הריאיון עם מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור התייחסה הבוקר (יום ב') בריאיון באולפן ynet לתחקיר כלכליסט שחשף כי גם הטלפון הנייד שלה הודבק על ידי יחידת הסיגינט סייבר של המשטרה ללא פיקוח. "ראיתי את זה בשש בבוקר בלי התראה מוקדמת. מישהי שלחה לי את זה וראיתי את העיתון. זה הלם", אמרה פלמור שכיהנה בתפקיד הבכיר במשרד המשפטים בין 2015 ל-2020.
לפי התחקיר, המשטרה עשתה שימוש נרחב בתוכנת הריגול פגסוס של חברת NSO כדי לשאוב ללא קבלת אישור מידע מודיעיני מטלפונים של פעילי מחאה, ראשי ערים, מנהלי חברות ענק ומנכ"לי משרדי ממשלה כדוגמת פלמור.
"לא היה לי מושג, לא הייתה לי סיבה לחשוב שיש למישהו עניין לעקוב אחריי", אמרה הבוקר פלמור. במדינה קטנה, צריך להזכיר, כולם מכירים את כולם. כלומר, מבחינתי, בתחושה שלי, אני חושבת על כמעט שש שנים שהייתי מנכ"לית משרד המשפטים, המון ממשקים עם המשטרה, והמחשבה שמאחורי המסך הם יודעים עליי כמה דברים. אגב, דברים לגמרי מהאזורים האישיים של החיים, לא מאזורים מקצועיים, לא מאזורים פליליים. 'אנחנו יודעים עליה משהו שהיא לא יודעת'".
- ובאותה תקופה יש לך ממשק איתם.
"לא רק שיש לי ממשק, יש לי ביקורת עליהם. אני עומדת בראש צוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, כותבת דו"ח שמותח עליהם ביקורת קשה. הממשלה מאשרת, יש החלטת ממשלה שקובעת שהמשטרה צריכה לעשות שינויים מערכתיים, ומערכת היחסים הטעונה הזו ממשיכה ובהקשרים נוספים כי אלה היחסים".
- את מעלה בדעתך שבגלל הביקורת החריפה והעניינית שלך נגד המשטרה באותם ימים, מישהו מצא לעצמו לנכון לבדוק מידע עלייך?
"אני ממש מרגישה חוסר נוחות מלחזור אפילו על החשדות הלא-מצדיקים ולא-מוצדקים חקירה מהסוג הזה שהוזכר כלפי עמיתיי. אבל כלפיי, אם נקרא את כלכליסט, כתוב שאפילו לא ברור למה. אין אפילו תירוץ פורמלי למה זה נעשה, האם זה כי רצו לראות את ההתכתבויות שלי עם איילת שקד (שרת המשפטים בתקופה האמורה)? אני לא יודעת. האם רצו מתוקף תפקידי לראות התכתבויות עם בכירי מערכת המשפט בהקשרים מקצועיים?".
4 צפייה בגלריה
פלמור עם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט
(צילום: אוהד צויגנברג)
- יכול להיות שניסו להגיע למישהו אחר דרכך?
"אין לי מושג, ברמה האישית אני חושבת ויודעת שהיה הרבה כעס והרבה ביקורת כלפיי במשטרה, למרות שתמיד הקפדתי להגיד ואגיד את זה גם היום - במשטרה משרתים 32 אלף שוטרים. רובם המכריע לא רק אנשים טובים, הם אנשים שאנו זקוקים להם כחברה. המחשבה כרגע של חוסר אמון מוחלט כלפי המשטרה היא מחשבה מטלטלת כי אין לנו משטרה אחרת. משטרה זה כלי חיוני במדינה דמוקרטית".
- בתוך תוכך, כמי שמכירה היטב את המערכת, איך מתבשל דבר כזה?
"יש לי אסוציאציה נוראית בהקשר הזה כי ההורים שלי היו נרדפי משטר ברומניה. אני גדלתי על בדיחות, זה דברים שאתה שומע מהסיפורים של ההורים ושל סבא וסבתא. אין לי תשובה. הייתי במערכת הזאת 24 שנים ואני אדם ממלכתי, וגם עכשיו קשה לי לפתוח ולהגיד את כל מה שעולה בדעתי בהקשר הזה. אני מאוד נסערת, וזה לא קורה הרבה שאני הולכת להתראיין בסערת נפש. אם המפכ"ל והיועמ"ש ידעו מזה - זו זוועה. אם הם אישרו את זה מאיזושהי סיבה - זו זוועה. אם הם לא ידעו מזה - אולי אפילו עוד יותר זוועה".
