מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש נפגש אתמול (יום שלישי) עם מנהלי בתי החולים. ביומן שלו, שם הזימון לפגישה היה "היערכות לעלייה בתחלואה", והציפייה לקראתה הייתה שנציגי המשרד ישרטטו לבתי החולים את תוכנית הפעולה שלהם לחודשים הקרובים.
אלא שאש הגיע פחות כדי לדבר, ויותר להקשיב. גם כשהוצגו לו התרחישים שלפיהם תוך כחודש יהיו בישראל בין 800 ל-1,800 מאושפזים במצב קשה, הוא סיפק מעט תשובות לגבי הכיוון שאליו צועדת ישראל מול הקורונה. הפגישה הזאת מעידה יותר מכל על האסטרטגיה של משרד הבריאות בימים אלו, או יותר נכון, על היעדר האסטרטגיה.
לא מכנסים את הקבינט
ממשלת ישראל הולכת בכל הכוח על הכיוון של שגרת חיים לצד הנגיף. המאמץ להימנע מפגיעה בכלכלה הוא ממשי, אפילו אידיאולוגי. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ מאמינים שהפעם זה צריך להיות אחרת. זה קורה כששיעור המאומתים והחולים הקשים מזנק, אבל מספר המונשמים, אלו שבאמת מצריכים כוח אדם מיוחד ומשמעותי בהיקפו, עולה בקצב הרבה יותר איטי לעומת שלושת הגלים הקודמים. המשמעות היא יותר זמן לבתי החולים ושולי ביטחון רחבים יותר. מנגד, המשך העלייה בשיעורי התחלואה בקצב הנוכחי עשוי לגשר מהר על הפער, ובמציאות שבה הנגיף לא מפסיק להפתיע ‑ להביא את בתי החולים למצוקה. אלא שגם ביום שבו ישנה עלייה במספר החולים הקשים, הממשלה לא מזדרזת להתכנס, ולא קבעה מועד לדיון של קבינט הקורונה.
תלמידים, איך כותבים בלגן?
למרות הביקורת הציבורית הנרחבת על היעדר גיבוש אסטרטגיה סופית וברורה באשר לפתיחת שנת הלימודים, במשרד הבריאות מסתפקים בעיקר בהצהרות על "שיתוף פעולה עם משרד החינוך" ‑ בשעה שברור שהמחלוקות על אורך הבידוד לתלמידים והחלת הקפסולות ביישובים אדומים לא ממש קרובים לפתרון.
פרופ' אש על מתווה שרת החינוך: "בידוד של 48 שעות? בלתי אפשרי"
(צילום: לע"מ )
התוצאה: למיליוני הורים ותלמידים אין מושג איך תיפתח שנת הלימודים, והסבלנות שלהם פוקעת. הדיונים בין המשרדים נמשכים כבר שבועות ארוכים, אבל הציבור מסתפק בעיקר בהצהרות ריקות. הגיע הזמן לספר לו מה הולך לקרות כאן ב-1 בספטמבר.
כולם מדברים על חיסון
לא צריך להיות בלש כדי להבין שהממשלה הנוכחית שמה כמעט את כל הז'יטונים שלה על החיסונים. בנט והורוביץ מאמינים כי לצד הבדיקות המהירות, שעוד לא ממש פועלות, והבדיקות הביתיות, נתיב היציאה של ישראל מהגל הנוכחי יעבור ‑ שוב ‑ דרך החיסונים: בין אם בעידוד התחסנות של מי שלא התחסן, ובין אם במתן מנה שלישית למי שכבר התחסן. אתמול, אגב, התיר משרד הבריאות לחסן במקרים חריגים גם ילדים בני 5 עד 11.
בנט על החיסון השלישי: "כמה שפחות נדבר, ככה זה יתקרב"
(צילום: משי בן עמי)
זו לא החלטה קלה, שכן אין שום מידע מהימן ומקיף באשר ליעילות המנה השלישית. ההתלבטות המרכזית במערכת הבריאות כרגע היא האם להמתין מספר חודשים עד לקבלת החיסון שיהיה יעיל גם נגד זנים נוספים, ובהם זן הדלתא, או לחסן במנה שלישית כבר עכשיו ‑ למרות ההודעות על היעילות הפחותה של החיסון נגד זן הדלתא. אתמול אמר ראש הממשלה בנט: "אנחנו על זה. כמה שפחות נדבר, ככה הסיכוי שזה יקרה יותר גבוה". בקרוב צפויה להתקבל החלטה, אך התחלואה לא מחכה. מבצע חיסונים נוסף, אם ייצא לדרך, לא ישפיע מיד.
התו הירוק: סיפור בהמשכים
במשרד הבריאות מודים: ספק אם לתו הירוק תהיה השפעה על המצב. אלא שהדרך שבה חזר לחיינו, עד לכניסתו לתוקף מחר, היא דוגמה נוספת להתמהמהות של המשרד, ולגישת ה"יש זמן". הרעיון עלה כבר לפני שבועות, נתקל בשורה של היסוסים ‑ ואז כמיטב המסורת בהפתעה מהקושי ליישם ולאכוף. הכיוון הנשקל כעת הוא התאמה של התו כך שיחייב גם מקומות בהם שוהים מתחת ל-100 בני אדם, ובהם מסעדות וברים. גם זה עשוי לקחת עוד זמן.
משנים את הטון
כדי להבין את הקושי של המערכת לקבל החלטות, צריך לצלול גם לשינוי במעמדם של אלו שמובילים את הטיפול במשבר. לעומת השר הורוביץ והמנכ"ל אש, שמנסים ליצוק תוכן למושג "שגרת חיים לצד הקורונה", ראש שירותי בריאות הציבור ד”ר שרון אלרעי-פרייס, שהייתה דומיננטית יותר בעבר, תומכת בהשתת הגבלות רחבות יותר ‑ ומוקדם יותר. אלא שבסיבוב הנוכחי, רעיונות שניסתה לקדם ‑ ובהם בידוד לכלל השבים ארצה והרחבה של מספר המדינות האסורות ‑ כלל לא הובאו לקבינט או נדחו על הסף. השינוי במעמדה מרמז על המחלוקות והסתירות בתוך הקבינט: הקו השתנה, ומי שלא יתרגל ‑ יישאר מאחור.
