חשד לרצח: אישה נורתה למוות בלקיה
(צילום: דוברות המשטרה)
שלושה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית הוזעקו שלשום (שבת) סמוך לשעה חצות כדי לייעץ לשלוש אחיות מלקיה, בנות 14, 17 ו-18, שעצורות במשטרה. הנערות הצעירות הובאו לתחנת עיירות כשהן חשודות ברצח של אמן, סומאיה אל-טלאלקה (42) שנורתה למוות בפתח ביתה שביישוב הבדואי, והמתינו לעיני כל במשך שעות ללא כל גורם טיפולי - ומבלי שידעו שאמן נרצחה. אחרי כמעט יממה הן שוחררו, ובנה בן ה-16 של הנרצחת נעצר. אחת מהבנות התמוטטה ומאושפזת כעת בבית החולים סורוקה.
סומאיה, שהייתה גרושה, שמעה שלשום זריקות אבנים על ביתה בזמן שבישלה את ארוחת הערב, יצאה החוצה - ונורתה למוות. נסיבות מותה נבדקו במשך שעות ובמשטרה נמנעו לומר באופן חד-משמעי שקיים חשד לרצח. בנותיה, שהיו בבית, שמעו רק חבטות עמומות, ובתה הצעירה יצאה והבחינה באמה הפצועה. היא נלקחה למרפאה המקומית, אך צוות מד"א שהגיע למקום נאלץ לקבוע את מותה.
"נתקלתי בשלוש ילדות שיושבות באמצע הפרוזדור של תחנת עיירות, ליד כל העוברים והשבים", סיפר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" עורך הדין האיל אבו גררה. "הביאו לי ילדה בת 14 וחצי שהייתה שם בלי אף גורם מהרווחה". בתחקור קצר הבין עורך הדין כי מדובר בנערה שאמה נורתה למוות לפני כשעה. "פניתי לחוקר ואמרתי שמדובר בילדה שלא צריכה להיות בתחנת המשטרה, היא צריכה חיבוק", אמר עורך הדין. "היא סיפרה שאמא שלה יצאה החוצה ונפלה. בכלל לא ידעה שאמא שלה נרצחה ולא הצליחה להסביר את עצמה כראוי".
אפילו לא ידעו שאמן נרצחה
חוקרי התחנה הבטיחו כי ישחררו הנערות הצעירות לאחר שיסיימו את החקירה, אלא שבמקום זאת הן הוחזקו במשך שעות ארוכות בתחנה. "לא היה שום בסיס לחשד ראשוני. זאת חריגה מסמכות", תקף עורך הדין אבו גררה. "רק במגזר הבדואי דבר כזה יכול לקרות, בשום מקום אחר זה לא היה קורה. זה שובר את הלב. מדובר בילדה שאמא שלה מתה לפני שעה. למבוגרים לוקח ימים לעכל מוות טבעי של אדם, אז ילדה הם מחזיקים?".
אבו גררה הוסיף כי "גם אם המשטרה רצתה לדלות מהן פרטים, זו לא השיטה. בתיקים כאלה, כשרוצים לחקור ילדים של נרצחת עושים את זה דרך חוקרת ילדים. אישה שיכולה לדבר עם ילדות בגיל הזה. במקום זה הביאו חוקר. הן נותרו בתחנת המשטרה עד הערב, בתא של עצורים שכולם רואים את כולם. איך ילדה כזאת תרצה לשתף את המשטרה אחרי טראומה כזאת? אחר כך אומרים שמדובר במגזר שלא מאמין או סומך על המשטרה. אם זה מה שהם עושים לילדים בני 14 - איך יאמינו להם?".
עורך הדין אברהים אל-קורעאן, חוקר בימ"ר נגב וחוקר נוער לשעבר שייצג את בת ה-17, הוסיף כי כשנכנס לתחנה שלוש הבנות ישבו יחד על ספסל ללא תזוזה כששוטרים פטרלו ביניהן. "המשטרה הודיעה לסנגוריה ששלושתן חשודות ברצח ומיד הזדעקנו. כשביקשתי לשוחח עם הלקוחה שלי הקצו לי חדר ממול, וכשסגרתי את הדלת השוטר אמר לי שהדלת תישאר פתוחה. איך אפשר לתת ייעוץ כשהחיסיון מופר? היא לא צריכה לדבר איתי כשמישהו מציץ וכששוטרים עוברים בחוץ. מדובר בקטינה מהמגזר הבדואי, תלמידת תיכון שהייתה במצב קשה ביותר", אמר אל-קורעאן. "היא שאלה אותי כל רגע מה קורה עם אמא שלה והבנתי שהיא אפילו לא ידעה שהיא מתה. הודעה כזאת צריכה להיעשות על-ידי גורמי מקצוע".
