תיעוד יירוטי הכטב"מים של חיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל)
פעולה חריגה של חיזבאללה, שהובילה ליירוט תקדימי של כלי טיס בלתי מאוישים על ידי טיל מספינה: צה"ל יירט אחר הצהריים מעל הים התיכון שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שטסו מלבנון למים הכלכליים של ישראל. אחד הכטב"מים יורט על ידי מטוס קרב מסוג ברק (F-16) שהוזנק מטייסת העמק ברמת דוד, ושני כלי הטיס הנוספים יורטו על ידי טילי ברק של ספינת טילים אח"י אילת - יירוט ראשון מסוגו. צפו בתיעוד היירוטים בפתח הכתבה.
מדובר בכלי טיס בלתי מאוישים של חיזבאללה. הכטב"מים, מסוגים שונים, טסו בגובה נמוך וחלקם במהירויות נמוכות. הם לא טסו במבנה. הזיהוי שלהם היה מוקדם והמעקב אחר הכלים העוינים התרחש סמוך לשעה 15:00. מדובר בהצלחה מבצעית לא מבוטלת של תיאום בין חיל האוויר לחיל הים.
כשעתיים לאחר ההודעה הישראלית, אישרו בחיזבאללה כי שיגרו "מל"טים לא חמושים לעבר האזור הימי השנוי במחלוקת בשדה כריש, כדי לבצע משימות תצפית. לפי ההודעה, "המשימות הנדרשות הושלמו והמסר הועבר".
בצה"ל אמרו כי להערכתם הכלים לא היו חמושים ולא היוו איום. לא נגרמו פיצוצי משנה לאחר הפגיעה בהם. בצבא העריכו כי הם טסו לעבר אסדת כריש שעדיין אינה מפיקה גז במטרה לבצע פעולה תודעתית.
"להערכתנו מדובר בניסיון לפגוע במשא ומתן עם לבנון על המים הכלכליים", אמרו בצה"ל. "אנחנו לא פוסלים ניסיונות נוספים במקומות אחרים ולכן נישאר בדריכות המבצעית. הכטב"מים יורטו ממרחק של מיילים בודדים עד עשרות מיילים מאסדת כריש, במקום שבו בחרנו מבצעית ליירט". בצה"ל אמרו כי "חיזבאללה מראה כאן שהוא מחרב את לבנון כי יש פה פוטנציאל גם של לבנון להוציא גז. חיזבאללה פשוט דופק את הלבנונים כי אין בכלל ויכוח על אסדת כריש".
שר הביטחון בני גנץ קיים הערב חיתוך מצב בהשתתפות הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש אגף מבצעים, מפקד זרוע הים, מפקד זרוע האוויר וראש האגף הביטחוני מדיני במשרד הביטחון בעקבות יירוט הכטב"מים. גנץ אמר כי "מדינת ישראל ערוכה להגן על תשתיותיה מול כל איום. ארגון הטרור חיזבאללה מחבל ביכולת של מדינת לבנון להגיע להסכם על הגבול הימי שהוא חיוני לכלכלת לבנון ולאזרחיה. זאת על אף כוונותיה של ישראל להתקדם במשא ומתן לפתרון הסוגיה". לדבריו, "ישראל תמשיך להגן על נכסיה, ורואה לעצמה את החובה והזכות לפעול ולהגיב מול כל ניסיון לפגוע בה".
הבוקר משרד ההגנה הסורי מסר כי ישראל תקפה יעדים כ-20 ק"מ מדרום לעיר הנמל טרטוס. מלבד שני אזרחים שנפצעו, טענו הסורים, נגרם גם נזק לרכוש. הם האשימו את ישראל ב"תוקפנות אווירית" מעל הים התיכון, וטענו ששיגרה כמה טילים ממערב לטריפולי.
