ועדת החינוך של הכנסת אישרה היום (ד') את טבלת תשלומי ההורים שהוצגה לה על ידי משרד החינוך. הסכום שייגבה מההורים עבור כל ילד יעמוד על 253 שקלים בגני הילדים עד 1,372 שקלים בכיתה י"ב. הסכומים הללו אינם כוללים תוספות של מאות שקלים בבתי הספר הממלכתיים הרגילים ועד אלפים בבתי ספר תורניים וייחודיים עבור תל"ן (תוכנית לימודים נוספת), וכך חוק חינוך חינם ימשיך להיות יקר. לטבלת התשלומים המלאה לחצו כאן.
(צילום: משי בן עמי)
סך תשלומי ההורים נאמד על פי הערכות בסכום של 4.5 מיליארד שקלים מתוכם 1.5 מיליארד על תשלומי חובה ורשות הטעונים אישור של ועדת החינוך, ושלושה מיליארד עבור תוכניות נוספות ורכישת שירותים מרצון. חברי הוועדה ביקשו לבטל את התשלומים עבור מסיבות כיתתיות, שעומד על 24 שקלים, ומשרד החינוך הסכים להפחית את התשלום לשמונה שקלים.
תשלומי החובה והרשות המרביים שאושרו: 253 שקלים בגני הילדים, 540 שקלים בכיתות א'-ב', 565 שקלים בכיתות ג'-ד', 691 שקלים בכיתות ה', 901 שקלים בכיתות ו', 1,026 שקלים בכיתות ז'-ח' בחטיבות הביניים ו-1,151 שקלים בכיתות ח' בבתי ספר בעלי שמונה כיתות (א'-ח'),בכיתות ט' 1,042 שקלים (בתיכון שש שנתי) או 1,167 שקלים (חטיבת ביניים עצמאית), 1,219 שקלים בכיתות י'-'"א ו-1,372 שקלים בכיתות י"ב.
בנוסף לתשלומים הללו, אושרה גביית תשלומי תל"ן. הסכום המרבי שייגבה הוא 597 שקלים בגני הילדים, 885 שקלים בבתי הספר היסודיים, 1,060 שקלים בחטיבות הביניים, 1,150 שקלים בחטיבות העליונות ו-3,450 שקלים בבתי ספר תורניים וייחודיים.
מדי שנה מצהירים חברי ועדת החינוך בכנסות השונות, כי זו הפעם האחרונה שהם מאשרים את טבלת התשלומים והם דורשים שבשנה הבאה יבוטלו התשלומים או יצומצמו וייושם חוק חינוך חובה חינם. אולם לא נעשים שינויים מהותיים.
מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, ביקשה משרת החינוך, יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה), לבטל את תשלומי ההורים. "תשלומי הורים משמשים כמעין מס חינוך רגרסיבי המוטל על ההורים בישראל", כתבה וינדמן לשרה. "מנגנון תשלומי ההורים במתכונתו, מביא לאי שוויון והגדלת פערים בין תלמיד לתלמיד ובין בית ספר לבית ספר".
עו"ד לירון אשל, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, אמרה בוועדה כי "בכל שנה שרי החינוך, חברי הכנסת ויו"ר הוועדה מצהירים שזו השנה האחרונה שבה הם מאשרים את תשלומי ההורים. וכל שנה מעמיק חוסר השוויון ומונצחים הפערים. זאת לצד העובדה שבשטח הדבר מוביל גם לאפליה בין תלמידים ולחיכוך של התלמידים עם צוות בית הספר שאמון על גביית התשלומים".
היא ציינה כי לא אחת הגיעו למועצה לשלום הילד פניות על מקרים שבהם, בניגוד להנחיות משרד החינוך, ילדים שהוריהם לא שילמו תשלומים הורדו מהאוטובוס בטיולים, או ששמותיהם פורסמו ברשימות שנתלו במקומות ציבוריים בבית הספר. לדבריה, הסתמכות על קרן מלגות היא לא פחות מלעג לרש ואינה נותנת מענה למצב. "לא רק שאנחנו לא מתקדמים משנה לשנה או עומדים במקום, אלא הולכים אחורה", אמרה עו"ד אשל.