אל-קורעאן התקשר לראש המועצה ודרש שישלח את אנשי הרווחה בדחיפות כדי שיודיעו לבנותיה של סומאיה על מותה. "הן היו בהלם מוחלט, איך אפשר לבנות על עדות, או להשיג ראיה, אם המשטרה נוהגת ככה עם האוכלוסייה הכי חלשה בארץ? איפה חוק הנוער? איפה הנוהלים? הודענו למשטרה שהילדות האלה לא יישארו במעצר", אמר. "הם אמרו בתגובה שהן חשודות בקשירת קשר לרצח ובשיבוש מהלכי חקירה. אנחנו לא התרשמנו שהן קשורות למעשה בכלל. אלה עדות ולא חשודות. הן צריכות למסור עדות וללכת הביתה, לא להישאר בתחנה". עו"ד מסלם אריאתה, שייצג את בת ה-18, הלין גם הוא על מעצרה זמן קצר אחרי מות אמא, ולאור העובדה שהיא בכלל לא בקשר עם אביה. "במקום לחזק אותה ולעזור לה - עוצרים אותה. ההתנהגות הזאת לא בונה אמון עם המשטרה".
המשטרה סירבה לשחרר אותן כדי להיפרד מהאמא
עורכי הדין מהסניגוריה הציבורית יצרו קשר עם ראש מועצת לקיה כדי שישלח גורמי רווחה שיסייעו לשלוש הנערות. ראש המועצה, אחמד אל-אסד, אמר שהרשות דאגה לשלוח אוכל לשלוש היתומות בזמן שהיו בתחנת המשטרה. "המשטרה לא דאגה להביא עובד סוציאלי או פסיכולוג שיטפל בבנות הצעירות", תקף אל-אסד. "אפשר היה לחקור אותן בדרך אחרת. אבל לעכב אותן כל הלילה, למנוע מהן שירות פסיכולוגי, ולאסור עליהן להיפרד מהאמא? המשטרה עברה כל גבול. עם כל הכבוד לחקירה ולחקר האמת, ניתן לעשות את זה בדרך אחרת".
שיפה אל-סנע, מנהלת מחלקת רווחה בלקיה, אמרה כי "הן היו בתחנה משבת בערב. הגעתי כמנהלת המחלקה וביקשתי להוציא אותן לטקס הקבורה. הם לא רצו שניכנס לספר להן שהיא נרצחה. אמרתי למשטרה שנלווה את הילדות אבל הקצין במקום סירב לדבר איתי. הוא אומר שזה לא השלב שהרווחה נכנסת בו לתמונה. איזו התנהלות לקויה וחסרת רגש והבנה. חסרת אנושיות. הם טענו שזה שיבוש הליכי חקירה. הבנות מואשמות ברצח? הן היו בבית כשהאמא נרצחה מהירי בחוץ. אמרתי שזאת בטח העבודה של המשטרה, אבל הן אפילו לא יכלו להיפרד מאמא שלהן, ואני לא מבינה את זה".
מנהלת מחלקת הרווחה: "איזו התנהלות לקויה וחסרת רגש והבנה. חסרת אנושיות. הם טענו שזה שיבוש הליכי חקירה. הבנות מואשמות ברצח? הן היו בבית כשהאמא נרצחה מהירי בחוץ"
לאחר שחלפו 11 שעות מהמעצר, הסנגוריה הציבורית הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע בקשה להורות על שחרורן ואמרה כי המשטרה לא התייחסה לעובדה כי מדובר בקטינות שעברו טראומה. "גם אם הן חשודות ברצח, צריך להביא שירותי רווחה, קצין מבחן ועוד. זה חלק מהתהליך. כל קטין שנחקר יש לו זכות, על פי חוק, שמישהו מטעמו ילווה אותו לחקירה", אמר עורך הדין אל-קורעאן. "קצין משטרה יכול למנוע זאת אם יש חשד לשיבוש, אבל לא ברור אם הקטינות היו בכלל מודעות לזכויות שלהן. לאחר הגשת הבקשה החליטו לשחרר את הקטינות והדיון התייתר. אין ספק, וזה לא סוד, שידה של המשטרה קלה על המעצר במגזר הבדואי, ולא משנה במי מדובר, אם זה עד או חשוד".
הוא ציין כי "כאיש משטרה לשעבר אני אומר שמשטרת ישראל נמצאת באנדרלמוסיה. יש לה חוסר-יכולת לפענח תיקים, ובדיונים של הפיקוד הבכיר מבינים שיש מחסור בחוקרים מקצועיים שפשוט צריכים להיות נבונים, ולדעת להוציא מבני אדם מידע ולא תחת איום. זו התחושה שלי. יש פגיעה נרחבת בזכויות וזה דבר שמדאיג אותי. התפקיד של המשטרה הוא למצוא את הרוצח, אבל הם חייבים לעשות אבחנה בין העדים לחשודים. הם לא יכולים לדרוס אנשים שהם גם קורבנות. החוק מגן עליהם. הם היו צריכים להתקשר לשירותי הרווחה ולא עשו זאת, אנחנו עשינו את זה. ככה לא בונים יחסי אמון עם המשטרה".
יממה אחרי הרצח, עצרה המשטרה את בנה בן ה-16 של סומאיה בחשד למעורבות במעשה, ותביא אותו היום לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בבאר שבע.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "במסגרת חקירת חשד לרצח אישה בלקיה, נעצרו שלוש בנותיה של האם לצורכי חקירה תוך הקפדה על חוק הנוער ובליווי רווחתי לאורך כל ההליך. נמשיך לפעול למיצוי החקירה וצרכיה, תוך התחשבות במצבן וצמצום הפגיעה האפשרית במסגרת החוק".
