בימים האחרונים, באופן שמשקף מציאות אמיתית או שלא, מנשבות בכנסת רוחות של בחירות. העצמאות שמפתחים לפתע חברי כנסת מהליכוד, גם מהספסלים האחוריים, שמסרבים להתיישר עם אילוצים קואליציוניים ומתעקשים להישאר קשובים לרחשי הלב של הציבור, חוק הגיוס המסובך ומשבר חוק הרבנים שפרצו החוצה, הם כבר אינם רעשים תת-קרקעיים.
הדציבלים מחרישי אוזניים, התחזיות למערכת בחירות קרבה מתרבות גם בתוך הקואליציה, שכבר עכשיו מצויה במבוי סתום.
המשבר בין הליכוד לש"ס - והעימות שבמסגרתו האשים אריה דרעי את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שהוא אינו עושה למענו דבר, ולמעשה כלום לא יוצא לו מהשותפות הזאת - משקפים אירוע גדול בהרבה. זה לא רק חוק הג'ובים לרבנים, זו תחושה כללית הולכת וגוברת שבמסגרתה ש"ס לא מביאה אף הישג לקהל שלה - וגם נשחקת ציבורית וסובלת מתדמית בעייתית ברף הגבוה ביותר שחוותה.
בשכונת הר נוף בירושלים, הטריטוריה הטבעית של דרעי, שם תמיד יהיו ש"סניקים אוהדי נתניהו, מתחילים להיראות כבר הסדקים הראשונים. השיח בבתי הכנסת הוא כבר לא כתמול שלשום. יותר ויותר תומכי המפלגה שואלים את עצמם מה יוצא להם מהשותפות עם נתניהו, שכבר זמן רב לא מצליח לספק להם בשורה, שעה שהציבור הכללי מפתח רפלקס הקאה מהדרישות שהן חלק בלתי נפרד מההסכם הקואליציוני.
בקרב תומכיו של דרעי, יש מי שמשוכנעים שחוק הרבנים נולד כדי להכשיר את דעת הקהל החרדית לבאות. בפועל, לתפיסתם, אנחנו חוזים בקו השבר בין הליכוד לש"ס, זה שמסמן שדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.
דרעי יהפוך לשחקן פאסיבי, שלא מתרגש ממקלות בגלגלי הממשלה. הוא אולי אפילו יתקע אותם בעצמו. הכול, כדי להביא לבחירות
נכון שעוד מוקדם להעריך ולחזות, אולם אם תשאלו אותם, הם יגידו ללא צל של היסוס ששעון החול לפיזור הכנסת כבר החל לפעול ולא רק זה, הוא מסמן את העידן החדש. במערכת הבחירות הבאה, לשיטתם, כבר לא יככבו מסרים מוכרים מסוג: "ביבי צריך אריה חזק". האירוע הזה הסתיים, מיצה את עצמו. דרעי, הם אומרים, יחשב מסלול מחדש.
מי שמכירים את התנהלותו הפוליטית, מעריכים כי למרות הבטן המלאה ותחושת ההשפלה, הוא לא יפזר את הכנסת ולא ידחוף את הממשלה אל קיצה בעשר אצבעותיו. ואולם, דרעי יהפוך לשחקן פאסיבי, כזה שלא נלחם על הממשלה ולא מתרגש ממקלות בגלגליה, אולי אפילו יתקע בעצמו כמה כאלה בקרוב. הכול כדי להביא לבחירות.
מבט נוסף כדאי להפנות גם לאנשי יהדות התורה, שבינתיים משקיפים בדממה מהטריבונה. גם שם התחושות קשות. לא מזמן אמר יו"ר דגל התורה משה גפני בשיחות סגורות כי לממשלה הנוכחית אין סיעתא דשמיא. דריכות יוצאת דופן גם נרשמת לקראת חוק הגיוס, אז סביר להניח שהדממה תופר.
לא בטוח שמשהו טוב יותר מחכה לחרדים בחוץ. בליכוד טורחים להזכיר לדרעי ולגפני כמעט מדי יום כי אם הממשלה הזאת תתפרק - הם יהפכו למגזר השנוא ביותר בישראל. אבל נדמה שזה לא כל כך מרשים את דרעי. אם המהלך להכשרת דעת הקהל החרדי יצלח - הכול יכול להיות. אפילו בכנס הנוכחי.
מהצד, מי שדואג לא להוריד את מפלס הלחץ של ראש הממשלה הוא השר לביטחון לאומי שלו איתמר בן גביר. הוא טורח להזכיר לנתניהו מדי יום כי לא ירד מדרישתו להיכנס לקבינט המלחמה. סליחה, הפורום המצומצם להתייעצויות ביטחוניות. וגם לא מהסס לשגר איומים גם מתוך האקווריום של נתניהו בכנסת.
כשכמעט כל שותפה קואליציונית מקשה עליו, כולל חברים במפלגתו שלו, נתניהו העביר מסר פומבי לחבריו בממשלה ובקואליציה: "תתאפסו". לא בטוח שזה יעזור לו.
פורסם לראשונה: 22:40, 19.06.24