יום אחרי שבריטניה הודיעה על השעיית 30 רישיונות לייצוא נשק לישראל - מתבררים פרטים חדשים על התהליך שנעשה מאחורי הקלעים ושבסופו התקבלה ההחלטה. בשורה התחתונה: ההחלטה הבריטית היא הרע במיעוטו ועלולה הייתה להיות הרבה יותר גרועה.
שר החוץ כ"ץ בפגישה עם מקביליו בבריטניה ובצרפת
(צילום: יוסי פונס לע"מ)
בריטניה נחשבת ספקית נשק קטנה מאוד לישראל: פחות מ-1% מסך כל הנשק שישראל קונה בחו"ל. מדי שנה בריטניה מאשרת 350 רישיונות נשק לחברות ביטחוניות, מתוכם 90 לצה"ל. כך ש-30 רישיונות נשק שהושעו הם בסך הכול 8% בלבד מכלל רישיונות הנשק לישראל.
הבריטים מדגישים שהצעד הזה אמנם לא ישפיע על יכולתה של ישראל להגן על עצמה. בישראל מאשרים את זה ואומרים כי אף על פי שהצעד הבריטי מאכזב ושולח מסר רע מאוד לאויבי ישראל - לא ייגרם כל נזק מבצעי לצה"ל. הבריטים השעו את רישיונות הנשק לחלקי חילוף למטוסי קרב F-16, חלקים לכטב"מים, חלקים למערכות ימיות וציוד הכוונה. ישראל יכולה בנקל למצוא תחליפים לחלקים האלה במדינות אחרות.
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת בריטניה סטרמר וראש הממשלה נתניהו
(צילום: AP Photo/David Cliff, אלכס קולומויסקי)
מה גרם לבריטים לקבל את ההחלטה? הם הגיעו למסקנה שיש סיכון שהנשק שהם מספקים לישראל עלול לשמש להפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי, וזה מטיל עליהם חובה חוקית שלא למכור לישראל את הנשק.
הבריטים טוענים כי היו שלושה מרכיבים בבחינת הסוגיה הזו בממשלתם:
1. הבריטים הגיעו למסקנה כי ישראל לא מילאה את חובתה ככוח הכובש להבטיח במלוא האמצעים העומדים לרשותה את האספקה ההומניטרית החיונית להישרדות האוכלוסייה בעזה. בריטניה הגיעה למסקנה שישראל יכלה לעשות יותר כדי להקל על הגישה של סיוע הומניטרי וההפצה שלו. היא ממליצה לישראל להקים מערך מהיר ויעיל להקל על כניסה בטוחה של סיוע הומניטרי.
2. מניעת ביקורים אצל עצירים. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הבריטים סברו שהעובדה שישראל מונעת מהצלב האדום לבקר אצל עצירי הנוחבה ושאר העצירים מהווה הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי. הבריטים גם טענו כי היו טענות אמינות על התעללות בעצורים. הנפח והעקביות של האשמות אלו מצביעות על לפחות כמה מקרים של התעללות בניגוד לחוק ההומניטרי הבינלאומי.
ישראל פתחה בחקירה של האשמות אלו. עם זאת, לא ברורה מספיק אמינותן של חקירות אלה, בין היתר משום שישראל ממשיכה למנוע גישה למקומות מעצר עבור הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC). ישראל לא סיפקה נימוקים מספיקים למה היא מונעת את הגישה הזו. בימים אלה אמור הקבינט לאשר מתווה שהושג במל"ל בתיאום עם הבריטים לאפשר ביקורים אצל העצירים על-ידי שופט ישראלי בדימוס ושני משקיפים זרים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מנסה לטרפד את הקמת המנגנון.
3. למרות המספר הרב של אזרחים שנהרגו בעזה, בריטניה לא הצליחה להגיע להכרעה בנוגע לטענות שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בלחימה בעזה. הסיבה: הקושי להגיע למידע ספציפי ורגיש מישראל, כגון מטרות התקיפות וצעדים למניעת פגיעה באזרחים. היה קושי לבצע את החקירה גם בגלל דיווחים אמינים שחמאס הטמיע את עצמו באוכלוסייה אזרחית תוך שימוש בתשתיות אזרחיות. במילים אחרות - הבריטים אמרו שאין מספיק ראיות להאשים את ישראל בהפרה של החוק הבינלאומי בלחימה בעזה.
חשוב להדגיש בהתייחס לסעיף השלישי כי אם בריטניה הייתה מגיעה למסקנה שישראל הפרה את החוק ההומניטרי הבינלאומי במלחמה, זה היה עלול להרחיב משמעותית את השעיית רישיונות הנשק עד לכדי אמברגו נשק מלא.
הבריטים מציינים כי בחקירה שלהם הסתמכו על מגוון רחב של מקורות לרבות דיווחים מארגונים לא ממשלתיים בשטח, דיווחים בתקשורת, הצהרות של האו"ם ושיחות של התובע הראשי של בריטניה עם עמיתים ישראלים. התהליך הסתמך גם על יומן של תקריות צבאיות, כגון תקיפות אוויריות או פעולות קרקעיות. כמו כן נבחנו הצהרות של גורמים פוליטיים מקבלי החלטות בישראל. החקירה התמקדה בתקריות בעזה שלגביהן היה מידע או ראיות מהימנות ובנושאים רחבים יותר "שהיו מעוררי דאגה במיוחד".