פלמור אמרה עוד: "אני לא יכולה להגיד בביטחון שום דבר הבוקר. אני חושבת שרוב אזרחי מדינת ישראל חווים את הדבר הזה, והדבר הזה מעורר קודם כל תחושת חוסר ביטחון. אנחנו נוהגים לומר 'ביתו של אדם - מבצרו'. גם בטלפון, אם נתבדח, אני לא אתי כרייף. אין לי צורך למחוק את ההתכתבויות שלי, אין לי שום דבר להסתיר, מעולם לא נחקרתי על שום דבר ולא היה עליי דו"ח ביקורת על שום דבר.
"התחושה הכללית היא של חוסר ביטחון. התחושה כרגע היא שרק התקשורת, זו שאנו מבקרים אותה חדשות לבקרים על האינטרסים שלה ועל מניעיה הנסתרים, רק התקשורת כרגע ממלאת את תפקידה וחושפת את הדברים בפנינו. אף אחד לא יודע מה הפרוטוקול של ההנחיה לפרוץ דרך פגסוס".
- ניסית לפנות הבוקר למישהו ממשטרת ישראל?
"ממש לו, זו גם לא שיחה אישית ביני לבין מאן דהוא, יש פה עניין עקרוני ומערכתי. אני חושבת שהסיפור שלי פשוט מדהים. גם מתוקף התפקיד וגם מתוקף המוניטין והאופן שבו מילאתי את התפקיד, קשה להעלות על הדעת הצדקה ל'פישינג' הזה".
הריאיון עם ניצב בדימוס אקסול
(צילום: משה מזרחי)
ניצב בדימוס אהרון אקסול, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה, אמר בהתייחסו לתחקיר כלכליסט: "כולנו יוצאים מנקודת הנחה שיש כתבה ובטוח שהמשטרה עשתה את זה, אני ממליץ לכולנו להיזהר. אם זה נכון מה שכתוב בכלכליסט - אז זה חמור ביותר ומחייב בדיקה. האינטרס המשטרתי בראש ובראשונה הוא לצאת החוצה בהצהרה כזאת או אחרת כדי להחזיר, ולו במעט, את אמון הציבור חזרה למשטרה. אסור להשאיר את הדבר הזה באוויר".
- מי בעצם מחליט על פתיחת פרוטוקול של האזנת סייבר או שאיבת מידע מטלפון?
"על כל תיק חקירה יושב הצוות החוקר ומחליט מה המודיעין שיש לו, ואיזה כלים התקפיים צריך להפעיל. לא בכל חקירה אתה מפעיל פגסוס או טכנולוגיה כזאת או אחרת, ולכן כל תיק חקירה נבחן לגופו של עניין. אם אני מבין נכון מכלכליסט, העניין פה לא היה חקירה אלא לטובת אינפורמציה מודיעינית בלבד, שזה חמור בפני עצמו. אם זה אכן נעשה - זו עבירה פלילית, ומי שנתן את ההוראה צריך לעמוד לדין משמעתי".
- האם באיזשהו תפקיד בכיר שלך, גם כשחקרת פושעים נתעבים, העלית בדעתך לפעול בניגוד להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה?
"ברור שלא, לחלוטין. כל צו האזנה או כל דבר שחתמתי עליו היה מחויב למציאות והגיע לידי נשיא בית משפט שחתם בעצמו. אני יכול להעיד על עצמי שהכול היה לפי החוק והדין".
- ולכן זה חמור כפליים כשאנחנו שומעים על הפריצות בטכנולוגיות החדשות.
"אני מסכים, אני חושב שהטכנולוגיות החדשות שנכנסו ואלה שייכנסו - המחוקק צריך לתת על זה את הדעת ו לשים את ההגדרות והסייגים הנכונים, גם בידי השופטים עצמם שיבינו מה המכשירים האלה עושים וייתנו את המגבלות המתאימות".