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), דרשה בדיון ממשרד החינוך שיסדיר את נושא תשלומי ההורים בחקיקה ראשית. "מדי שנה מתקיים בין חברי הכנסת למשרד החינוך מקח וממכר על סכום הגבייה שאינו מכבד את הכנסת או את משרד החינוך, ובטח שלא את ההורים והתלמידים", אמרה השכל. "יש סעיפים כמו טיולים שנתיים שחשובים בדיוק כמו לימודי תנ"ך ומתמטיקה והם צריכים להופיע בבסיס התקציב".
השכל דרשה ממשרד החינוך להעביר תוך 60 ימים תזכיר חוק שמטרתו לעגן בחקיקה ראשית את תשלומי ההורים. "החוק יקבע מה ניתן לגבות באמצעות תשלומי הורים ומה אסור, מה הסכום המרבי לגביה, קריטריונים לקבלת מלגה, שקיפות תקציבית ופרסום דו"חות כספיים להורים מדי שנה", אמרה השכל.
משרד החינוך הודיע בדיון כי קרן המלגות תגדל מ-100 מיליון שקלים ל-130 מיליון שקלים. כמו כן, משרד החינוך נענה לבקשת חברי הכנסת ויאפשר למנהלי בתי הספר להפעיל שיקול דעת לגבי גובה המלגה שתלמיד יקבל. עד כה הסכום שניתן לתלמיד הוגבל. "הקרן תסייע במימון השירותים החינוכיים הכוללים, בין היתר: מימון טיולים וציוד לימודי לתלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך ולתלמידים שהוריהם נפגעו כלכלית מאירועי הקורונה", נמסר ממשרד החינוך.
ח"כ אמילי מואטי (העבודה) נמנעה בהצבעה לאחר שהודיעה כי תתנגד לתשלומי הורים. "מוחות אבודים נמצאים בתחתית הסולם החברתי וכל מיני בינוניים מנהלים פה את העניינים רק משום שנולדו למעמד ה'נכון' ולמדו בבתי הספר ה'נכונים'", אמרה מואטי. "לפי נתונים רשמיים, שיעורי ההוצאה הפרטית על חינוך בישראל גבוהים ב-30% עד 50% מהממוצע במדינות ה-OECD. המסקנה היא חד משמעית – אין קשר בין צמצום פערים לתשלומי הורים. להיפך".
ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) אמר כי טבלת תשלומי ההורים היא חלק קטן מהסיפור, וכי תקציבי החינוך צריכים להיות מנוצלים נכון למען האוכלוסיות המוחלשות בישראל. "צמצום הפערים החברתיים הוא בסיס המחויבות של משרד החינוך. בסיס שהמשרד כשל בו בכל פרמטר. הפער בין חזקים לחלשים ממשיך לגדול, ההבדלים בהזדמנויות שילד יהודי וילדה ערבייה מקבלים גבוהים, והגישה לחינוך איכותי בין המגזרים עדיין קיימת", אמר טור-פז.
ממשרד החינוך נמסר כי תחודש פעילות הוועדה המשרדית שהוקמה ב-2019 לשם בחינת מתווה תשלומי ההורים. עוד נמסר כי "במסגרת דיוני התקציב, הצליחה שרת החינוך להביא בשורה חשובה להורים בהקלת נטל התשלומים. בתי הספר של החגים (חנוכה ופסח) וכן מסגרות ניצנים-צהרונים נכנסו לבסיס התקציב של משרד החינוך. כמו כן, גויסו 300 מיליון שקלים לטובת צמצום הפערים הרגשיים, החברתיים והלימודיים שצברו התלמידים בתקופת הקורונה".