בשורה התחתונה, בריטניה הגיעה למסקנה שהיה סיכון ברור שפריטים מסוימים - אם יימכרו לישראל – עלולים לשמש כדי לבצע או להקל על הפרה חמורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי.
הרישיונות עשויים לחזור
האם זה הפיך? גורמים בריטים אומרים שתיאורטית כן. תהליך הבחינה הוא עתי. אם בפעם הבאה יתברר שישראל מאפשרת גישה לעצירים וששיפרה את הכנסת הסיוע ההומניטרי – בהחלט ייתכן שהרישיונות יחזרו.
בכירים בריטים הדגישו כי אין כל שינוי בתמיכה הבריטית המלאה בזכותה של ישראל להגנה עצמית. "שלחנו מטוסים להגן על ישראל מהמתקפה האיראנית ב-14 באפריל, ואמרנו פומבית שאם איראן תתקוף כעת נשוב ונגן על ישראל. בזה לא יהיה שינוי".
ג'ונתן ריינולדס, השר הבריטי לעסקים ומסחר שהוא זה שחותם על רישיונות הייצוא, קבע כי "לאחר תהליך קפדני בהתאם לחובות החוקיות של בריטניה, ממשלת בריטניה הגיעה למסקנה כי קיים סיכון ברור שייצוא צבאי לישראל, שבו נעשה שימוש לפעולות צבאיות בעזה, עשוי לשמש בהפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אם כן, להמשיך לאפשר יצוא זה אינו עולה בקנה אחד עם קריטריוני רישוי הייצוא האסטרטגיים שלנו".
רינונלדס ציין עוד כי "שר החוץ דייוויד לאמי קבע כי בעוד לישראל יש את היכולת לציית למשפט ההומניטרי הבינלאומי והשרים והפקידים הבכירים ביותר אישרו את מחויבותה של ישראל לעשות זאת, יש ספקות משמעותיים לגבי התיעוד שלה. כתוצאה מכך, הוא ייעץ לי שיש סיכון ברור שחלק מהייצוא הבריטי לישראל עשוי לשמש כדי לבצע או להקל על הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
"הממשלה גינתה את המתקפה הברברית של חמאס ב-7 באוקטובר ותומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה בהתאם לחוק הבינלאומי. זה לא איסור גורף אלא מכוון לרישיונות רלוונטיים שיכולים לשמש בפעולות צבאיות בעזה. הערכות המחויבות של ישראל למשפט ההומניטרי הבינלאומי יימשכו, לרבות בכל הנוגע לאספקת מזון וציוד רפואי לאזרחים בעזה והטיפול בעצורים, ועשויות להשתנות עם הזמן כדי לאפשר החזרת רישיונות אלו".
בריטניה מדגישה כי אין השוואה בין מחבלי חמאס לממשלה הדמוקרטית של ישראל. בריטניה נותרה מחויבת לתמוך בהגנה העצמית של ישראל. אבל, כדי להעניק רישיון לייצוא נשק לישראל, על בריטניה להעריך את עמידתה בחוק ההומניטרי הבינלאומי, על אף התיעוב מהטקטיקות והאידיאולוגיה של יריביהם.
הבריטים החליטו להחריג את אספקת חלקי חילוף למטוסי F-35. הסיבה לכך היא התקשרויות בחוזים ומחויבויות לארה"ב. לפי הבריטים, "לא ניתן כיום להשעות את הרישוי של רכיבי F-35 לשימוש על-ידי ישראל מבלי לפגוע בתוכנית ה-F-35 העולמית כולה, לרבות תפקידה האסטרטגי הרחב יותר בנאט"ו ותמיכתנו באוקראינה. לממשלה הזו יש מחויבות בלתי מעורערת לביטחון לא רק של המדינה הזו אלא לבעלי בריתנו ברחבי העולם, במיוחד בתקופה שבה אנו מתמודדים עם חוסר ביטחון עולמי ותנודתיות מוגברת".
ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף היום את בריטניה בחשבון ה-X שלו באנגלית: "ימים לאחר שחמאס הוציא להורג שישה בני ערובה ישראלים, ממשלת בריטניה השעתה 30 רישיונות נשק. ההחלטה המבישה הזו לא תשנה את נחישותה של ישראל להביס את חמאס, ארגון טרור ג'נוסיידי שרצח באכזריות 1,200 בני אדם ב-7 באוקטובר, כולל 14 אזרחים בריטים בישראל.
"חמאס עדיין מחזיק יותר מ-100 בני ערובה, כולל חמישה אזרחים בריטים. ישראל מנהלת מלחמה צודקת באמצעים צודקים, נוקטת אמצעים חסרי תקדים כדי להרחיק אזרחים מפגיעה ותומכת באופן מלא בחוק הבינלאומי. כשם שהעמדה ההירואית של בריטניה נגד הנאצים נתפסת כיום כחיונית בהגנה על הציוויליזציה המשותפת שלנו, כך גם ההיסטוריה תשפוט את עמדתה של ישראל נגד חמאס וציר הטרור של איראן. עם או בלי נשק בריטי, ישראל תנצח במלחמה הזו ותבטיח את עתידנו המשותף".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, קרא היום למדינת ישראל "לפתח יכולת פיתוח וייצור עצמית טובה ומקיפה יותר של אמצעי לחימה. הצלחתן של חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט, רפאל ודומותיהן - מהווה הוכחה לא רק ליצירתיות והקדמה אותה ישראל יכולה לייצר, אלא מוכיחה גם כדאיות כלכלית מובהקת".
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הכתבה
