השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, טוען כי "בכל מקום שבו היה נשק - ממדי האסון היו קטנים יותר" ומעורר את זעמם של תושבי עוטף עזה. זאת כחלק מהצהרה שנתן היום (חמישי) בפתח ישיבת הערכת מצב.
"העברנו בימים אלה הקלות גדולות בעניין רישוי כלי נשק לאזרחים", אמר בן גביר, "במקביל, אנחנו מקדמים את הפרויקט של הקמת וחיזוק כיתות הכוננות. כפי שהנחיתי: כמה שיותר כיתות כוננות, כמה שיותר נשקים, כמה שיותר אפשרות לאזרחים להגן על עצמם. נשק מציל חיים ואנחנו ראינו את זה במלחמה - בכל מקום שהיה נשק הממדים של האסון היו קטנים יותר וככה צריך להמשיך. לאפשר לאזרחים להגן על עצמם, להקים עוד כיתות כוננות, להתחמש". אלא שאם שואלים את חברי כיתות הכוננות ביישובי העוטף שהצליחו לשרוד את התופת ונשארו בחיים, להצהרות האלה אין גיבוי עובדתי בשטח.
נשק מציל חיים? איתמר בן גביר בהערכת מצב
הכותרת
ההתנדבות, האזהרה, הגבורה: סיפורן של כיתות הכוננות בעוטף עזה
22:10
"בן גביר מנותק מהמציאות", אומר רבש"צ באחד מיישובי העוטף. "כיתת כוננות עם ציוד דל לא יכולה להביס מאות מחבלים, וגם אם היה לנו טנק בחצר זה עדיין היה בלתי אפשרי. כיתת כוננות מורכבת מ-12 אנשים לכל היותר. מה צוות שכזה יכול לעשות כשעשרות או מאות מחבלים מסתערים על יישוב אחד מכל כיוון? האמירה שלו רק מוכיחה את רמת הידע שלו. היה כאן מחדל גדול של ממשלת ישראל וצה"ל. בן גביר הוא חלק מהמחדל ועוד ידובר על זה בהמשך. עכשיו זה לא הזמן".
המציאות של כיתות הכוננות ביישובי העוטף היא כזו שבה במשך שנים הורגש בכלל היישובים מחסור בנשק וצמצום באימונים. הציוד שכן עמד לרשותם בקרבות של 7 באוקטובר הסתכם ברובי סער מקוצרים, אפודים וקסדות. שום כיתת כוננות לא מחזיקה ציוד מעבר לזה, מפני שאין ציפייה מכיתות כוננות להתמודד עם מחדל בסדר גודל כזה. איפה כן נפגעו פחות? ביישובים ובקיבוצים שאליהם חדרו משמעותית פחות מחבלים, ואיפה שהאומץ והתושייה של התושבים וחברי כיתות הכוננות הצליחו להכניע אותם.
יתר על כן, מרבית הנרצחים ביישובים דוגמת כפר עזה, נחל עוז, בארי וניר עוז הם בעצמם חברי כיתת הכוננות. במקום לרשום את ההישגים לזכות קיומן של כיתות כוננות וריבוי נשקים - מה שלא בדיוק הוכיח את עצמו בשטח, מזכירים אנשי העוטף שהפער האמיתי באופן הפגיעה ביישובים ובקיבוצים קשור לעובדה שחלק מהיישובים הותקפו על ידי מאות מחבלים, וחלק על ידי מחבלים בודדים.
"בן גביר מעוות את המציאות ומכין את עצמו לוועדת חקירה ביום שאחרי", מבהיר חבר כיתת כוננות באחד מיישובי העוטף. "הידע שלו בביטחון שואף לאפס. אין לו מושג מה זה כיתת כוננות ומה תפקידה ויכולותיה. מוטב שבימי לחימה יתפוס מחסה ויישאר שם".
