הערב (יום א') אדבר בעצרת הציונות הדתית במתחם התחנה בירושלים, בשעה 19:30. אדבר למען הצלתם הדחופה של החטופים. אדבר בשם קבוצת שובתי הרעב, הזועקת מול הכנסת כבר 90 ימים. אני לא שובת רעב למען "עסקה". לא מדובר ב"עסקים", ואפילו לא "מחירים" - אלא בפיקוח נפש ממש. בראש ובראשונה – פיקוח נפש של החטופים והחטופות היקרים לנו. אבל לא פחות מכך, זה פיקוח נפש לאומי.
אסור בשום אופן לעשות שימוש מניפולטיבי בתורת ישראל. סוגיית פדיון שבויים איננה פשטנית. בצד עליונות המצווה נדונים שיקולים מורכבים, כמו שאלת הסכנה שבמחיר המופרז מחד וחובתה של מדינה (לעומת קהילה) כלפי אזרחיה (כפי שנדונו אצל גדולי ישראל שבדור הגאולה). אנשי הלכה רציניים ייאלצו להתמודד עם שאלות של סכנת "הברי והשמא" (ודאי שייתכן), הסכנה העתידית לכלל והמיידית לפרט, ושקלא וטריא מעמיקה כדרכה של מסורת התורה שבעל פה שבידינו.
במיוחד, חייבים להתקומם נגד הניסיון הבזוי לצייר את מתנגדי ההסכם כמי שליבם חס וחלילה גס או ערל כלפי חיי השבויים. אני משוכנע שגם ליבם נשבר, וגם הם מלאים דאגה עמוקה לחיי אדם ולביטחון ישראל. ואכן, אינני איש ביטחון, ואני גם לא מתיימר להבין את כל השיקולים או החששות הביטחוניים שעלולים להתעורר כתוצאה מההסכם המתגבש. אבל יש דבר אחד שאני יודע בוודאות: יש סכנה ממשית גדולה הרבה יותר. אם חלילה לא נצליח להציל את החטופים, השבר ההולך ומעמיק בתוכנו יקרע אותנו - קרע שעלול להיות בלתי הפיך.
אפילו אם ישנן סכנות אחרות, אפילו אם זה לא פשוט – סכנת הקרע שבתוכנו היא הסכנה הקיומית הגדולה מכל
אפילו אם ישנן סכנות אחרות, אפילו אם זה לא פשוט – סכנת הקרע שבתוכנו היא הסכנה הקיומית הגדולה מכל. דווקא כתלמידו של הרב קוק, ששם במרכז את "כלל ישראל" (ולא רק את הפרט), אני מאמין שעלינו, יורשי תורתו, להיאבק להצלתו של עם ישראל. לכן אנו פונים אליכם, נציגינו הפוליטיים: גם אם אינכם תומכים בהסכם המתגבש, אל תיתנו יד לקרע ואל תאיימו בהפלת הממשלה.
הצילו את החטופים - ואת כולנו יחד איתם.
אודי לאון היה תלמיד בישיבת "מרכז הרב" והרצי"ה קוק, ממייסדי בי"ס לקולנוע "מעלה"
פורסם לראשונה: 22:50, 21.12.24
