מדינת ישראל מצויה בימים אלה במשבר עמוק. כנראה המשבר החברתי העמוק ביותר שחוותה החברה הישראלית מעולם. הקרע ניכר, הוא מתרחב, ולא נראה שיש מי שיעצור את הידרדרות העגלה אל עבר פי התהום. אנחנו לוקחים על עצמנו סיכונים גדולים. גדולים מדי. הסקרים מצביעים על כך שרוב הציבור מתנגד למהפכה המשפטית כפי שהממשלה מובילה. רבים מאמינים כי אמנם הממשלה היא חוקית, אך בלתי לגיטימית, וכפי שכתב כאן ראש שב"כ לשעבר יובל דיסקין, "היא (הממשלה) פועלת בכוחניות ובעקביות לשינוי דמותה של המדינה ושל המשטר הדמוקרטי ללא הסכמה לאומית רחבה. היא פועלת לשנות את האתוס שעליו גדלנו ושעל בסיסו קמה המדינה".
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• החלה הגלות היהודית השלישית
• הבעיה היא שמרי אזרחי מצטלם טוב
• למדנו מהחרדים מה זה חרם. גם ב"ביג" ילמדו
• מדיניות העמימות של המהפכה
רבים מבין המוחים נגד החקיקה, אך לא רק הם, חשים שהופר החוזה מול אנשי המילואים המתנדבים לשירות ולסיכון חייהם. לשיטתם הממשלה הזו אינה לגיטימית והם לא מאמינים לשיקוליה. אלה, ואני ביניהם, שירתנו ימי מילואים רבים והתייצבנו למלחמות ומבצעים שנוהלו גם על ידי ממשלות שלא בחרנו בהן. קרה לא אחת שמילאנו משימות שלא הבנו את ההיגיון מאחוריהן ולעיתים אף התנגדנו להן. על אף זאת, ביצענו אותן תוך הובלת אנשינו כאילו אנחנו היינו אלה שנתנו את הפקודות. אולם כשצעדי הממשלה נוגדים את החוזה הסמוי, משנים את כללי המשחק מהבסיס, ופועלים להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית - מבחינתנו כלו כל הקיצין.
סיפור חיינו, כמו של ילדינו המשרתים גם הם כיום במילואים, שזור בתולדותיה של המדינה. הורינו הקימו אותה. הם עלו מאירופה או מאסיה, מאפריקה ואמריקה. חלקם השתתפו במלחמת השחרור. גם אנחנו לחמנו, חלקנו במלחמת יום הכיפור שהשאירה בנו את חותמה ואת שריטותיה. בני משפחות שלנו וחברינו הקרובים ביותר נפלו בקרב. שירתנו שירות ארוך ומשמעותי בצה"ל, בסדיר ובמערך המילואים, בתפקידים מובילים ובשרותי הביטחון האחרים.
הסיטואציה הנוכחית מביאה חלק מהמתנדבים לשירות מילואים לנקודת החלטה קשה. רבים מהם חשים שרק פעולה דרסטית תסיט את המדינה מהמסע אל פי התהום הקרוב כל כך. מחד הם מרגישים שהם מאבדים את מדינתם היקרה להם כל כך, ומאידך מבינים את הסכנה הנובעת מפעולה גורפת של אי-התנדבות של קבוצה משמעותית של אנשי מילואים בכירים.
במקביל מתעצם האיום הביטחוני העכשווי והרב-זירתי על מדינת ישראל: איראן, לבנון וסוריה (חיזבאללה), עזה וחמאס, יהודה ושומרון ואירועים שעלולים להתרחש ברחבי המדינה ובעיקר בערים המעורבות. מול מערכת איומים שכזו אנחנו צריכים להיות במלוא כוחנו הצבאי, ובמלוא כושר העמידה של החברה הישראלית. איום שכזה עלול להתממש מוקדם הרבה יותר ממה שאנחנו צופים.
צה"ל בנוי על מערך המילואים, המהווה נדבך חשוב ומשמעותי במילוי משימות הצבא בשגרה ובחירום. כשירותו בנויה על יחידות השדה ועל היחידות המיוחדות, על הטייסות ויחידות המודיעין. צה"ל יתקשה לממש את משימותיו ללא ההסתמכות על כל אלה כולן. יחידות המילואים בנויות באופן טבעי מכלל מרכיבי העם ומן הסתם יש ביחידות רבים המתנגדים לשינויים החוקתיים, אך גם כאלה התומכים בהם.
באי-ההתנדבות של בודדים או מערכים שלמים יש סיכון כפול: הן בפגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל והרתעתו, והן בפגיעה במרקם החברתי העדין של יחידות המילואים. משפחות רבות ברחבי המדינה קרועות בימים אלה עקב אי הסכמות בין בני משפחה באשר למתרחש, ויחידות המילואים הן מעין "משפחות". גם בהן צריך לעשות כל מאמץ כדי לשמר את המארג המשפחתי. לקשר זה משמעות רגשית עצומה וגם, ואולי בעיקר, מבצעית.
ד"ר אריאל היימןבאדיבות מכון INSSכדאי שנזכור: כשתסתיים התקופה המסויטת הנוכחית נצטרך כולנו, כל השבטים כולם, לשוב ולחיות זה לצד זה. שני מצבים הם מסוכנים ובלתי אפשריים: אי אפשר שלא נהיה דמוקרטיה, ומפאת אויבינו, אי אפשר שלא יהיה לנו צבא חזק וחברה מלוכדת. לאי-ההתנדבות עלול להיות מחיר יקר מאוד בפגיעה בצה"ל ובכושר ההרתעה שלו. מנגד, אי-מימוש השימוש בכל הכלים החוקיים, כולל זכות אי-ההתנדבות, עלול לעלות במחיר הדמוקרטיה. זהו חבל דק מאוד, ההליכה עליו מסוכנת וההחלטות האישיות של כל אחד ואחד מאיתנו – גורליות.
בסופו של יום, גם לאחר שכל המאבקים יסתיימו - כך אני מקווה - ביצירת חוקה בהסכמה, שוויון בנטל על כל משמעויותיו, ותיקונים נוספים, לא נצליח להיפטר מאויבינו. נזדקק לצבא חזק ובו אנו חייבים להיזהר שלא לפגוע באופן בלתי הפיך בדרך אל המטרה.
- תא"ל (מיל) ד"ר אריאל היימן היה קצין מילואים ראשי. כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
