דיונים על קריירות שירדו לטמיון ועסקים שקרסו - וגם על פנסיון לכלב וטיפול נפשי לחתולה: תקציב קרן הסיוע שהקימה המדינה למשרתי המילואים יוכפל בקרוב לכ-450 מיליון שקלים, כך לפי צה"ל. זאת בנוסף למענקי התגמולים הכספיים שמקבלים החיילים על חודשים ארוכים של שירות בצו 8 מתחילת המלחמה.
עד כה נרשמו במוקד הקרן שנפתח בבסיס השלישות ברמת גן כ-100 אלף פניות, ו-51% מהבקשות של החיילים אושרו, והיתר נבחנות או נפסלו. הזמן הממוצע למענה לכל פנייה הוא כשבועיים, ולעצמאיים שלושה, אך בקרן, בפיקודו של קצין מאכ"א בדרגת תת-אלוף, מבטיחים לחזור לכל פונה ולאתרו גם אם השיחה ננטשה.
מדובר בבקשות סיוע מסוגים שונים בשל נזקים שנגרמו לחיילי המילואים עקב השירות הממושך מחוץ לבית, פתאום באמצע החיים: ממכשירים שהתקלקלו בבית בתקופה זו, דרך חופשות בחו"ל כולל ירחי דבש שבוטלו, ועד לפרויקטים לעצמאיים שלא צלחו בשל היעדרות אנשי המילואים.
בצבא מודים שהקושי הגדול ביותר הוא לבעלי עסקים במילואים. בעוד שרואי החשבון של משרתי המילואים, שהם עצמאיים, יכולים לפנות בעצמם בשם המשרת לקרן הסיוע ולקבל החזרים מלאים על ההכנסות החסרות - בצבא מתקשים לנפק פיצוי פוטנציאלי לבעלי עסקים שהיו על סף חתימת חוזה חדש, קבלת פרויקט גדול, קידום בעסק או סטארט-אפ לפני שמומש.
בנוסף, במחלקת הפרט באכ"א שילבו 15 קצינות ת"ש בחטיבות המילואים, באופן חריג, ולמפקדי גדודי מילואים חולקו תווי מזון לשופרסל בסך 1,000 עד 5,000 שקלים כדי שיוכלו לחלקם לפקודיהם שזקוקים לכך, בדומה לחיילי חובה, על פי שיקול דעתם בלבד של המפקדים וללא צורך בניירת נלווית.
בממוצע מתקבלות מדי יום כ-1,000 עד 1,500 בקשות, ובמהלך הטיפול בהן הוקצו 14.7 מיליון שקלים למימון חופשות או טיסות שבוטלו, 15.2 מיליון לאובדן הכנסות, 3.3 מיליון להוצאות של סטודנטים שלא מומשו כמו שכר דירה, 5.9 מיליון לנזקים אישיים, 17.8 מיליון לכלכלת הבית שניזוקה, 3.9 מיליון לנזקים עקיפים שנגרמו לעצמאיים וכמיליון לבקשות שונות שנדחו ואושרו בוועדות חריגים.
באכ"א יש מי שמפנה אצבע בביקורת כלפי חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה שלא נרתמו בגמישות התנאים שלהם להשלמת הפערים, והמועצה להשכלה גבוהה שלא מצאה פתרון מלא למחיר שהסטודנטים משלמים. הבעיות הגדולות קיימות גם אצל מאות רבות של סטודנטים שלומדים בחו"ל וביקשו להשלים את לימודיהם בארץ, אך למרות ההכרזות והרצון הטוב, לפי נתוני הצבא רק אחוז קטן קיבל אישור להסב את לימודיו למכללה או לאוניברסיטה בישראל, באמצע התואר.
