שר החוץ אלי כהן גינה בצהריים (שלישי) לראשונה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, אחרי שלא עשה זאת בביקורו באוקראינה ואף לא הזכיר את שמה של רוסיה. במקביל, שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק אמרה כי היא מודאגת מהמהפכה המשפטית שמתכננת ממשלת ישראל, ומהכוונה לחוקק עונש מוות למחבלים - וציינה כי היא מתנגדת לחוק כזה, למעט לאייכמן.
"לא אכחיש שבעולם אנחנו מודאגים מחלק מתוכניות החקיקה בישראל", אמרה ברבוק בתום פגישתה עם שר החוץ כהן בברלין. "בין הערכים שמאחדים אותנו - גם השמירה על עקרונות המוסדות כמו עצמאות מערכת המשפט". שר החוץ כהן אמר לברבוק כי ישראל מתכננת להמשיך לבנות בגדה המערבית. "ישראל פעם אחת השתמשה בעונש מוות - נגד אדולף אייכמן. אני מדברת כחברה - כשאני אומרת שזו תהיה טעות קשה לשבור את המסורת הזו", הוסיפה ברבוק - שאמרה כי ארצה מתנגדת לעונשי מוות גם בארה"ב וביפן.
בתשובה לשאלה האם הדמוקרטיה בישראל בסכנה אמרה שרת החוץ: "מדינות רבות בעולם וזה כולל גרמניה הסתכלו בישראל וראו בה מודל לדמוקרטיה חופשיה וליברלית. דיברנו על זה היום. הבעתי את דאגתנו כי הערכים שמחברים אותנו כוללים עקרונות של שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט. שר המשפטים שלנו הדגיש את הנקודה הזאת בביקורו בישראל".
לדבריה, "ממשלת גרמניה סבורה שדמוקרטיה חזקה צריכה מערכת משפט עצמאית שיכולה לבחון החלטות של הרוב בגלל שזכויות בסיסיות הם זכויות של הרוב באופן טבעי. זה מגן לא רק על הפרט. זאת הייתה נקודה חזקה ומאפיינת של מדינת ישראל".
שר החוץ אלי כהן אמר כי "אני גאה להיות ישראלי. ישראל היא דמוקרטיה תוססת. בישראל אתה יכול לבוא, לראות אנשים מוחים. בישראל כולם יכולים להגיד מה שהם חושבים בכל רגע ומתי שהם רוצים וזה יישאר". לטענתו, "בסוף - הרפורמה המשפטית שלנו תחזק את הדמוקרטיה הישראלית". השר גם הסביר כי הוא "כמובן מגנה את התוקפנות הרוסית", והבהיר: "אנו עושים את המקסימום בדרכנו הייחודית. יש 600 אלף יהודים שגרים ברוסיה, והיא שחקן מרכזי באזור שלנו".
לפני כיומיים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק עונש מוות למחבלים, שהיה חלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית. הוועדה החליטה שלאחר הצבעה טרומית, ובטרם העלאתו לקריאה ראשונה בכנסת, יתקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני בנוסח החוק.
לפי החוק, בית המשפט יוכל להטיל עונש מוות על מי שביצע רצח על רקע לאומני נגד אזרחי ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר האישור: "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל. התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה ולהעמיק את שורשינו בארצנו".
החוק אושר בוועדה על רקע פיגוע הירי בחווארה שבו נרצחו האחים הלל מנחם (22) ויגל יעקב (20) יניב, תושבי הר ברכה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהתעמת עם בכירי הליכוד שביקשו לא לדון בחוק לפני החגים, אמר: "ביום קשה זה, שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי והוגן, שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד לעונש המוות למחבלים. בחוות דעתה של בהרב-מיארה ייאמר כי בהצעת החוק טמונות בעיות חוקתיות כבדות משקל. לפי חוות הדעת, למרות שמגישי הצעת החוק בעבר ובהווה מאז ומתמיד ראו בו "הכרח הרתעתי", החמרה בענישה ככלל ועונש מוות בפרט, אינם מביאים לחיזוק ההרתעה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבריינים אידיאולוגיים ובמחבלים, הנכונים ממילא למות במהלך ביצוע העבירה.
לטענת בהרב-מיארה, המגמה הברורה במדינות מתקדמות בעולם היא ביטולו של עונש המוות. מעל לשני שליש ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות, ובאיחוד האירופי, למשל, חל איסור על עונש מוות. המדינה המערבית היחידה שבה עדיין מבוצע עונש המוות היא ארה"ב, ו"גם שם החלו מדינות לבטל את עונש המוות, וכיום רק 31 מהמדינות כוללות בחוקיהן עונש מוות - שבע מדינות ביטלו את עונש המוות בעשור האחרון", כך חוות הדעת.
