תקציב המדינה עבר בכנסת בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת)
תקציב המדינה ל-2021 ו-2022 אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת: שלוש שנים וחצי אחרי שהתקציב האחרון אושר ב-15 במרץ 2018, אישרה אמש (יום ה') מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את תקציב המדינה הדו-שנתי. 59 חברי כנסת הצביעו בעד התקציב. 54 התנגדו לתקציב לשנת 2021 ו-53 התנגדו לתקציב לשנת 2022. מוקדם יותר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק ההסדרים ברוב דומה. ח"כ עמיחי שיקלי מימינה נעדר מההצבעות. ynet העביר את הדיון במליאת הכנסת בשידור חי.
ראש הממשלה, נפתלי בנט אמר מיד לאחר אישור תקציב המדינה: "אישרנו תקציב מצוין בקריאה ראשונה. תקציב שמחזק את מערכת הביטחון ואת מערכת הבריאות ודואג לפרנסת אזרחי ישראל. תקציב שדואג לאזרחים ולא לאינטרסים פוליטיים". לדבריו, "זהו עוד צעד למען מדינה טובה יותר, מאוחדת יותר, יציבה יותר".
בנט אחרי אישור חוק ההסדרים: "הישג יוצא מן הכלל, צעד צעד"
(צילום: אלי מנדלבאום)
הוא התייחס למכשולים שעמדו בדרך לקואליציה וציין: "אני גאה בדרך שבה המחלוקות נפתרו מתוך רצון טוב ושותפות אמיתית. ככה מגיעים לתוצאות טובות יותר למען עם ישראל". על אישור חוק ההסדרים אמר "זה הישג יוצא מן הכלל". הוא המשיך: "אנחנו עושים צעד צעד, עשינו כעת צעד מאוד משמעותי אחרי שהקמנו ממשלה, אחרי שנים של בלגן, שנים בלי תקציב, העברנו את חוק הסדרים".
שר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כתב בטוויטר לאחר הצבעת הכנסת: "עשינו את זה! תקציב המדינה וחוק ההסדרים עברו בקריאה ראשונה בכנסת!".
ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד כתב: "ממשלה נורמלית ואחראית ניהלה דיוני תקציב נורמליים ואחראים, העבירה בקריאה ראשונה תקציב מדינה. תקציב שלא מיועד לפוליטיקאים אלא למה שחשוב לאזרחי מדינת ישראל".
גם שר המשפטים ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער כתב כי זה הוא "צעד חשוב ביותר ביציאה מהמשבר הפוליטי הממושך לעבר יציבות פוליטית וכלכלית".
שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ הצטרף לברכות: "זה תקציב עם בשורה אמתית לאזרחי ישראל". הוא פרגן לשר האוצר ליברמן: "ממשיך להוביל את תהליך העברת התקציב בשיקול דעת ואחריות, ותוך קשב רב לצרכים השונים של החברה הישראלית".
סילמן ורוזין אחרי ההסכמה על רפורמת הרגולציה
(צילום: אלי מנדלבאום)
מוקדם יותר אושרה הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה). לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 59 חברי כנסת מול 53 מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יתקיים המשך הדיון.
תקציב המדינה ל-2021 יגיע לכ-439 מיליארד שקל. התקציב ל-2022 יהיה כ-463 מיליארד שקל. אתמול בבוקר הושגו הסכמות בקואליציה בשלושה נושאים שהיו במחלוקת - האחרון שבהם - הרגולציה. לפי ההסכם - הקואליציה מחויבת להקמת רשות הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים הקיים.
הסעיפים הנוגעים לסמכויות הקצה של הרשות יופרדו מחוק ההסדרים ויחוקקו בהסכמת סיעות הקואליציה בנפרד. הליך החקיקה יושלם עד תום מושב החורף של הכנסת ב-2022. נכתב כי "הרשות תהיה בעלת סמכות לייעץ לכל משרדי הממשלה אשר יידרשו מצידם לחובת היוועצות עם הרשות בכל הנוגע למהלכים רגולטוריים שבתחום סמכותם. הרשות תהפוך בעצם זה לרשות מייעצת.