הטילים, לדבריהם, פגעו בכמה "לולי תרנגולים" סמוך לחמידיה שמדרום לטרטוס. בין התושבים שנפצעו הייתה גם אישה. מנגד, מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, ארגון המזוהה עם האופוזיציה למשטר אסד, דיווח כי יעד התקיפה היה אתרים לאחסון אמצעי לחימה של ארגון חיזבאללה, שיועדו להעברה ללבנון. הכפר שבו בוצעה התקיפה לפי ההודעה הסורית, אכן ממוקם לא הרחק מגבול המדינה עם לבנון.
לטענת מרכז המעקב, אנשי משטר אסד לא ידעו שבמקום הזה מאוחסנים אמצעי לחימה. בנוסף לכך, לאחר התקיפה נשמעו פיצוצים עזים נוספים, עדות לכך שבמקום היו אמצעי לחימה.
הסכסוך על אסדת כריש - והאיום של נסראללה
לאחר נתק של מספר חודשים, הגעתה של האסדה לשדה כריש הציפה מחדש את המחלוקת סביב הגבול הימי בין ישראל ולבנון. בכירים בלבנון הגיבו בחריפות על הגעת האסדה וטענו כי מדובר בצעד חד-צדדי של ישראל במציאות בה עדיין אין הכרעה לגבי גבול הקבע. נשיא לבנון מישל עאון וראש הממשלה נג'יב מיקאתי יצרו במהרה קשר עם המתווך האמריקני לשיחות המו"מ עם ישראל, עמוס הוכשטיין, וזה הגיע בפרק זמן יחסית קצר לביירות על מנת לשמוע את עמדת לבנון ולהציע פתרון למחלוקת.
לפי הדיווחים בתקשורת הערבית, לא הושגה התקדמות כתוצאה מהביקור האחרון של הוכשטיין, והמגעים עדיין תקועים. בחודש שעבר נאם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והתייחס לסוגיה. נסראללה הבהיר כי על ביירות "להציב כמטרה למנוע מישראל להתחיל בהוצאת הגז מ'כריש'". לדבריו, "זו זכותה של לבנון במאבק הזה, וגם יש לה את הכוח במסגרת הצבא וההתנגדות (חיזבאללה)".
הוא שלח מסר מאיים להנהגה הישראלית: "היא יודעת שכאשר מאיימים עלינו במלחמה מי שמפסידה זו ישראל. אם תבצעו שגיאה כלשהי יהיו לכך השלכות קיומיות, לא רק אסטרטגיות". נסראללה הבהיר כי "ההתנגדות לא תשב בחיבוק ידיים" אל מול מה שהוא מכנה "גניבת העושר הטבעי של לבנון", וגם לבנון לא תשב בחיבוק ידיים, לדבריו. "כל האפשרויות פתוחות בפנינו וניצבות על השולחן. אם האויב יאיים במלחמה, עליו לדעת שהוא לא מפחיד אותנו. על ישראל להמתין לתוצאות המשא ומתן כפי שעושה לבנון", אמר.
הגעת האסדה לישראל כאמור עוררה את חמתם של הלבנונים. הסיבה לכך נעוצה בסכסוך על הגבול הימי הכלכלי בין ישראל ללבנון, אזור עם פוטנציאל למציאת מאגרי גז שעשויים לשפר דרמטית את מצבה הכלכלי הרעוע של ארץ הארזים. במטרה להגן על האסדה, ועדת הכלכלה אישרה בתחילת יוני אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים של האסדה, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקום האסדה.
בישראל מתכוונים להפיק גז ממאגר כריש - שמבחינת ישראל לא נמצא בשטח שבמחלוקת - כבר השנה, למורת רוחם של הלבנונים. השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל.
(צילום: אבי חי)
עבור ישראל השטח שבמחלוקת מהווה פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות. עם זאת, עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, שנפסקות ומתחדשות מעת לעת בתיווך אמריקני מאז שנת 2000.
לבנון, שסובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - זקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שייתכן שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, שכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
