הקרמלין התייחס בצהריים (יום ב') למהומות שהיו אתמול בשדה התעופה בדגסטן, שם ניסו מאות מוסלמים לפגוע בנוסעי טיסה מישראל. בהתייחסותו ניסה הקרמלין להסיר אחריות וטען כי האלימות היא "תוצאה של התערבות חיצונית".
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען כי האשמים במהומות הם "מבקשי רעתה" של ארצו, "שהשתמשו בתמונות שמתעדות את הסבל בעזה כדי להסית" את המוסלמים ברפובליקת דגסטן בדרום רוסיה.
פסקוב לא הפנה אצבע מאשימה לעבר האחראי לאותה "התערבות חיצונית", אך מושל דגסטן סרגיי מליקוב טען מוקדם יותר כי ההכנה למהומות הייתה בשטחה של אוקראינה – מבלי לספק הוכחות. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, אמרה לאחר מכן כי ניסיון הלינץ' בשדה התעופה הוא תוצאה של "פרובוקציה" חיצונית, וטענה כי קייב מילאה "תפקיד מרכזי וישיר" באירוע.
דובר הקרמלין אמר בשיחה עם כתבים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שלאורך המלחמה לא מביע תמיכה בישראל ומתקרב לחמאס ולאיראן, עודכן על פרטי האירוע בדגסטן. הוא הוסיף שפוטין יקיים הערב ישיבה שבה המשתתפים "ידונו בניסיונות של המערבים לנצל את האירועים במזרח התיכון כדי לפלג את החברה הרוסית".
משרד הפנים הרוסי הודיע הבוקר כי במהלך הלילה השתלטה המשטרה על שדה התעופה בעיר מחצ'קלה ברפובליקת דגסטן, שם תכננו המתפרעים לפגוע בנוסעי מטוס שנחת מישראל. בהמשך דווח על פתיחתו המחודשת של שדה התעופה. התקשורת הרוסית דיווחה כי הטיסות שהיו אמורות להגיע מישראל למחצ'קלה ולשדה תעופה נוסף בצפון הקווקז ינחתו בשלב זה בערים אחרות.
15 הישראלים שהיו במטוס בודדו ואובטחו בשדה התעופה, ובהמשך קיבלו אישור לעזוב את הטרמינל. חלק הוטסו למוסקבה, לפי בקשתם, וחלק המשיכו ליעדים שונים בדגסטן לפי בחירתם.
שמואל (השם המלא שמור במערכת), בן 26 מירושלים, היה אחד מ-45 נוסעי טיסת רד ווינג למחצ'קלה. הוא סיפר ל-ynet שהגיע לפגוש את ארוסתו שמתגוררת שם. הוא ירד מהמטוס לביקורת הדרכונים, הספיק לראות את המהומה - ואז הועלה יחד עם הישראלים האחרים לאוטובוס. "ראינו אנשים רצים למסלול ההמראות של שדה התעופה וזורקים על האוטובוס שלנו אבנים", סיפר. "בתוך האוטובוס ילדים צעקו, וילדה גם נפגעה משברי זכוכית שעפו עליה. אני לא יודע אם היא ישראלית או מקומית. היה פה בלגן מאוד גדול, זה היה מפחיד".
"האוטובוס נסע בנמל התעופה וניסה לברוח מההמון", הוסיף. "היה שם כוח משטרה מאוד קטן שלא עשה כלום. האוטובוס לא הפסיק להסתובב בתוך הנמל, ואנשים רודפים אחריו וזורקים אבנים. שמתי את המזוודה על החלון".
לדבריו, "בשלב מסוים הגיעו מאות אנשים ועצרו את האוטובוס. הם נכנסו פנימה, עברו אדם-אדם ושאלו אם הוא מוסלמי או יהודי. אני אמרתי שאני מוסלמי, כי פחדתי פחד מוות. למזלי הם האמינו לי והמשיכו הלאה".