בהודעה מטעם יו"ר הקואליציה עידית סילמן נכתב כי "שבועות של ימים ארוכים ולילות לבנים הסתיימו - הגענו להסכמות גם בעניין הרגולציה, הודות לחברי אביר קארה וחבריי ראשי הסיעות וצוותיהם. יש תקציב טוב ונכון עבור אזרחי מדינת ישראל".
יאיר לפיד מגיע למליאת הכנסת
(צילום: אלכס גמבורג)
מוקדם יותר הושגו הסכמות גם בענייני העלאת גיל הפרישה לנשים והרפורמה בחקלאות. בהודעה משותפת לשר האוצר אביגדור ליברמן, עם נציגות הקואליציה שהתנגדו לרפורמה, נמסר כי העלאת גיל הפרישה לנשים תקודם תוך הרחבת הסיוע לנשים מבוגרות מוחלשות.
לגבי החקלאות: ענף הביצים הוחרג מהחוק (הדיון בענף הביצים יימשך ב-3 החודשים הקרובים, לא במסגרת חוק ההסדרים).
מפרטי ההצעה המפורטת שפורסמו לראשונה ב-ynet השבוע עלה כי תקציב נשיא המדינה יהיה כ-60 מיליון שקל בשנה, תקציב הכנסת יסתכם בכ-826 מיליון שקל, מתוך זה לחברי הכנסת יהיה כ-174 מיליון שקל. רק לשכרם יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94 מיליון שקל.
ברגע האחרון בוצעו כמה תיקונים. כך למשל, הוחלט שחברות גדולות יצטרכו לשלם מראש 30% מהשומה שתקבע להם רשות המיסים גם אם יחליטו לערער על קביעתה. החוק המקורי קבע שתשלום המקדמה יתבצע מחוב של 20 מיליון שקל, וזה תוקן לחוב של 30 מיליון שקל ומעלה. כמו כן, הוחרגו מאות אלפי נכים מתשלום אגרת הגודש שתופעל בעוד כשלוש שנים בכניסות למטרופולין גוש דן.
רפורמות ומהלכים כלכליים נוספים השנויים במחלוקת נתקלו במהלך אתמול בהתנגדויות ובהצעות לשינויים, בעיקר ההצעה להטיל מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. המתנגדים העיקריים היו חברי כנסת שומרי מצוות ומייצגי השכבות החלשות.
בימים האחרונים כבר הסכים ליברמן להוצאת רפורמות חשובות מחוק ההסדרים וחקיקת חלקן בנפרד, בהם חוק המטרו שהיקפו 150 מיליארד שקל, החיוב לדווח לרשות המיסים על כל השכרת דירה, הטלת פיקוח על מחזיקי מטבעות וירטואליים שברשותם לפחות 200 אלף שקל במטבעות הללו, והטלת אגרה על חולה שקבע תור לרופא מקצועי ולא יגיע במועד שנקבע.
השר ליברמן הציג אתמול בבוקר את התקציב ואמר: "זהו יום חגיגי, אחרי שלוש וחצי שנים זו הפעם הראשונה שהבית הזה מקיים דיון על תקציב. אני יושב בבית הזה הרבה שנים ואני לא זוכר תקופה כזו. התקציב זה סדר העדיפויות של הממשלה, הדיון מסמל יותר מכל את תום עידן הטרלול וחזרה לנורמליות. זו הוכחה שהממשלה מתפקדת והקואליציה מתפקדת".
הוא התייחס לרפורמות השונות המובאות בחוק ההסדרים ואמר: "הבשורה הזו של הרפורמה היא בשורה גדולה גם לחקלאים שמקבלים תמיכה ישירה ותחזק את החקלאות מצד אחד, ומצד שני היא תוריד את יוקר המחייה.
"לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים, אני חושב שהמתווה הוא הכי נכון, יש בו גם רשת ביטחון והוא גם נותן אנרגיה לאותם נשים שרוצות להמשיך לעבוד ולתרום למשק. תוחלת החיים קפצה ולכן היינו חייבים להכניס את התיקונים", הוסיף שר האוצר.