"לא לכל תקלה ובעיה של איש מילואים עקב המלחמה אפשר להציג הוכחה או אסמכתא, אז אנחנו גמישים יותר ומסתפקים גם בהתכתבות בוואטסאפ עם בייביסיטר לילד או עם צילום מסך של העברה בביט לאינסטלטור שבא לתקן נזילה, כדי לכסות על זה בהעברה בנקאית מהירה לחשבון של המשרת", אומרים בקרן הסיוע. "אפשרנו לבני או בנות זוג של משרתי מילואים לבקש ולקבל סיוע במקומם, ללא פרוצדורה של הזדהות או ייפוי כוח, מתוך הבנה שנגרמו נזקים למשפחות בעורף בשל היעדרות המשרתים, שחלקם הגדול גם מנותק בעזה ובלי טלפון".
בקרן הסיוע יש עשרות מוקדנים ו-200 איש שמאשרים את הבקשות או דוחים אותן, עם שיקול דעת מורחב תחת שתי משמרות, מהבוקר ועד חצות. לקרן הגיעו מגוון גדול של בקשות: מימון פנסיון לכלב של לוחם במילואים שגר בתל אביב לבד ונעדר עקב המלחמה, למשל, אושר - אך בקשה להשתלת שיער לחייל שתכנן לעשות זאת בטורקיה בתקופת המלחמה, או מימון טיפול נפשי לחתולה שבעליה נעדר עקב המלחמה, נדחו.
בקרן אישרו גם כיסוי שכר לבעלי עסקים ושכירים שחיים בחו"ל ובתחילת המלחמה עזבו הכול, עלו על טיסה ראשונה לישראל והתחיילו גם אם לא היו חלק ממצבת המילואים בצה"ל. "קיבלנו תלושי שכר ומסמכים של עצמאיים בסינגפור ובארה"ב, ותרגמנו אותם מסינית או מספרדית מהר כדי לכסות את הנזקים שנגרמו לאנשים", הסבירו בקרן הסיוע. "בחו"ל הביטוח הלאומי לא רלוונטי למשרתים שהגיעו ארצה, ואין סיבה שלא נפצה אותם באופן מלא".
(צילום: טל אזולאי)
הקרן מעניקה גם החזרים יחסיים, של כמה אלפי שקלים, לנשות משרתי מילואים שהכנסותיהן נפגעו עקב המלחמה, מאחר שכל מטלות הבית הונחו לרבצן. בין היתר, אומרים בקרן, הוגדל הסיוע החודשי בבייביסיטר לילדים מ-2,000 ל-4,000 שקלים בחודש. 20 נציגים מקרן הסיוע פוזרו גם במוסדות הציבוריים השונים, דוגמת ביטוח לאומי ומחלקות גבייה בעיריות, כדי לקצר תהליכים ולהנגיש מידע וזכויות למשרתים.
"אנחנו נתקלים בסיפורים מטורפים על אנשים שעזבו הכול, קריירה ועסקים גדולים בחו"ל, הגיעו ארצה ולא עניין אותם דבר", אומרים בקרן. "בתהליך דיגיטלי פשוט אפשר להגיש את הבקשות. נכון שלעצמאיים זה קצת יותר מורכב, בעיקר לעסקים שבצמיחה, אבל אנחנו בגישה מרחיבה לתת כמה שיותר, לתפור חליפות פיצוי מותאמות אישית ולמצוא נוסחה לאלו שהחלו להקים עסק והמלחמה עצרה הכול. למוסדות ההשכלה הגבוהה אנחנו קוראים לעטוף טוב יותר את הסטודנטים".
העדיפות בסיוע היא קודם ללוחמים ולחיילים קרביים, כחימושניקים בחטיבות, על פני חיילים עורפיים שבמפקדות. לפי נתוני אכ"א, יש כ-40 אלף משרתי מילואים שהם עצמאיים, רובם עם עסקים קטנים או בינוניים, והם ספגו את הפגיעה הגדולה ביותר. בקרן הסיוע מגבשים נוסחאות חישוב לקיזוז נזקי הברוטו שנגרמו להם בין ההוצאות להכנסות. בקרן הסיוע מודעים לכך שייתכנו הונאות ועקיצות לאור החיסכון בבירוקרטיות בבקשות השונות, אך לא מתכוונים לשנות את ההקלה בהנגשת הפיצוי: "אם זה 300 שקלים לתיקון מכונת כביסה, שיילך לבריאות של הבן האדם. על זה לא נתחשבן".
