בית המשפט העליון קיבל הבוקר (ראשון) את ערעור הפרקליטות, והחמיר את עונשו של ירין שרף משש שנים וחצי לשמונה שנות מאסר בפועל - לאחר שהורשע באונס נערה בת 13 במלונית קורונה לנוער בסיכון ב-2021.
המקרה, נזכיר, אירע במלונית בידוד ייעודית לנערים ונערות השוהים במסגרות חוץ-ביתיות בתקופת הקורונה. שרף, שהיה אז בן 21, פגע מינית בנערה שהוצאה מביתה ומוקמה במלונית שנועדה להגן עליה.
לפי הכרעת הדין בעניינו, הפעיל שרף במהלך כמה ימים מכבש לחצים שיטתי על הנערה - תוך התעלמות מסירוביה החוזרים ומפער הגילים המשמעותי ביניהם. למרות התערבות מדריך שביקש שיפסיק את ההתנהלות המטרידה, המשיך שרף בניסיונותיו העקשניים, ובהמשך כפה את עצמו על הנערה. הוא הפשיט את מכנסיה בניגוד לרצונה, סטר לה, תקף אותה מינית תוך שאחז בגרונה ואנס אותה - כל זאת חרף התנגדותה המפורשת.
רק לאחר שמיעת הראיות הודה שרף במיוחס לו, והורשע באונס קטינה ובהטרדה מינית. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו עונש מאסר של שש שנים וחצי, והפרקליטות ערערה כאמור על קולת העונש. הפרקליטות טענה בערעור, שהוגש על-ידי עו"ד רחל מטר ועו"ד ורד חלאוה, כי ישנן נסיבות מחמירות: גילה הצעיר של הנערה, פער הגילים המשמעותי, ניצול בוטה של מצוקה ובידוד, אלימות וכפייה חוזרות והנזקים העמוקים שנגרמו לקורבן בכל מישורי חייה.
בית המשפט קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של שרף. השופטים - יוסף אלרון, יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ - ציינו את הרקע שבמסגרתו התרחש האונס - ימי מגפת הקורונה, ובטרם התאקלמה הנערה במסגרת החדשה לאחר שהוצאה מביתה בסיוע לשכת הרווחה, והושמה במלונית לצורך בידוד בשל מחלתה.
"או אז, שהיא חולה, בודדת ומנותקת מתמיכת בני משפחתה או מדמות מגינה אחרת, היא היוותה עבור המשיב 'טרף קל'", קבע בית המשפט העליון. "בעיצומו של משבר בחייה של א', ילדה שעוד לא מלאו לה 14 שנים, היא נאנסה על-ידי גבר זר, אשר חפץ להגשים את דחפיו המיניים, ויהי מה. פער הגילים שבין השניים לא עצר בעדו; אזהרות הסובבים ומדריכי המלונית - לא הרתיעו אותו; וגם בדידותה של א' והרקע המורכב ממנו באה - לא הניאו אותו מלהגשים את תוכניתו הזדונית. תוך יומיים ארוכים של לחצים בלתי פוסקים, המשיב בא על סיפוקו והותיר את א' חבולה ומצולקת, בגוף ובנפש".
בית המשפט העליון אף קבע, בניגוד לעמדת המחוזי, כי אין מקום להתחשב בעובדה שכתב האישום תוקן (לאחר השלמות חקירה) לצורך גזירת העונש. השופטים אף עמדו על חשיבות התיקון למתלוננת: "רק לאחר שתוקן כתב האישום ויוחסה למשיב עבירת אינוס, היא חשה שקיבלה תוקף לפגיעה בה".
אם בת ה-13: אונס זה אונס. לא הייתה טיפה של הסכמה
(צילום: עידו ארז, משי בן עמי)
בפרקליטות אומרים כי פסק דין זה נושא משמעות עמוקה בהקשר החברתי והמשפטי הנוכחי. "בתקופה רגישה זו, שבה משפחות וקטינים מפונים מבתיהם ונאלצים לשהות במקומות זרים ובמלונות, פסק הדין מהווה מסר חד-משמעי ומרתיע נגד פגיעות עתידיות בקטינים וניצול מצוקתם", אמרו בפרקליטות. התיק נוהל בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד טוני גולדנברג מפרקליטות מחוז תל אביב.
כתב האישום המקורי נגד שרף ייחס לו רק עבירות של בעילה אסורה בהסכמה (שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר), הטרדה מינית, איומים, תקיפה ואספקת משקה משכר לקטין. הוא לא הואשם בתחילה באונס מכיוון שלפי הפרקליטות, המעשים נעשו בהסכמת הנערה, שאמרה לו שהיא בת 14 והזמינה אותו לחדרה.
החוק קובע כי רק אם לנערה טרם מלאו 14, קיום יחסי מין איתה נחשב "אונס סטטוטורי", גם אם הדבר נעשה בהסכמתה. בשל חומרת העבירה שהופחתה, כתב האישום נגד שרף הוגש בתחילה לבית משפט השלום ולא למחוזי.
החלטה זו הובילה לביקורת ציבורית חריפה על הפרקליטות, וממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן קיים בתגובה שורת דיונים בהשתתפות בכירי המחלקה הפלילית. בדיונים שבו ונבחנו חומרי החקירה, בוצעו כמה השלמות חקירה ונותחו החלופות המשפטיות, העובדתיות והנורמטיביות. בעקבות זאת, כאמור, שונה סעיף העבירה המיוחס לשרף לאונס.
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, מסרה בתגובה להחמרת עונשו של שרף: "בית המשפט העליון אמר היום בקול ברור כי עבירות מין בקטינים ראויות לענישה מחמירה ולמסר שאינו משתמע לשתי פנים. ענישה מחמירה היא אמירה חשובה לנערה האמיצה שילדותה נגזלה ממנה, לילדים כמוה שמבקשים לאזור אומץ להתלונן, וכן לעברייני מין - למען הרתעת הרבים".
עו"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ונחמי מייזליש וולק, המייצגים את הנפגעת בפרשת מלונית הקורנה: "אנו מלווים את המתלוננת ומשפחתה כבר 4 שנים. היום הגיעה לסיומה הדרך הארוכה. בהחלטה ברורה של בית המשפט העליון שקובעת שהמעשים שביצע ירין הם חמורים במיוחד ועל כן נקבע לו עונש הולם. פסק הדין של בית המשפט העליון מבהיר עד כמה חשוב היה המאבק שניהלנו אז להחמיר את כתב האישום מבעילה אסור בהסכמה לאונס. זו הייתה החלטה תקדימית והיום ברור לכל שהיא גם נכונה. אנו מקווים ומתפללים שהמתלוננת ומשפחתה ימצאו נחמה, ולו נחמה פורתא בפסק דינו של בית המשפט העליון ויצליחו לאסוף את השברים ויתחילו במסע הריפוי הארוך".
