קצת יותר מארבעה חודשים חלפו, ושנת 2023 מסתמנת כשנה האלימה ביותר בחברה הערבית, שבה נפרצו כל הגבולות. חיסול רודף חיסול, רצח אחרי רצח, ונראה שאיש לא חסין - עבריינים וחפים מפשע, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים.
מתחילת השנה נרצחו 70 בני אדם בחברה הערבית, כשישים מהם כתוצאה מירי והיתר כתוצאה מדקירות או פיצוץ מטען. הסיבות מגוונות: אלימות בתוך המשפחה, סכסוכים בין משפחות וגם עימותים אלימים בין ארגוני פשע. ועדיין, רק 6 מבין מקרי הרצח השנה פענחה המשטרה: רצח מוחמד עמאש (20) בג'סר א-זרקא ב-3 בפברואר, רצח חאלד ג'בארין (38) בג'דיידה-מכר ב-19 בפברואר, רצח הנער חמזה זועבי בטייבה ב-8 במרץ, רצח חמזה אלחרוב ב-14 במרץ, רצח כמאל מחמיד (63) ב-2 באפריל ורצח אוסאמה אלרג'בי (26) ב-1 באפריל.
גם בשנה שעברה - מתוך 111 מקרי רצח - פוענחו 25 בלבד. כך, גם אם כמה מהחשודים עוד מוחזקים במעצר והחקירה בעניינים טרם הסתיימה, רובם המוחלט של הרוצחים נותרים חופשיים - ומעגל הדמים מתרחב.
בתקופה המקבילה אשתקד נרצחו 27 בני אדם בחברה הערבית, ירידה חריגה שלא אפיינה את המשך השנה. בתחילת יוני בשנה שעברה כבר פוענחו 12 מקרי רצח מתוך 31 שהיו עד כה. מאז חלה עלייה במקרי הרצח, ותוך שבעה חודשים נרצחו 80 בני אדם נוספים בחברה הערבית - ממוצע של 11.4 מדי חודש. החל מחודש ינואר השנה, כאמור, נרצחו 70 בני אדם בחברה הערבית, ובממוצע 17.5 מדי חודש - עלייה של כ-65%.
שנת 2022 הסתיימה במספר עצום של 111 נרצחים בחברה הערבית, אך חרף המספר הגבוה - עדיין מדובר היה בירידה ראשונה זה שנים במספר הנרצחים, על רקע התוכנוית הממשלתיות למאבק בפשיעה בחברה הערבית. לשם השוואה, בקצב הנוכחי יחצה מספר הנרצחים בחברה הערבית ב-2023 את רף ה-200. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון הפנים לשעבר ומי שהיה אמון על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, טוען כי חלק ניכר מהזינוק בנרצחים השנה ניתן לייחס ליחסו של השר הנוכחי - איתמר בן גביר - לאותן תוכניות. כך למשל, בן גביר עצר את התוכנית "עוצרים את הדימום", פיילוט שנועד לזהות מחוללי פשיעה ייחודיים ביישובים ערביים ולהתאים עבורם פתרונות.
"הממשלה איבדה שליטה", טען אמש סגלוביץ'. "הם הבטיחו ביטחון אישי ומשילות, ובפועל ישנה הידרדרות בכל התחומים מאז הקמת הממשלה ופגיעה קשה בביטחון האישי. 70 מקרי רצח בחברה הערבית - ולא הוקם צוות שרים לנושא. נתניהו וממשלתו לא בתמונה, בן גביר מונה לשר ואינו כשיר לתפקידו. הוא 'סוכן כאוס' בתפקיד רגיש וזו התוצאה".
"ראש הממשלה חייב למנות פרויקטור ממשלתי שיעסוק בפשיעה ובמניעתה, כפי שהיה בממשלה הקודמת", הוסיף סגלוביץ'. "הפרויקטור יחבר את כלל משרדי הממשלה למאבק ממשלתי כולל. הממשלה הקודמת הובילה שינוי וחייבים להחזיר את כלל התוכניות לפעולה. חובה לחזור לקשרי עבודה עם מנהיגי הציבור בחברה הערבית. זו לא גזירת גורל, אך חייבים לעבוד ולהפסיק לדבר".
בן גביר עצמו, שמתמודד מאז מינויו עם ביקורת קשה הן על העלייה בפשיעה והן על גל הטרור, מדבר לאחרונה על מעצרים מינהליים כפתרון - והמשטרה אף הכינה רשימה של עבריינים שמתאימים לכך. אבל, בישראל אין תשתית משפטית שמאפשרת זאת, ולפחות בכל הנוגע לחברה הערבית לא ברור כיצד מעצרים מינהליים יסייעו לפתרון.
