שנה למלחמה, ומדינת ישראל ניצבת לפני אתגרים כלכליים לא פשוטים, כאלה שמחייבים תוכניות עבודה ורפורמות ארוכות טווח לשנים הבאות שיתנו מענה לצורך לשמור על בטחון האזרחים, לצורך הצבאי, הכלכלי והחברתי. אבל כל מי שפתח את ספר התקציב והתכנית הכלכלית החדשה לשנת 2025 גילה שאין תוכנית כזאת. היא אולי נקראת ככה, אבל בתוך 137 עמודי "התוכנית הכלכלית" אין בשורה לאזרחים, אלא שורות על גבי שורות של קיצוצים, גזרות ושחזורים של רפורמות שאין סיכוי להעביר אותם בהרכב הממשלה הנוכחי - כמו הפרטת נמל אשדוד העתקת המכון הוולקני או צמצמום משרדי הממשלה.
1 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
(צילום: חיים צח / לע״מ)
האמת העצובה היא שגם הפעם, בשנה קריטית לעתיד הכלכלה הישראלית, ערב הורדת דירוג אשראי נוספת שצפויה לייקר עוד יותר את תשלומי הריבית על החוב, הממשלה עסוקה בתקציב הישרדות. 25 מיליארד שקל מבקשת המדינה לגבות בתשלומי מיסים ובמקביל לקצץ בשירותים החברתיים בעוד 10-20 מיליארד. היא מעלה את מס ההכנסה ב-7%, הורסת את החיסכון בקרנות השתלמות, ופוגעת בפנסיה של מי שכבר יצא לגמלאות. בקיצור, היא אומרת לכל אחד מאיתנו, או ליתר דיוק לאזרח העובד, משלם המיסים: תן עוד, למרות שכבר נתת המון בשנה האחרונה.
תפקידה של ממשלה הוא להציב חזון, להתוות דרך, לחשוב על "היום שאחרי", גם במובן הכלכלי. הישרדות היא לא תוכנית עבודה, והיא תפגע בסוף באזרח בקצה, באזרח שיוצא לעבוד, משלם מיסים, משרת בצבא, ועכשיו מכניסים לו עוד יד לכיס אבל לא נותנים לו תקווה שזה שווה את זה, שהכסף שלו יעשה עוד כסף, יניע את הצמיחה, יחזור אליו בבריאות וברווחה ובחינוך. יש כמה דברים טובים בתקציב, כמו הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, שיפור המערך הפסיכיאטרי ושיפור השירותים הדיגיטליים. אבל זה טיפה בים וזה בטח לא תוכנית אסטרטגית לייצוב הכלכלה הישראלית.
מי שרוצה לפתור בעיות מציג פתרונות אמיצים ולא מסתפק בהקמת צוותים, שעד שיגיעו למסקנות נאבד זמן יקר שאין לנו
מה שעוד יש בחוברת התקציב המפוארת זה הקמת "צוותים". 133 פעם מופיעה המילה בחוברת ומעידה יותר מכל שאין כאן ניסיון אמיתי לפתור את הבעיות המורכבות בכלכלה הישראלית. מי שרוצה לפתור בעיות מציג פתרונות אמיצים ולא מסתפק בהקמת צוותים, שעד שיגיעו למסקנות נאבד זמן יקר שאין לנו.
יש לא מעט דוגמאות של דברים שחסרים בתוכנית הכלכלית לשנת 2025 וצריכים להטריד כל אחד מאתנו:
חיזוק שירותי הרווחה. ב-7 באוקטובר שירותי הרווחה היו רגע לפני קריסה. אנשי המקצוע, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אנשי בריאות הנפש ואנשי הטיפול בכל הזירות נרתמו כולם לסייע לאזרחים. הם צריכים מערכת תומכת וחזקה שתאפשר להם לבצע את העבודה החשובה שלהם, נדרש היפוך מגמה. כדי להשאיר את האנשים הטובים במערכת נדרשת רפורמה בשינוי שיטות ההעסקה, להקצות תקציבים ולעשות שינויים מבניים במערכת הרווחה לאור האתגרים הרבים הניצבים לפתחה בשנים הקרובות.
טיפול שורש במערכת החינוך. השנים האחרונות, שבהן עברנו את משבר הקורונה וכעת מלחמת חרבות ברזל, משפיעות ישירות על הילדים והילדות שלא זכו לרצף חינוכי. מערכת החינוך בישראל נמצאת כבר שנים מאחור, והיא זקוקה לרפורמה מקיפה שתעניק לבתי הספר ולרשויות המקומיות יותר עצמאות, כך שיוכלו לחזק את מעמד המורה, להשקיע בכל תלמיד ותלמיד, להתאים את המענים הפדגוגיים והחינוכיים ולהרים את המערכת שתקועה מאחור. בלי חינוך טוב לא תהיה פה צמיחה.
זה כבר לא רק אירוע כלכלי. זה עלול להיות גם אירוע ביטחוני ממדרגה ראשונה בטווח הארוך, אם מדינת ישראל תפסיד את היתרון הטכנולוגי שלה במרחב האזורי
מנועי צמיחה. היקף ההשקעות בהייטק הישראלי ירד במלחמה, ישנה בריחת מוחות וטובי הפוסט-דוקטורנטים עלולים במצב הנוכחי להישאר בחו"ל ולא לחזור. אין תוכניות לשילוב החרדים בשוק העבודה ויצירת תמריצים, כמו ביטול תקציבי התמיכות השונים והמשונים בעולם הישיבות והמעטפת שלו, ואין בתוכנית הכלכלית רפורמות שיתמכו בהגדלת הצמיחה. זה כבר לא רק אירוע כלכלי. זה עלול להיות גם אירוע ביטחוני ממדרגה ראשונה בטווח הארוך, אם מדינת ישראל תפסיד את היתרון הטכנולוגי שלה במרחב האזורי.
חיזוק השלטון המקומי. אחרי הקורונה, ובטח ובטח אחרי 7 באוקטובר, הבנו כולנו שהרשויות המקומיות יכולות ויודעות לתת שירותים באופן מהיר, קשוב וקרוב לצרכים של התושבים. כדי לעשות זאת הם נזקקים לשינויים מבניים ביחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי שיאפשר להם חופש פעולה נרחב יותר. נדרש לבצע שורה של החלטות של העברת סמכויות, משרד אחרי משרד שצריכות להיות חלק מהתוכנית הכלכלית.
במקום לבטל פטורים ועיוותי מס ולעשות רפורמות שיקחו אותנו כמדינה וכחברה קדימה, אנחנו מקבלים בטווח המיידי הכבדת נטל המס על האדם העובד שתישאר איתנו גם לטווח הארוך, (כמעט) אפס רפורמות - והעיקר שהממשלה תוכל להמשיך להתקיים ולשרוד.
אבל לשרוד, זאת לא תכנית עבודה מספקת. מגיע לנו יותר.
נעמה שולץ היא מנכ"לית "בונים מחדש", לשעבר מנכ"לית משרד ראש הממשלה תחת ראש הממשלה יאיר לפיד