(צילום: סטס קופולו)
גבר בשנות ה-30 לחייו מתקשר לקו ליציאה ממעגל האלימות במשפחה של ויצו בשעות הבוקר המאוחרות. הוא נוסע ברכב בדרכו לעבודה אחרי עימות קשה עם אשתו, בוכה ומעורער. לפני שיצא מהבית הם התווכחו. במהלך הוויכוח הטונים עלו והוא דחף אותה. הוא נבהל מהאירוע, נבהל מעצמו. "אני לא רוצה להפוך לנתון בסטטיסטיקה".
התרחיש הזה הוא אחד שיש לו כל הסיכויים הסטטיסטיים להסתיים בטוב. בתרחיש הזה, לפי כל המחקרים, הגבר נעזר בעוצמתו של הטיפול הקהילתי כטיפול מנע, רגע לפני הסלמת האלימות. אבל למרות שמדובר באחד הכלים המשמעותיים ביותר להפחתת האלימות במשפחה, הוא משחק תפקיד קטן להדאיג במאבק בה.
הנתונים מדברים בעד עצמם - במשך שנים גברים עומדים על כ-10% מהמטופלים בטיפול באלימות במשפחה. על פי נתוני משרד הרווחה, לקו המיוחד המיועד לפניות של גברים אלימים פנו מתחילת 2021 רק 24 גברים. במרכזים האזוריים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה אפשר לראות כי מתוך 17,218 פניות ב-2019, רק 2,458 הם גברים, ומתוך 19,337 ב-2020, רק 2,704 מהפונים היו גברים.
וזה מאוד חבל, כי השיקום והטיפול בגברים אלימים מוכיח את עצמו בכל רחבי העולם, וגם בישראל: האוניברסיטה העברית בירושלים ביצעה מחקר הערכה על תוכנית "בית התקווה" לשיקום עברייני אלימות במשפחה בכלא חרמון, וגילתה שההשתתפות בתוכנית מפחיתה את שיעור המאסרים החוזרים. בתום חמש שנים מהשחרור, שיעור המאסרים החוזרים בקרב מי שטופלו עמד על 30%, בעוד שאצל מי שלא טופלו - 40%.
"לשנות את התנאים"
אולם תוכניות בבתי הסוהר אינן יכולות להיות המענה המרכזי, לאור העובדה שמרבית המקרים לא מגיעים למאסר, ומרבית המאסרים קצרים מכדי לעבור תהליך שיקום משמעותי. "ברוב המקומות בעולם יש טיפול בקהילה, אין לזה תחליף", מסבירה מלכה גנחובסקי, עובדת סוציאלית ומנהלת המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ויצו. "לא כל אחד שפוגע מגיע לכלא, וככל שנאפשר לגברים להגיע יותר לטיפול ונציע להם את הטיפול הנכון, יותר משפחות ייצאו ממעגל האלימות".
ויצו מפעילה קו ייעוץ לגברים שחשים מצוקה על רקע אלימות במשפחה, בין אם פוגעים או נפגעים, שמאפשר להם דיאלוג ראשוני ודיסקרטי ומפנה אותם לגורמי הטיפול המתאימים עבורם. בשנת 2019 פנו לקו 1,003 גברים, ובשנת 2020 פנו 1,431, עלייה של 43%. בתקופת הסגר הראשון נרשמה עלייה של 300% במספר פניות הגברים.
2 צפייה בגלריה
"ככל שנאפשר לגברים להגיע יותר לטיפול, יותר משפחות ייצאו ממעגל האלימות". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהיעדר מענה טיפולי, לא מעט גברים פוגעים יוצאים ממעצר או ממאסר ורמת מסוכנותם נשארת כפי שהייתה. הפתרון המוצע לנשים שנמצאות תחת איום הינו צו הגנה, אולם בפועל במקרים רבים הצווים הללו מופרים ללא סנקציות, או שפג התוקף שלהם והאיום נותר בעינו. ב-2020 הוגשו 10,032 בקשות להוצאת צווי הגנה, או צווים למניעת הטרדה מאיימת ומניעת אלימות במשפחה (לא כולל בקשות לביה"ד הרבניים). במקביל, באותה שנה נפתחו 742 תיקים בגין הפרת צווי הגנה ומתוכם 302 הבשילו לתביעה (40.7%).