ביום חמישי ביקר השר בתחנת המשטרה ברהט. "אני בא לכאן מדיון מיוחד שעשינו בעניין הרציחות במגזר הערבי ותופעת הרצח בכלל, ואמרתי בצורה חד-משמעית לכל מפקדי הימ"ר והקצינים שהיו שם: אתם עובדים קשה, אבל חייבים לעלות ליגה", אמר שם. "אני יודע שיש הסברים והשמיכה קצרה וכולנו מחכים לתקציב שיאושר ולתוספות של שוטרים והעלאת משכורות, ובעזרת השם גם משמר לאומי. אבל אנחנו לא יכולים להשלים עם התופעה הזו".
בן גביר, שפנה לשוטרים, אמר להם כי "אין מצב שכל יום אנחנו מתעוררים ועוד רצח ועוד רצח והפשע משתולל. הוכחתם בעבר שאתם יכולים, אני אומר את זה בצורה הכי חד משמעית, אני מבין את מצוקת כוח האדם, אני מבין את המציאות, אבל בחודש - חודשיים האלה אנחנו נצטרך לטפל, להילחם באמצעות הכוחות שיש ובעזרת השם אחרי שהתקציב יעבור, אני מאמין, מייחל ופועל שיהיה כאן שונה".
"אני רוצה לומר לכם שמבחינתי העניין של הרצח, הפשע ושל כל מה שקורה כאן במגזר ובדרום בכלל ובגליל, זו מטרה, זה יעד, זו אג'נדה של משילות, של החזרת הביטחון האישי", הוסיף השר. "אני מאמין שמשטרת ישראל צריכה להחזיר כאן את הביטחון האישי. צריך לעשות את זה בשיטת המקל והגזר. יש כאן אוכלוסיה נורמטיבית שרוצה לחיות כאן. אני לא אשכח איך אבא לכמה בנות אמר לי 'אני תושב רהט וכל היום יורים כאן'. אני מחבק אנשים כאלה, אני בטוח שאתם מחבקים אנשים כאלה ורותמים אותם יחד איתכם למשימה. אבל מצד שני, להילחם מלחמת חורמה במי שרוצה לפגוע, במי שמחזיק נשק לא חוקי, במי שסוחט, במי שלוקח פרוטקשן. זו המטרה שלנו, זו המלחמה שלנו".
הצהרות דומות לאלה כבר שיגר בן גביר בעבר, אך בינתיים לא ניכרות כל תוצאות בשטח. מוחמד חוג'יראת, אביו של הילד עמאר בן ה-4 שנורה למוות בביר אל-מכסור, אמר כי "כואב לי מאוד שאני ממשיך לשמוע על רצח של ילדים. כשנרצח הילד מוחמד ברהט, דבר ראשון שאמרתי זה שהלב שלי נמצא עם ההורים שלו, כי הם היחידים שירגישו בכאב העמוק. נמאס לנו מכל הפשיעה הזו, שחוטפת מאיתנו את היקרים לנו מכל. אנחנו עד היום במצב נפשי קשה, אשתי בוכה והילדים כל הזמן מבקש להסתכל על התמונות של עמאר".
"אחרי שעמאר נרצח הגיעו אלינו המון אנשים והבטיחו שיישארו איתנו, אבל הכול דיבורים", הוסיף חוג'יראת, שאחרי רצח בנו הגיעו אליו שרים בכירים בממשלה. "נשארנו לבד עם הכאב, ונגד הרוצח שנעצר עדיין לא הוגש כתב אישום. עורך הדין שלו אפילו ביקש לשחרר אותו למעצר בית. הוא חייב להישאר בכלא ולא לנשום יותר אוויר כאדם חופשי".
נאג'ח אבו אלקיעאן, אביו של עיסא בן ה-12 שנרצח בהצתת חנות סלולר בחורה, אמר כי "האלימות לא תיפסק, וזה כואב לנו. אין ענישה לעבריינים, וגם אם כן - מדובר בעונשים קלים. אנחנו חיים במצב לא טבעי, כל פעם כשאני נכנס הביתה אני נהיה עצוב. כשאני מגיע לחדר של עיסא, הלב שלי נקרע. העצב הזה מלווה אותי לבד, אף אחד לא שואל אותי מה קורה. אני מפחד שהאלימות תימשך ויירצחו ילדים נוספים, שלא אשמים בשום סכסוך. אלה אנשים חפים מפשע שנרצחים בדם קר. כולם מפקירים אותנו, והתוצאות קשות".
פורסם לראשונה: 19:24, 05.05.23