ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (שני) באישור ההגבלות החדשות שאישרה הממשלה, אלו שייכנסו לתוקף כבר ביום רביעי הקרוב: הגבלת התקהלות באירועים גדולים ופרטיים, וכן הרחבת התו הירוק לכמעט כל ענפי המשק ואת התו הסגול על קניונים ובתי מסחר (חנויות קטנות מוחרגות).
בחלקו הראשון של הדיון אישרה הוועדה תקנה שלפיה, החל מהלילה בחצות, תיאסר נסיעה לבולגריה, מלבד במקרים חריגים. מנגד הותרה היציאה לחלק מהמדינות שנאסרה הנסיעה אליהן בעבר, והן ארגנטינה, דרום-אפריקה, רוסיה, בלארוס, אוזבקיסטן, קירגיסטן, בריטניה וקפריסין. ההחלטות התקבלו שעות אחדות לאחר כניסתן לתוקף של ההגבלות החדשות בנתב"ג, ולפיהן החוזרים מרוב מדינות העולם נדרשים לבידוד מלא של שבוע.
בדיון הזהירה אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, מהזינוק בנתוני התחלואה בימים האחרונים, אם כי הבוקר דווקא נרשמה ירידה קלה במספר החולים שמצבם קשה. "נרשמת עלייה מהירה וחדה בתחלואה ברוב מדינות העולם. כמחצית מהתחלואה שנכנסה לארץ – היא ממדינות שלא הייתה מהן חובת בידוד. המודל הקודם כבר לא היה אפקטיבי".
גנס הודתה כי "זמן התגובה היה יחסית ארוך, כשבועיים, והגבנו באיחור לאחר שהתחלואה כבר הייתה בארץ". לדבריה, "יש לשנות את התפיסה – ויש להרחיב משמעותית את חובת הבידוד, אך לצמצם את המדינות האסורות לנסיעה. המטרה לצמצם את היקף התחלואה, ואנו יודעים על מספר זנים מסוכנים שהחלו להתפתח במספר מדינות בעולם".
בדבריה הבוקר בוועדה ציינה גנס כי בישראל יש כיום שבעה זנים שונים ומסוכנים של הנגיף, מלבד זן הדלתא, וכל הזנים הללו נכנסו לארץ מחו"ל. "המדינות שנאסרה הנסיעה אליהן נבחרו בקפדנות ובזהירות – ואלו רק המדינות שהסיכון בהן הוא גדול במיוחד", אמרה.
ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, הזהיר מפני זן מסוכן שזוהה בארה"ב ועמיד לדבריו פחות לחיסון. לטענתו, הזן הזה "דוחף בימים אלו את זן הדלתא, ואם הוא יגיע לישראל – נגיע לסגר שאנו מבקשים כל-כך להימנע ממנו".
"ככל שהעולם יתחסן יותר יהיו פחות זנים חדשים, והמשחק בזמן ודחיית חדירת הזנים לארץ הן בהחלט כדי לאפשר ליותר אנשים להתחסן", הוסיף שלמון. "לא כל מה שהכרנו בגל הראשון, השני והשלישי מתרחש גם עכשיו, והמחלה הזו מחייבת אותנו להתמודד כל הזמן".
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, איתן גינזבורג (כחול לבן), הדגיש את החובה לאכוף את חובת-הבידוד של המגיעים ממדינות מסוכנות. הוא קרא למנוע מכאלו את הכניסה לתחבורה הציבורית מנתב"ג, ברכבת או באוטובוס.
גינזבורג קרא גם להימנע מהצורך באישור נוטריוני למסמכים המוגשים לוועדת-החריגים להיתר יציאה למדינות האסורות, אלא להאמין לאזרחים – ואם יתברר שהם שיקרו להעניש בחומרה. אמנון שמואלי, נציג רשות האוכלוסין, השיב לו כי אישור עו"ד נדרש כדי לאמת את המסמכים ולהבטיח את מהימנותם.
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) מחה על שינוי ההנחיות משבוע לשבוע – בפרט לגבי אירועים מתוכננים מראש כחתונות. עו"ד רועי רוזנטל, נציג ההסתדרות, הדגיש בדיון את השפעת איסור הנסיעות למדינות שונות על עובדים רבים בתחומי התעופה והתיירות. ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) הזהיר מסגירת מועדוני ספורט ובריכות שחיה שיש בהם כלור, וקרא להכלילם ב"תו הסגול".
אושר חלקית השימוש באפליקציית ה"הסכמון"
במקביל אישרה ועדת החוקה את תקנות אפליקציית ה"הסכמון" רק לגבי החוזרים ממדינות בסיכון מירבי. מדובר ביישומון המשמש, בהסכמה מרצון, לפיקוח אחר השבים מחו"ל הנדרשים לבידוד. לאחר שחוזר ממדינות מסוכנות יביע את הסכמתו לפיקוח טכנולוגי, הוא ישלח את מיקומו בבידוד. ההסכמון פועל על טלפונים חכמים באמצעות שליחת מסרון עם קישור, שבאמצעות לחיצה עליו המבודד משתף את מיקומו.
בטלפונים שאינם חכמים נעשה שימוש בטלפון הקווי במקום הבידוד. המבודד מקבל שיחה קולית שבה נמסר לו מספר טלפון וקוד אישי בן ארבע ספרות, ובמקביל עליו להתקשר באמצעות הטלפון הקווי למספר הטלפון שנמסר לו ולהזין את הקוד האישי.
איתן גינזבורג (כחול לבן) הסביר כי הישומון באה להחליף את איכוני השב"כ: "לצערי, הממשלה לא נקטה צעדים בזמן, אף שהיו כמה הצעות חוק בכנסת הקודמת. הוועדה תפקח על התפתחות הישומון, ונעניק למשרד את הזמן הנדרש בינתיים לפיתוח – ואז נחליט אם ניתן וצריך להמשיך את השימוש בו".