(צילום: משי בן עמי)
ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) התייחס הבוקר (שלישי) בריאיון לאולפן ynet למהפכה המשפטית ולטיוטת הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג בעניין, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות", ואמר כי טיוטת המתווה "היא בסיס טוב להתחלת משא ומתן בין הצדדים".
איזנקוט הוסיף כי "המתווה הוא התחלה של דיון בין פוליטיקאים. בסוף ההצבעה תהיה בכנסת ולא בבית הנשיא. יש התניה ברורה שגם הנשיא הציב אותה של הפסקת חקיקה והידברות. יש שם שני מוקשים שאני רואה, אני חושב שאפשר ברצון טוב להגיע לאיזושהי נוסחה גם שם לגבי הוועדה למינוי שופטים, ולגבי אי-מעורבות במהלכים פוליטיים. אפשר לדבר על זה מתוך הבנה שבעיניי הקו האדום הוא שאין השתלטות של המערכת הפוליטית על המערכת המשפטית. זה קו אדום".
אז הקו האדום מבחינתך זה שהקואליציה לא תקבל רוב בוועדה לבחירת שופטים.
"חד משמעית. אסור ליצור מצב שבו הפוליטיקאים יהיו אלה שיכתיבו מי יהיו השופטים. זה צריך להיעשות בהידברות עם מערכת איזונים ואסור לשבור את הכלל הזה. יש לקבוע מקום ושעה, וכן עצירה מוחלטת של תהליכי חקיקה והצבעות בכנסת".
מנגד, ח"כ זאב אלקין, שותפו של איזנקוט במחנה הממלכתי, התייחס בריאיון ל-ynet radio לטיוטת מתווה הנשיא, ואמר כי "אני לא חושב שזה נכון להתייחס עד שהנשיא לא פרסם רשמית את המתווה והוא עומד מאחוריו. אגב, הקואליציה כבר מיד מיהרה לדחות את זה על הסף".
לדברי אלקין, "בסוף המון תלוי פה בפרטים הקטנים. בוועדה לבחירת שופטים, במסגרת מה שפורסם, אין רוב אוטומטי לממשלה. אבל מספיק שאתה מזיז לבנה אחת, ואתה אומר 'במקום חבר כנסת אחד מהקואליציה אתה אומר שניים' - ואז יש רוב אוטומטי לממשלה למנות את כל השופטים במדינת ישראל, מנשיא בית המשפט העליון עד שופט שלום. זה כמובן משהו שאף אחד לא יסכים לו. יש אינספור דוגמאות כאלה".
אתה יכול לעצור את ההמונים שיוצאים לרחובות?
"בסוף הרי מאיפה הוקמה המחאה? אף מפלגה לא מובילה אותה.היא הוקמה בגלל הדורסנות שבה הממשלה הולכת ומשנה את פני כל שיטת המשטר הישראלית. ולכן אם בסופו של דברי יהיה פה קונצנזוס רחב יותר על שינוי נכון ומאוזן, אני מאמין שיהיו אנשים שעדיין יהיו נגד, אבל יהיו הרבה מאוד אנשים שיוקל להם. הם ירגישו שהם יכולים להזדהות עם הרפורמה. הרי אתה מדבר עם מישהו שהוא בעד רפורמה של מערכת המשפט. שנים קידמתי את זה והייתי בעד. מי שעצר אותנו היה בנימין נתניהו".
גם ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) התייחסה בריאיון ל-ynet radio לטיוטת מתווה הנשיא, ואמרה כי "כוונותיו של הנשיא טובות והוא רוצה להחזיר את המדינה למסלולה, רק שהצד שמוביל את הרפורמה רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה אחרת".
ברביבאי ציינה בנוסף כי "אם הצד השני היה מעוניין הוא היה עושה פעולה מאוד פשוטה - להחליט ולהגיד 'אנחנו עוצרים את החקיקה ובואו נשב'. אפשר לקחת את המתווה שהנשיא הציג אתמול שיש בו חלקים כאלה ואחרים, לשים אותו על השולחן ולדבר. אבל זה לא מה שהצד הזה רוצה. הוא רוצה לממש את החקיקה במלואה כפי שהוא רואה אותה, ושינוי שיטת המשטר".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייחס לטיוטת הפשרה של הרצוג, ומסר כי "הכיוון המסתמן של מתווה הנשיא נראה מאוזן וטוב, ויש לאמץ אותו". לדברי בנט, "כאשר דיברתי בעבר על סכנת חורבן-הבית-מבפנים בפעם השלישית, היו כאלה שחשבו שאני מגזים. היום כולם כבר מרגישים את הסכנה. לכן ראוי ששני הצדדים יגלו מנהיגות, יבינו שחייבים להתפשר, ויאמצו את המתווה, כדי למנוע מלחמת אחים. במגילת אסתר, כמו היום, אויבנו ניסו לנצל פיצול פנימי בעם שלנו, על מנת לפגוע בנו. כמו אז, כך היום, לא נאפשר זאת".
