפשעים שמיוחסים לנתניהו וגלנט
לפי השופטים בהאג, "קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה אמצעים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. קביעה זו מבוססת על תפקידם של נתניהו וגלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם בסיוע הקלה בכל האמצעים העומדים לרשותם.
נטען כי התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי.
בנוסף ציינו השופטים כי "החלטות המאפשרות או מגדילות סיוע הומניטרי לעזה היו לעיתים קרובות מותנות. הן לא התקבלו כדי למלא את מחויבויותיה של ישראל על-פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי או להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית בעזה תסופק באופן הולם במוצרים נחוצים. למעשה, הן היו תגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או בקשות מארה"ב. בכל מקרה, ההגדלות בסיוע ההומניטרי לא היו מספיקות כדי לשפר את גישת האוכלוסייה למוצרים חיוניים.
"יתר על כן, נמצא יסוד סביר להאמין כי לא ניתן היה לזהות צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות שהוטלו על גישה למבצעי סיוע הומניטרי. למרות אזהרות ופניות שנעשו על-ידי, בין היתר, מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות, וארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית לגבי המצב ההומניטרי בעזה, רק סיוע הומניטרי מינימלי אושר. בהקשר זה, הלשכה התייחסה לתקופה הממושכת של מחסור והצהרתו של נתניהו הקושרת את עצירת המוצרים החיוניים והסיוע ההומניטרי עם מטרות המלחמה.