ליברמן התייחס גם לחוק הרגולציה ואמר כי "אולי אזרח מן השורה לא מבין על מה אני מדבר אז אתן רק דוגמה אחת, לבנות יחידת דיור בישראל לוקח בממוצע 32 חודשים, בארה"ב 16 חודש ובבריטניה 15 חודש. אם לא נתקן את עודפי הרגולציה האלו אנחנו לא נפתור לא את משבר הדיור ולא משברים אחרים".
נתניהו מיציע המבודדים: "פגעתם בחלשים ונתתם לעבאס"
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו תקף את הקואליציה מיציע המבודדים לאחר ששב מחופשה בת שבועיים וחצי בהוואי. "התקציב שהובא הוא תקציב גרוע. יש בו גזירות והעלאות מיסים, בניגוד גמור להבטחות שלכם. פגעתם בחקלאים, בשכבות החלשות, בפריפריה, ובמעמד הביניים", אמר בפתח דבריו.
נתניהו: "התקציב גרוע, פגעתם ונתתם לעבאס"
(צילום: ערוץ כנסת)
הוא המשיך וטען: "נתתם סכומי עתק למנסור עבאס ולמחמוד עבאס, כי אתם תלויים ב-53 מיליארד השקלים שהבטחתם לרע"מ". לדבריו, "מעבר לתקציב הספקתם בזמן קצר להביא עוד 3 מחדלי ענק - הקורונה, איראן והפלסטינים. זו לא ממשלת ריפוי זו ממשלת הריפיון והמחדלים הענקיים".
"תוך חודשיים בלבד הבאתם אותנו למקום הגרוע ביותר בעולם בקורונה - כמעט 11,000 מאומתים ביום. זה קרה משום שהתעלמתם מהקריאה שלי להביא את החיסון השלישי לישראל".
הוא התייחס לפגישתו של ראש הממשלה בנט עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ואמר כי "הדבר היחיד שיצא מהפגישה הוא התחייבות של בנט לכך שישראל לא תצא פומבית נגד הסכם הגרעין עם איראן. במשך שנים סירבתי לתת התחייבות כזאת. הסכם הגרעין עם איראן מסכן את עצם קיומנו, ולכן פעלתי נגדו בכל מקום ובכל דרך. כבלתם את ידינו גם מדינית וגם מבצעית".
הוא התייחס ל"מחדל הפלסטיני", כלשונו, ואמר כי "לא רק שבנט לא הגיב על הרג הלוחם, הוא גם העביר חצי מיליארד שקלים לאבו מאזן. אתם נותנים לפלסטינים מתנות חינם ומחזירים אותם לסדר היום העולמי".
ראש אגף התקציבים: "התקציב הזה לא בשביל האוצר, השכבות החלשות ייהנו"
בצל הדיונים במליאה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמר אתמול באולפן ynet כי "מדובר בתקציב מאוד חברתי שדואג לבעיות חברתיות שנזנחו פה בשלוש השנים האחרונות כיוון שלא היה תקציב, ואני חושב שהוא עושה את זה בצורה מאוד טובה".
שאלת התקציב עולה בכנסת: ריאיון עם ראש אגף התקציבים באוצר
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
לדבריו, "חברתי זה עניין של פרשנות, כי אני חושב שהשקעה בתחבורה ציבורית בפריפריה, בנכי צה"ל ובנושאים נוספים זו השקעה חברתית, ובהחלט יש בפן הזה השקעה משמעותית לצד הצורך להשקיע במנועי צמיחה ופיתוח המשק - שגם זה נושא שבעיניי הכלכליות הוא נושא חברתי, משום שצריך לדאוג שיהיו פה מספיק מקורות כדי לאפשר את מערכת הרווחה גם בשנים הבאות.
"אני חושב שהתקציב וחוק ההסדרים יאיצו את הצמיחה במשק בצורה בלתי רגילה. יש בהם שורת רפורמות שבמשך שנים רבות נמנעו מלקדם אותן ועכשיו מקדמים אותן, והן יזניקו את המשק קדימה".
פורסם לראשונה: 15:57, 02.09.21