סולומון: "בואו נגיע להבנות"
(צילום: רועי עידן, משי בן עמי)
ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) כתב בנוגע לטיוטת המתווה של הנשיא כי "למי שלא היה ברור מתווה הנשיא זו כניעה לאופוזיציה. בעד הידברות, לא בעד כניעה. היום זה הרפורמה, מחר זה ירושלים".
ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית התייחס אף הוא לטיוטת הנשיא, וציין כי "לייצר מציאות גרועה יותר ממה שהיא, זה לא נכון. ידענו עליות ומורדות, ידענו להתגבר על זה. בואו ניקח את כל הכוחות כדי לעמוד על השונאים מחוץ ולא מבית. בואו נבין שיש מצוקה, בואו נגיע להבנות. לבוא להידברות ללא שום תנאים. בסוף נגיע לעמק השווה. סמוך ובטוח שישראל תהיה במקום טוב יותר. בסוף נגיע להסכמות, האופוזיציה צריכה לקחת אחריות".
גם בחג הפורים - כשהכנסת בחופש - ועל אף מאמצי הנשיא לפשרה, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן לא עוצר ושולח הבוקר לחברי ועדת החוקה את לוחות הזמנים לשבוע הבא. ועדת החוקה תקיים דיונים בשבוע הבא מיום ראשון ועד יום רביעי בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של החלק הראשון שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בעניין הרכב הוועדה למינוי שופטים ומניעת בית המשפט העליון מלהביע ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
בימים האחרונים עמלו משפטנים, בחסות נשיא המדינה, על טיוטת הפשרה בעניין הרפורמה המשפטית. הסעיף המרכזי בטיוטה הוא "חוק-יסוד: הכינון והחקיקה (עיגון האופן שבו מכוננים ומשנים חוקי יסוד)". להלן אחדים מהעקרונות הכלולים בטיוטה: לא תחוקק פסקת התגברות. בית המשפט העליון יוסמך לבטל חוקים רגילים, ולא חוקי יסוד, רק בהרכב מלא, ברוב של שני שליש. לפי הטיוטה, "הכנסת לא תוכל לחוקק חוק החורג מפסיקה זו". כלומר, לא תהיה פסקת התגברות. ללא רוב כזה, "רשאי בית המשפט לקבוע סעד הצהרתי של אי-התאמה של החוק".
מבית הנשיא נמסר: "הפרסומים אינם על דעת הנשיא ומי מטעמו. יובהר ויודגש כי לא מדובר במתווה נשיא המדינה. מדובר בהצעה אחת מתוך רבות שהועברו בשבועות האחרונים על ידי חוקרים ואקדמאים ממכונים שונים. נשיא המדינה טרם גיבש מתווה סופי ולאחר שיגובש הנשיא יציג אותו לאזרחי ישראל".
מוקדם יותר היום שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן התייחסו לטיוטת הפשרה, ואמרו כי "אנו שמחים על הבהרת הנשיא כי מה שהתפרסם אינו על דעתו או מטעמו. מלבד זאת, כפי שברור לכל קורא, אותו 'מתווה' הוא עיקור של הרפורמה מתוכנה היסודי. הנשיא אמר בנאומו כי יעשה כל מאמץ להביא את הצדדים להסכמות. בירכנו ועודנו מברכים על מאמציו אלה של הנשיא, והקדשנו, ביחד ולחוד, שעות וימים כדי להידבר עם כל גורם שהראה נכונות לנהל שיח רציני בעניין".
גם מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית התנגדו לטיוטה. "העברת הוועדה לבחירת שופטים לידי הפוליטיקאים שווה כניסה לדיקטטורה. הנשיא נתן ללוין, סמוטריץ' רוטמן ונתניהו את מפתח הכניסה לדיקטטורה. הם קיבלו את כל מה שרצו: בית משפט פוליטי, בג"ץ מסורס, ממשלה חסינה מכל ביקורת ומערכת משפט מעוקרת. מיליונים הנאבקים זה חודשיים למען הדמוקרטיה בישראל קיבלו יריקה בפרצוף. בניגוד להתחייבותו הפומבית, הנשיא ניהל הליך חד-צדדי בחדרים חשוכים והביא הצעה לדיקטטורה אחרת. לא נקבל זאת. ממשיכים להיאבק, כי לא נחיה תחת דיקטטורה".
יו"ר העבודה מרב מיכאלי התייחסה גם היא מוקדם יותר לטיוטת הפשרה של הרצוג, ואמרה בריאיון ל-ynet radio כי "התשובה היא לא". לדבריה, "הנשיא הוא איש יקר שכוונותיו נפלאות, זה לא רלוונטי למה שקורה בוועדת החוקה. זו מלכודת, ואסור בשום פנים ואופן שמי שייתן לנתניהו לגיטימציה לריסוק הדמוקרטיה הישראלית תהיה האופוזיציה".
