אחת מהבטחות הבחירות של שר האוצר אביגדור ליברמן הייתה העלאת שכר החיילים. הוא כתב והתראיין בנושא והצטייר כמי שמתכוון לחולל את השינוי הדחוף והמתבקש. כשר ביטחון הוא הכיר את הנושא מקרוב, ובכירי מערכת הביטחון וצה"ל היו משוכנעים שיש להם פרטנר לתיקון העיוות.
בריאיון לעיתון "כלכליסט" אתמול סיפר ליברמן שיבצע את המהלך רק בינואר 2023. הוא לא מצא לנושא מקור כספי בתקציב הנוכחי. עכשיו החיילים והוריהם צריכים לקוות שהרכב הממשלה הנוכחי יישמר עד אז, ושליברמן לא יחליט לדחות את השינוי שוב בשל שיקולים כאלה ואחרים.
הלוחמים והוריהם מביטים מעלה ורואים שאין על מי לסמוך
הדחייה הקפיצה את הלוחמים. לדרג הבכיר במטכ"ל אין את הסנסורים הדרושים כדי להבין את עוצמת המחאה המתגבשת. נראה שגם ליברמן, שיש לו חושים טובים, פספס הפעם בענק. האכזבה עמוקה, והמחאה מתפשטת ברשתות החברתיות. היא עלולה לצאת משליטה, ומפקדים צעירים כבר מתריעים על כך. הבטיחו ללוחמים מספר פעמים ששכרם יעלה ושוב איכזבו אותם.
הלוחמים והוריהם ראו רק לאחרונה כיצד הרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון גנץ נלחמו על הפנסיות של אנשי הקבע – והשיגו את המיליארדים שדרשו. הלוחמים מביטים מעלה ורואים שאין על מי לסמוך.
ערב יום כיפור, ישנן מגמות מטרידות שהחברה הישראלית בוחרת להתעלם מהן. ירידה במוטיבציה לשירות קרבי, באופן קבוע, מ-2011. גם מי שבוחר בקרבי מעדיף ללכת ליחידות "קרבי לייט", וכמובן ליחידות טכנולוגיות כמו 8200, ופחות לחטיבות. במקביל לירידה במספר המגייסים הכולל, יש עליה במשתמטים – ומעטים נושאים בנטל.
לכל אלה מתווספת העובדה שהעשירונים העליונים הולכים לאותן יחידות טכנולוגיות, ולחטיבות החי"ר מתגייסים העשירונים התחתונים, בני הפריפריה. כשחייל שמתגייס ל־8200 יודע שבסיום השחרור הוא יקנה דירה בקלות, ולוחם גולני ישכור אותה ממנו, במקרה הטוב, הפערים יהפכו לבעיה קשה הרבה יותר.
נדרש מהפך ברמה הלאומית בתגמול של הלוחמים, כדי שיזכו לשכר מינימום ולא ל-2,000 שקלים, וכן תמריצים ליום שאחרי השירות. תוכניות בנושא לא יצאו אל הפועל. הצבא אוהב להאשים את ממשלות ישראל, שלא נרתמות לעניין. אבל גם כוכבי וגם גנץ נושאים באחריות. שניהם אמורים היו למצוא מקור תקציבי, אפילו זמני, למימון התוספת, לפחות ללוחמים. שהרמטכ"ל יכניס יד לכיס ויממן לפחות לשנה הזו תוספת רק ללוחמים.
תוספת של 25% לכלל החיילים היא כ-150 מיליון שקל. זה המפתח שהוצג בדיוני התקציב. כוכבי וגנץ היו אמורים לעשות זאת מיד ולהראות שהם דואגים לא רק לאנשי הקבע אלא לאחרון הלוחמים בגולני. לזכור שהמוטיבציה לשירות חשובה מטייסת שלמה של F-35. זה הזמן למצוא פתרון גם בלי שר האוצר, כי החיילים – ובעיקר הלוחמים - הולכים ומתמעטים, וצריכים להיות בראש סדר העדיפויות שלנו. בינתיים זה לא קרה. תג המחיר הכבד עלול להופיע בנתוני הגיוס הבא.
