בסוף פברואר 2020 פנינו לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ואחר כך ניהלנו שיחות סוערות עם הרמטכ"ל אביב כוכבי (ובעיקר עם עוזרו). הסיבה הייתה שנודע לנו שראש המוסד יוסי כהן טס לדוחא בירת קטאר ולקח איתו את אלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי, כדי להשיג כסף קטארי שיממן את ארגון הטרור חמאס ואת פקידיו, שאיימו שאחרת יעשו מה שארגון טרור עושה – יירו רקטות על הדרום, אולי גם על תל אביב, ישרפו שדות ויפגעו באזרחים.
חשבנו, ואנחנו עדיין חושבים, שמדינת ישראל ובמיוחד המנהיגות הצבאית-ביטחונית שלה תקועות בקונספציה מוטעית באופן מובהק לגבי חמאס, ובכל זאת הזדעזענו מהעובדה שנציג בכיר של ארגוני הביטחון של ישראל, ונציג בכיר של הצבא שהשאיר את הבן שלי ברפיח ב-1 באוגוסט 2014, לא מנצלים את היכולת של הקטארים ללחוץ על חמאס כדי להחזיר למולדתם את החיילים - בני סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי וסמ"ר אורון שאול מגולני - ואת שני האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
מזעזעת במיוחד העובדה שאם אותו נציג צה"ל היה מביט אל הכתף שלו הוא היה רואה שסמל הפיקוד שעליו הוא אחראי הוא השועל של שמשון השורף את קמת הפלישתים, ואילו הוא נוסע עד קטאר כדי שהם ישלמו לפלסטינים כדי שאלה יפסיקו לשרוף את קמת הישראלים.
ראש הממשלה לשעבר נתניהו היה מודע לכך ופעל ההיפך. ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט יודע מניסיונו שזה המצב. מדוע הוא מסרב להפעיל את המנוף הקטארי?
באותה תקופה ניהלנו ויכוח נוקב עם הנהגת מדינת ישראל על החובה לנצל את מיליוני הדולרים שזורמים מקטאר לחמאס בעזה כדי להתנות אותם בהשבת החיילים והאזרחים. ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, אמר לנו ביותר מהזדמנות אחת: "אם שואלים אותי לדעתי המקצועית בממשלה או בקבינט, אני אומר שמקצועית זה יהיה אסון, כי מצרים וקטאר לא משתפות פעולה בדבר. אסור לעשות את זה כי אז המצרים ייסוגו מעזרתם".
כמובן שזו הייתה גם דעתו של ראש הממשלה דאז נתניהו, שלא גייס שום מאמץ להפעיל לחץ כלשהו על חמאס כדי שחטיפת חיילים ואזרחים תהיה לו לנטל ולא לנכס (היחיד שחשב אחרת היה ראש המוסד כהן). היום לכולם ברור מה שטענו כבר אז: אין שום דבר "מקצועי" בטעות הכואבת הזו. היום ברור שקטאר ומצרים משתפות פעולה.
אני מעלה את הנושא הזה כעת לא מפני שמלאו שנתיים למחדל ולהחמצה, אלא משום שלפי פרסום באתר "אל-מוניטור", אחרי שהאמיר הקטארי שייח תמים בן חמד אל-ת'אני יצא בשבוע שעבר מפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, התברר שמדינתו היא המתווכת האחראית להשבת השבויים והמתים האמריקנים מאיראן. בדיוק כפי שעשתה עבור האמריקנים מול אפגניסטן.
השייח אל-ת'אני והנשיא ביידן החליטו שלפני כל הסכם עם האיראנים, צעד בונה אמון ראשון חייב להיות החזרת השבויים החיים והמתים ממדינת אויב לארה"ב. ביידן גם הצהיר שהתנאי הראשוני לאפשר לאפגנים רמת חיים כלשהי תלויה ומותנית בהחזרת האזרחים האמריקנים למולדתם. וגם כאן המתווכת היא קטאר.
שמחה גולדיןצילום: רפי קוץישראל מעולם לא פעלה כך, אף שהיא מנהלת קשרים הדוקים עם קטאר: אין איש עסקים ישראלי שלא הצטלם על רקע ארמונות דוחא, ומעבר לכך יש לשתי המדינות קשרים נוספים שהס מלדבר עליהם. למרות זאת נמנעים ישראל, נציגיה וראשי מערכת הביטחון שלה לפעול באמצעות קטאר להחזיר את החיילים והאזרחים למולדתם. הם לא דורשים, לא מתנים ולא נעזרים בקטאר כדי שזו תשמש מנוף להשבתם מחמאס.
מהו ליקוי המאורות הערכי-ביטחוני הזה? האם הרמטכ"ל וסגנו לא מבינים שהעובדה שאמון אזרחי ישראל בצבא נמצא בירידה מושפעת מאוד מהיכולת והרצון להביא את החיילים בחזרה משדה הקרב? ראש הממשלה לשעבר נתניהו היה מודע לכך ופעל ההיפך. ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט יודע מניסיונו שזה המצב. מדוע הוא מסרב להפעיל את המנוף הקטארי?
- שמחה גולדין הוא אביו של סגן הדר גולדין, שנפל במבצע צוק איתן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
