בוטל החיוב בפיצוי כספי למני נפתלי בגין תביעת הדיבה שהגיש נגד שורת גורמים מסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (ג') שני ערעורים שהוגשו בתגובה לפסיקת בית משפט השלום באוגוסט 2021, במסגרתה התקבלה חלקית תביעת הדיבה שהגיש אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה.
בפסיקה של בית משפט השלום נקבע כי נפתלי יפוצה ב-136 אלף שקל, בנוסף לכמה עשרות אלפי שקלים על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בין השאר, נקבע כי פרקליטם של בני הזוג נתניהו, עו"ד יוסי כהן, ישלם לנפתלי 90 אלף שקל, וכי מפלגת הליכוד תפצה את נפתלי ב-25 אלף שקל, בתוספת 10,000 שקל שכר טרחת עו"ד, בגין פרסום לשון הרע בעמוד הפייסבוק שלה. אולם, כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל היום שני ערעורים של כהן והליכוד והתשלומים הללו בוטלו.
בצל ההחלטה, הרכב הערעורים הדגיש כי "אין לקרוא בתוצאת הערעורים את שאין בה, גם לא הבעת עמדה, לכאן או לכאן, בכל הנוגע למכלול הנושאים שנדונו בבית משפט השלום ושלא נדרשו להכרעה בענייננו".
נפתלי היה אב הבית במעון ראש הממשלה בין פברואר 2011 לנובמבר 2012. הוא התפטר בטונים צורמים והפך בהמשך ליריב מר של משפחת נתניהו. ב-2015 התפרסם דו"ח חמור של מבקר המדינה בנושא הוצאות מעון ראש הממשלה, ועליו הגיבו כמה מקורבים לנתניהו ועובדים במעון בריאיונות בתקשורת, ברשתות ועוד. הם טענו שם בין השאר שנפתלי הוא האשם בחריגה בהוצאות, וטענו כי מדובר בשקרן.
בתגובה, נפתלי תבע חצי מיליון שקל בגין פגיעה בשמו הטוב, וטען: "סביב ראש הממשלה (דאז - ג"מ) נרקם מעגל של יועצים ועוזרים שחברו יחד על מנת לעשות לתובע 'סיכול ממוקד' ולטפול עליו את האשם בהוצאות של מעון ראש הממשלה".
את תביעתו נגד הליכוד סמך נפתלי על שלושה משפטים שהופיעו בפוסט שבעמוד הפייסבוק של הליכוד, ואלו הם: "ההוצאות גדלו משמעותית בתקופה מסויימת, שבה ניהל את המעון הרשמי מני נפתלי", "עובד ממורמר לשעבר", "המוביל מסע השמצות והכפשות נגד ראש הממשלה, על מנת להוציא כספים שלא כדין מקופת המדינה".
המחוזי: קביעת ביהמ"ש השלום סותרת את עצמה
באשר לערעור כהן, קבע בית המשפט כי "הרכב השופטים בערעור דחה את בקשת כהן להעריך מחדש את העדויות". עם זאת, קיבל ההרכב את טענת כהן לפיה המסקנה שהסיק בית משפט השלום, לפיה דחה את טענת כהן להגנת האמת, ולפיה קבע שנפתלי הוא "אדם אמין וערכי" - סותרת את הממצאים העובדתיים כפי שבית משפט השלום קבע בעצמו. הרכב הערעורים קבע שדי בממצאי העובדה שצוטטו לעיל, ושנקבעו על ידי בית משפט השלום בעצמו, שמייחסים לנפתלי זיוף מסמכים, עיוות נתונים, הזנת מספר שעות עבודה שקרי, אי-אמירת כל האמת, ועוד - כדי לקבוע שכהן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת, שהוא נכנס תחת הגנת האמת.
הרכב הערעורים אף פסק שגם דחיית הגנת האמת בקשר למלה "בכוונה" סותרת קביעה קודמת של בית משפט השלום, לפיה נפתלי "ביצע בעצמו פעולות שגרמו להגדלת ההוצאות בידיעה ובמודעות כי פעולות אלו אסורות" וכי "ידע היטב כי הן אינן תקינות או אינן חוקיות".
עוד נפסק כי שמסקנת בית המשפט שלום, לפיה הליכוד לא הוכיחה את הגנת האמת, סותרת את קביעתו הקודמת של בית משפט השלום לפיה נפתלי "היה שותף מלא לזיוף מסמכים וזאת על מנת להוציא כסף מחשבות משרד ראש הממשלה שלא כדין". ההרכב הוסיף כי חלה על אמירת הליכוד הגנת תום הלב, לאור הצטברות הנתונים.
מעו"ד יוסי כהן נמסר בתגובה כי "סוף-סוף הצדק יצא לאור ובית המשפט קבע שנפתלי ביצע עבירות חמורות ביותר כמו זיוף, ולכן ביטל את פסק הדין שחייב אותי בהוצאת דיבה והורה לנפתלי להשיב את הסכומים שנפסקו תחילה כפיצוי".
עו"ד גונן בן יצחק שמייצג את נפתלי מסר: "פסיקת בית המשפט המחוזי נותנת פרס למנגנון ששם לו למטרה להרוס ולרסק את מני נפתלי. אנחנו לומדים את פסק הדין ונערך להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון".
