ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, מסר בצהריים (יום ד') הצהרה פסימית ביותר עם שובו מאיראן, שם ניסה לפתור עם המשטר בטהרן שורה של מחלוקות הקשורות לפיקוח על תוכנית הגרעין במדינה – כל זאת פחות משבוע לחידוש השיחות בין איראן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015.
גרוסי נסע לאיראן בניסיון להגיע להסדר עם האיראנים על התקנה מחדש של מצלמות של סבא"א לצורך מעקב אחר ייצור חלקי צנטריפוגות שטהרן מייצרת, וכדי לדון איתם בחיפושים הפולשניים למדי שאיראן החלה לערוך לפקחי סבא"א, ושגורמים להם לחוש מאוימים. סבא"א גם ממשיכה להמתין לתשובות מאיראן על חלקיקי אורניום שמצאה בכמה מתקנים איראניים ישנים שעליהם המשטר האיראני כלל לא הצהיר, תגלית שהגבירה את החשד בנוגע למטרות תוכנית הגרעין האיראנית.
"אף שעשיתי מאמצים גדולים, לא הצלחנו להגיע לתוצאות ברורות", אמר גרוסי במסיבת עיתונאים שקיים היום, עם שובו מטהרן. הוא ציין כי בשורה של סוגיות שבהן יש מחלוקת בין טהרן לסבא"א לא הושגה שום התקדמות. גרוסי עצמו הדגיש כי הסוגיה החשובה ביותר ביניהן הייתה דרישתה של סבא"א לקבל גישה למפעל בכראג' שבו מייצרת איראן חלקים עבור הצנטריפוגות המשמשות אותה להעשרת אורניום לתוכנית הגרעין. מדובר במפעל שביוני השנה הותקף בפעולת חבלה שאותה ייחסה טהרן לישראל: בפעולת החבלה הזו נהרסו ארבע מצלמות של סבא"א, ואחריה הסירה משם איראן את כל מצלמות המעקב, וכעת לא ידוע היכן מוחזקים הצילומים שהיו בהן ושאמורים לשמש את סבא"א לפיקוח על תוכנית הגרעין. איראן הבטיחה לתת לסבא"א גישה למתקן כבר לפני חודשיים, אך לא עשתה זאת. "אנחנו קרובים לנקודה שבה לא אוכל לוודא שנשמור על רציפות הידע שלנו", אמר גרוסי במסיבת העיתונאים, כשכוונתו ליכולת של סבא"א לפקח על המתקן.
את מסיבת העיתונאים קיים גרוסי במסגרת יומה הראשון של ישיבת מועצת הנגידים של סבא"א, גוף הכולל 35 מדינות. משמעות דבריו היא שהיעלמות המידע מהמצלמות שנפגעו או הוסרו יוצרת עבור סבא"א "חור שחור" שהיא אינה מסוגלת לדעת מה קרה במהלכו במפעל. בזמן הזה אפשר היה להעביר כמות משמעותית של חומר או של ציוד לצורך שימוש בו לפיתוח נשק גרעיני.
גרוסי הודה כי גם כעת, חמישה חודשים אחרי פעולת החבלה, הוא איננו יודע אם המפעל בכראג' פעיל: "ברור שפרק זמן ממושך כל כך בלי לקבל גישה לשם ולדעת אם מתנהלת שם פעילות מבצעית זה דבר שכשלעצמו, בשלב מסוים, ימנע ממני להמשיך לומר 'יש לי מושג מה קורה'", אמר.
חוסר ההסכמה שהציג גרוסי עשוי לסבך את השיחות הבלתי-ישירות שיחלו ביום שני הקרוב בווינה בין איראן לארה"ב על חזרה להסכם הגרעין מ-2015. במסגרת ההסכם ההוא, שנחתם בימי הנשיא ברק אובמה, התחייבה איראן לצמצם מאוד את פעילות הגרעין שלה ולפתוח אותה לפיקוח, כך שתתקשה יותר לנצלה לפיתוח נשק גרעיני. בתמורה הוסרו ממנה רוב הסנקציות שהוטלו עליה בשני העשורים האחרונים. ב-2018 פרשה ארה"ב מההסכם הזה בהוראת דונלד טראמפ, שכמו ישראל קבע כי זהו הסכם גרוע המאפשר לאיראן להמשיך בפעילות הטרור שלה תוך שהיא משקמת את כלכלתה. בתגובה החלה איראן להתיר בעצמה עוד ועוד מההתחייבויות שלה להסכם, וכעת היא מעשירה אורניום לשיעור גבוה ביותר, של כ-60%.
בימים כתיקונם ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות היו צפויות ללחוץ על איראן להיענות לדרישות סבא"א באמצעות ניסיון להעביר החלטה נגדה בישיבה של מועצת הנגידים של סבא"א, אבל דיפלומטים אומרים כי לא סביר שהן יעשו זאת כעת, משום שצעד כזה בעיתוי הנוכחי עלול להכשיל את השיחות שיחלו בשבוע הבא.