מתוך הבנה שמדובר בכלי בעייתי, באחרונה עבר בקריאה טרומית תיקון חקיקה שאמור להפוך את הטיפול בגבר האלים לחובה. "המצב החוקי כיום אומר שבמעמד של צו הגנה בית המשפט רשאי להפנות לטיפול, או לתסקיר הערכת מסוכנות, התיקון בחוק הוא שינוי מרשאי - לחייב", מסבירה עו"ד גילי ורון, מנהלת המערך המשפטי של ויצו. "להרחיק את בן הזוג האלים זה לא פתרון לבעיה. צריך לשים זרקור על הבעיה האמיתית - על האלימות עצמה. החוק הזה הוא ממש לא סנקציה, אלא פתרון. תחשבו על גבר אלים שמוגש נגדו צו הגנה שמרחיק אותו מהבית, גם הוא נמצא במצוקה שהרבה פעמים מסלימה את האלימות. אנחנו אומרות שיש פה צומת שאנחנו רוצים להושיט בו יד ושגורם טיפולי יהיה בתקשורת עם הגבר".
"אחת הדרכים המשמעותיות היא לעשות שינוי בשיח הציבורי", מוסיפה גנחובסקי. "היום הוא מדבר רק על מצבי קיצון ואנחנו יודעים שהם לא הרוב, אלא מצבי אלימות נוספים בהם אנשים לא נרצחים אבל הם מתים מהלכים - מצב שפוגע בכל הנפשות במשפחה. גברים מרגישים שהם לא יכולים לדבר על רגשות. המסרים החברתיים הם שהם צריכים להיות חזקים, ושכאב הוא לא משהו שמדברים עליו. השיח הציבורי מדבר ומכתים אותם כפוגעים, כרוצחים בפוטנציאל. זה לא תנאים שגברים יכולים להגיע בהם לטיפול, וזה חייב להשתנות כחלק מהפתרון לבעיה".
מרחב בטוח לגברים
לא תמיד הפונים לקו הגברים הם הגברים עצמם. "מתקשרים אלינו גברים פוגעים או נפגעים או מבולבלים, וגם בני משפחה - ילד שמפחד שההורים שלו בסיטואציה אלימה. אמא שחוששת לבת שלה, מנהל בנק שרואה שאחד העובדים שלו מגיע באי-שקט לעבודה", מספר אבי מור, מטפל ומנחה סדנאות לגברים, רכז קו הגברים בויצו. "הקו הוא אנונימי, ארצי ודיסקרטי. הראציונל של הקו לעודד אותם ליצור קשר".
"התקשרה לקו אישה בת 71, אמא וסבתא לחמישה נכדים, פנסיונרית, היא תיארה כי הבת שלה נשואה לגבר אלים ויש להם תינוק חדש. החתן שלה פוגע בבת שלה ובכל ניסיון שלה כאמא וכסבתא לשאול לשלום הבת, הבת מתרחקת ומנתקת קשר איתה. היא שבורה מהניתוק מילדתה ומהנכד, לא יודעת כיצד לעזור לה".
לדבריו של מור, "גבר שמתחיל להתקשר ומרגיש בטוח, חוזר ומתקשר עוד. לפעמים הם רק מנסים לברר איתנו אם מה שהם עשו נחשב אלים, פוגעני. לפעמים הם חוששים, 'אני מרגיש שאני הולך לפגוע במישהי שאני אוהב'. בשיחה עוזרים לו להבין את עצמו, לאט לאט מפרקים את הסיפור שלו ומפנים לטיפול מתאים".
