(צילום: משי בן עמי)
יום לאחר שהסייעות שהתעללו בפעוטות ב"גן סיגל" בחולון קיבלו שמונה וארבע וחצי שנות מאסר, סיפרה הבוקר (שלישי) גל לוי, אם לילדה מהגן, על תחושותיה באולפן ynet: "הגענו לאיזשהו סוג של נחלה. הרגשנו שזו נקודת הסיום שלנו, הגענו עם המון ציפיות לשקט אחרי מסע ארוך".
לוי ציינה כי לא ידעה שבתה, שהייתה בת כחצי שנה כשנכנסה לגן, עוברת התעללות. "התודעה שהייתה אז בחברה היא לא מה שהיא היום", אמרה, "אז שמענו רק על כרמל מעודה וזה היה מאוד רחוק מאיתנו. את חושבת שאין קשר".
לדבריה, "באוגוסט 2020 התחלתי להרגיש, לצד אמא נוספת, שמשהו לא תקין עם הבנות שלנו. אנחנו מבקשות לראות את המצלמות ורואות את הזוועות". לוי סיפרה כי גם היום מורגשות השלכותיה של ההתעללות על בתה, שכיום בת 5. "יש לה נסיגה התפתחותית, עיכוב. הרבה ילדים סובלים מהפרעות התנהגות, אוכל ושינה בעקבות מה שקרה".
היא הוסיפה: "במשך שלוש שנים אנחנו עומלים על ענישה חמורה וסוף-סוף מרגישים את רוח השינוי. זה העונש הכי גדול מאז כרמל מעודה וזה מעניק איזושהי תחושה טובה". עם זאת, לוי אמרה כי "השינוי צריך לבוא מהפרקליטות עצמה. יש שם המון תחנות, זה הליך מאוד בירוקרטי ואנחנו נתקלים בחומות שצריך להדוף".
לוי התייחסה לסימנים מעידים העשויים לסייע להורים בזיהוי התעללות, ואמרה כי "יש את 'מטה המאבק למען הילדים' באינסטגרם ובפייסבוק, ושם יש פוסט שלם הנעוץ בדגלים אדומים. כל הורה חייב לקרוא את הפוסט הזה, זה יכול להציל חיים".
בתוך כך, דונה בוסקילה פסו, אם לבן מגן בעפולה, סיפרה כי "עברנו את זה לפני בערך שלוש שנים, ובעצם אנחנו עוברים את זה כל יום. זה משהו שילווה אותנו כל החיים ולא נשכח אותו".
לדבריה, "יש סרטונים מזעזעים שבכלל לא הועברו לפרקליטות. אני לא מרגישה שיש צדק, גזר הדין היה מבזה ומבייש. אין עונש ראוי למפלצות האלה שפגעו בילדים שלנו יום אחרי יום. אני רואה שעלתה המודעות, אבל מערכת המשפט צריכה לעשות צדק ולהעניש את הסייעות, המטפלות והגננות הפוגעות בחסרי ישע. זה לא ייתכן שאנחנו נחיה את זה יום-יום והן יחזרו לחיים רגילים כאילו לא קרה כלום".
הקלטות מתוך "פעוטון הזוועות" בפתח תקווה
ליאור עפרוני, אם לבת מגן "הלולי של אורלי" בפתח תקווה, סיפרה כי "התחלתי לחשוש שקורה משהו בגן סביב האוכל. שאלנו את הילדה מה קורה - והיא סיפרה שהם אוכלים מהרצפה, הילד יושב הפוך על הטרמפולינה - אז החלטתי לשים מקליט. הספיקו ארבע שעות כדי לשמוע איזו מפלצת יש שם. היא כל הזמן צורחת על הילדים ושומעים בכי, צעקות. מיד פתחנו תלונה ומאז הן במעצר".
ניסיתם להכניס לכתב האישום גם פגיעה נפשית, ביקשתם מהפרקליטות.
"נכון. הבת שלי לא נכנסה לכתב האישום כי במצלמות היא לא נמצאת פיזית. עם זאת, היא הייתה שם במשך שנתיים וחצי, אז ברור שהיא קשורה לאירוע. הפרקליטות מעבירה אותנו גיהינום בכל התקופה הזו. יש לנו מלא עדויות מהעבר של הורים שהיו בגן - תמונות והתכתבויות וואטסאפ עם הגננת - ואת רואה את אותו דפוס התנהגות. הפרקליטות לא רוצה למצות את הדין, היא ביקשה מהמשטרה שלא להכניס את התיקים האלה וזה מאכזב מאוד. הבת שלי כבר בת 4, והיא עדיין סובלת מאותם הדברים. היא לא סומכת על אנשים ולא ישנה בלילה, זה ביזיון".
