להישג הטכנו-מבצעי מעורר ההשתאות של פיצוצי מכשירי הקשר של מחבלי חזבאללה בימים האחרונים יש היבט חשוב נוסף שנעלם עד כה מהשיח הציבורי. הפיצוצים במכשירים האישיים שצמודים מטבעם לגוף אפשרו סלקטיביות פרסונאלית במרחבים ציבוריים גדולים ומינימום פגיעה בלא-מעורבים. הכמות המזערית של האחרונים ביחס לאלפי היעדים, וזאת למרות הפזורה הגאוגרפית העצומה שלהם - מלבנון ועד לסוריה - מבהירה את גודל ההישג.
לא תמיד הטכנולוגיה מקדמת את תרבות זכויות האדם. פעמים רבות היא אויבתה הגדולה - למשל בחופש ביטוי ובפרטיות. אבל הפעם היא כזו. האפשרות לדייק את הפגיעה עד לרמת היעד הבודד בחנות ירקות עמוסה היא הישג שחובה להשתבח בו.
לישראל, שלה מיוחסת התקיפה, זה חשוב במיוחד - כי אויבינו הנפסדים נוהגים להסתתר מאחורי ילדים, נשים והמון אדם ולהשתמש בהם כמעטפת הגנה אנושית כשהם יורים טילים עלינו ורוצחים בנו. נקל לשער מה הייתה כמות הנפגעים הבלתי-מעורבים לו היה מדובר בשיטת חיסול שונה. אמנם צה"ל עושה מאמצים עילאיים – שלמיטב ידיעתי אף צבא בעולם לא מתקרב אליהם – למזער את הפגיעה בלא מעורבים, גם כשהם לא באמת עונים להגדרה זו (למשל כשהדבר לא נכפה עליהם אלא הם בוחרים מרצון לשתף פעולה עם המחבלים המסתתרים מתחת למיטות ילדיהם), אבל זו תוצאה בלתי נמנעת בתנאי לחימה בסביבות אורבניות צפופות כאלה. המבצעים האחרונים הביאו לעליית מדרגה משמעותית ביכולתנו לשמור על טוהר הנשק – ככל שאוקסימורון זה אפשרי במציאות.
על רקע זה, התגובות הפבלוביות של ישראלים המתקראים אנשי שמאל (הם לא) מעוררות גיחוך וצער. במקום לשבח הישג זה היה מי שטען ש"חזבאללה ראוי לענישה על החורבן בגבולנו אבל לא כזו. מי שתכנן את המבצע ידע כי המטענים יתפוצצו בפרצופיהם, יכערו ויעוורו אותם. הוא ידע שאלף הפצצות יופעלו במרחב הציבורי בכל פינה... מתקפת הביפרים היא תמונת ראי של ישראל בימים אלה... אומת סטארט- אפ אלימה ומשחיתת פנים".
בלוגרית ישראלית טענה כי "לעוור אנשים, לא משנה מיהם, מה הפוליטיקה שלהם ומה עמדותיהם, זה דבר נורא". בדקתי, הדברים לא נכתבו כהלצות. לא ייאמן
וכמותו, טענה בלוגרית אחרת ש"לעוור אנשים, לא משנה מיהם, מה הפוליטיקה שלהם ומה עמדותיהם, זה דבר נורא". בדקתי, הדברים לא נכתבו כהלצות. לא ייאמן. אף שהדין הבינלאומי מאפשר לישראל לחסל את אלה שתוקפים אותנו ללא סיבה כבר מה-8 באוקטובר (גם במחיר של פגיעה בלתי נמנעת בסובבים אותם), ישראל נוקטת בצעד מינימליסטי וזוכה לגנאי. ואני מדלג על הטענה האווילית שטרור רצחני הוא "עמדה פוליטית", למרות שגם סטלין עשה בה שימוש כשהצדיק את הטבח שביצע במיליונים מבני עמו.
ניחא התגובות ב"שמאל" הרדיקלי העולמי (גם הם לא באמת שמאל שמבוסס על הומניזם ואחוות עמים) שהיו צפויות מראש - אבל מי שחי פה אמור לנהוג אחרת, ובמקרה הנוכחי לשבח את ישראל על המעשה האחרון. שוב הוכח ש"אין עם בעולם שמחשיב יותר מהעם היהודי יקר חיי אדם. אנו למדנו כי אדם נברא בצלם אלוהים ואין איש יודע מה היה צבע עורו של האדם הראשון"- כפי שקבע בשעתו בן גוריון. בצדק.
