בדרך לתסבוכת פוליטית? אמירת שר הביטחון יואב גלנט אמש (יום רביעי) שלפיה "ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום" הוא לא יגיש את חוק הגיוס, למעשה מעניקה "זכות וטו" ליו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ, שנכנס לממשלה בתחילת המלחמה אך לא מחויב לאינטרסים הקואליציוניים שלה. גורם פוליטי בכיר: "תוך זמן קצר לא תהיה ברירה אלא ללכת לבחירות".
גלנט כינס את מסיבת העיתונאים יומיים אחרי הדיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה שלא לגייס את תלמידי הישיבות החרדים. בהמשך לדיון, שופטי העליון הוציאו צווים על תנאי שהעבירו את הנטל למדינה, וקבעו כי עליה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס. כמו כן, על המדינה להסביר מדוע נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות לתלמידי הישיבות תמיכות. השופטים קבעו כי על המדינה להגיש את תשובותיה במהלך חודש מרץ, עד 24 ו-31 בחודש.
גלנט קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל מהלך כולל שיביא להסכמות רחבות על חוק הגיוס, ואמר כי "כולם חייבים לשאת בנטל". גורמים בכירים במערכת הפוליטית אומרים כי הצהרתו של גלנט דרמטית ביותר. לדברי הגורמים, מלבד העובדה שהיא "מעניקה וטו" לגנץ, שיכול להתנגד לכל חוק שיוצע, היא "מכניסה את החרדים לפלונטר, שלא בהכרח יש יציאה ממנו".
גורם פוליטי בכיר אומר כי "המשמעות של האמירה של גלנט, אם שום דבר לא ישתנה, היא שתוך זמן קצר לא תהיה ברירה אלא ללכת לבחירות". לדבריו, אין חוק שיכלול חובת שירות שהחרדים יסכימו לו. הוא ציין עוד כי גם הצוותים שעובדים כעת על מתווה מבינים שהסיפור "סבוך מאוד".
3 צפייה בגלריה
"לחרדים לא תהיה ברירה והם ילכו לבחירות". נתניהו יצליח להביא ל"הסכמות רחבות"?
(צילום: נעם ריבקין פנטון)
בתקופה האחרונה נועדים השר חילי טרופר מטעמו של בני גנץ, וח"כ לשעבר אריאל אטיאס מטעם יו"ר ש"ס אריה דרעי, בניסיון להגיע למתווה שוויוני - שמצד אחד יגייס חרדים לצבא, ומצד שני לא יעורר סנטימנט אנטי-חרדי והתקוממות גדולה בציבור. טרופר, נזכיר, קרא לפני שלושה שבועות לגיוס החרדים ואמר כי "הנופלים לא באים מכל המגזרים". הוא אמר אז כי "יש מי שכבר שנים מוציאים את עצמם מהשותפות. מי שתומך בכך שקבוצות אחרות לא ישרתו כלל - הוא שמפורר את הערבות ההדדית".
הגורם הפוליטי הבכיר הוסיף: "לפי בג"ץ, אם אין חוק - אי-אפשר להביא כסף לישיבות, והמשמעות היא ברורה. מרגע שאסור לתקצב את החרדים שנמצאים בגיל השירות הצבאי ללא חוק המסדיר את העניין, לחרדים לא תהיה ברירה והם ילכו לבחירות, כי זה הדבר היחיד שידחה את זה". האמירה של גלנט מאלצת את החרדים, אם ירצו להימנע מבחירות, להסכים למתווה שיהיה מוסכם על גנץ.
לאחר מסיבת העיתונאים של גלנט, בני גנץ התייחס לדבריו וכתב ברשת X: "כל חלקי החברה הישראלית צריכים לקחת חלק בזכות לשרת. הצורך הזה הוא צורך ביטחוני, לאומי וחברתי. נפעל ביחד עם שר הביטחון גלנט, עם כל סיעות הבית וכל חלקי החברה הישראלית כדי לקדם מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה ובהקדם".
לפי חוק הגיוס הכללי - מי שהגיע לגיל 26 ועדיין לא גויס, כבר לא יגויס לצבא. בהתאם לחוק, שתוקפו פג, החרדים היו מקבלים דחיית שירות, ובכל שנה נוספו אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור. בתוך כל אלו יש כ-63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס כשהחוק פקע, אולם מאחר שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה, עם כל יום שעובר מגיעים לגיל הפטור תלמידי ישיבות נוספים. עבור צה"ל, כמובן, מדובר בפוטנציאל כוח אדם המונה עשרות אלפי חיילים, שהיו יכולים להשתלב בתפקידים שונים - לאו דווקא בתפקידי לוחמה.
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טענו שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו.
