6 צפייה בגלריה
מהפכה משפטית מול פסיקות ישנות. חיות, לוין ונתניהו
(צילום: יאיר שגיא, שלו שלום, מארק ישראל סלם)
המהפכה המשפטית שעליה הכריז שר המשפטים יריב לוין מתרכזת בשלב הראשון בחמישה נושאים, ובראשם פסקת התגברות ברוב של 61, שתאפשר לכל קואליציה להעביר חוקים שנפסלו בבג"ץ. לצד זה רוצה לוין לבטל את עילת הסבירות, למנוע מבג"ץ לדון בחוקי יסוד, להפוך את היועמ"שים למשרות אמון ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אבל, בניגוד למה שנהוג לחשוב, בג"ץ פוסל חוקים שמעבירה הכנסת רק לעיתים רחוקות.
למעשה, מקום המדינה נפסלו 22 חוקים בלבד מתוך אלפים, כולם החל משנות ה-90, בעקבות המהפכה החוקתית של אהרן ברק. רוב החוקים הללו נפסלו מכיוון שאינם תואמים לחוקי יסוד - ובעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. המשמעות של הרפורמה של לוין היא שמערכת האיזונים והבלמים הזו בין הרשויות בהכרח תיפגע: שר המשפטים אמנם הכניס סייג שלפיו הכנסת לא תוכל להתגבר על חוק שפסל בג"ץ פה אחד, אך גם הוסיף שרק רוב של 12 מתוך 15 שופטים יוכל לפסול חוקים. כעת, בצל המהפכה המתוכננת, עשויים כמה מהחוקים שנפסלו בבג"ץ לעלות מחדש במתכונת זו או אחרת, לצד חוקים ברוח דומה להם. אלה ההתנגשויות האפשריות בין הקואליציה הנוכחית לבג"ץ - על סמך מקרי העבר ובהתבסס על סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מבקשי המקלט
ארבעה חוקים מתוך ה-22 שפסל בג"ץ היו קשורים במבקשי המקלט - כולם בימי ממשלות נתניהו. ב-2013 בג"ץ ביטל את ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות, שאפשר החזקה במשמורת של מסתננים חסרי מעמד בישראל לתקופה של שלוש שנים. ב-2014 בג"ץ ביטל שוב תיקון לחוק שקבע משמורת לשנה, וב-2015 העליון קבע כי תקופה של 20 חודשים ב"מרכז השהייה למסתננים" היא בלתי מידתית, ובג"ץ שחרר לאלתר את כל מי שנכלא במתקן "חולות" למשך יותר משנה - ואלה היו רוב השוהים.
ב-2020 בג"ץ קבע כי החוק המחייב לנכות 20% משכרם של המסתננים, לשם יצירת פיקדון על ידי המדינה ולשם עידוד יציאתם מהארץ, אינו חוקתי - ויש להחזיר להם את הכספים. לפי פסק הדין, הסיבה לביטול החוק היא שמדובר בפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותם של מבקשי המקלט לקניין, שכן שכרם הוא הקניין העיקרי שמשמש למחייתם.
בימין טענו אז כי פסיקות בג"ץ פוגעות במאבק להוצאת המסתננים מישראל, אך למרות החוקים שנפסלו נרשמה לאורך השנים ירידה במספר המסתננים בישראל. בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנת 2021 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד, בעוד כ-2,400 עזבו. בסוף 2021 נשארו בישראל כ-28 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (74%) ומסודן (18%). אגב, לא רק בג"ץ ביטל מדיניות שנוגעת למבקשי המקלט: נתניהו עצמו הגיע ב-2018 להסכם עם האו"ם על העברת כמחצית ממבקשי המקלט למדינות מערביות - בעוד היתר יישארו בישראל, וביטל אותו בעקבות ביקורת מימין.
גיוס חרדים
בשנת 2012 קבע בג"ץ ברוב של שישה מול שלושה כי חוק טל, שתכליתו דחיית שירות לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", לא עומד במבחן המידתיות ואינו חוקתי, ואסר על הכנסת להאריכו לאחר שתוקפו יפוג. שנים לאחר מכן פסל בג"ץ גם את חוק הגיוס, בטענה שהסדר הגיוס של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" פוגע קשות בשוויון וגורם לפגיעה בזכות החוקתית בכבוד האדם. בג"ץ קבעו כי ההסדר בלתי מידתי ובלתי חוקתי, ודינו להתבטל.
6 צפייה בגלריה
בג"ץ קבע שהסדר הגיוס של תלמידי הישיבות פוגע קשות בשוויון. הפגנת חרדים נגד גיוס
(צילום: רועי רובינשטיין)
כעת, כשהחרדים דורשים להעביר חוק יסוד לימוד תורה שיקבע שלימוד התורה "הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי", ההתנגשות בבג"ץ נראית בלתי נמנעת. בית המשפט, לפי הרפורמה של לוין, לא יוכל לבטל חוקי יסוד אלא רק לשפוט לאורם, ואם חוק יסוד לימוד התורה אכן יעבור - הדבר יגביל מאוד את השופטים בבואם לבחון מתווה גיוס זה או אחר שאליו תגיע הממשלה.
חוק הפונדקאות
בשנת 2021 קבע בג"ץ כי יש לבטל את ההגדרות הקבועות בחוק, שהתיר פונדקאות לנשים יחידניות אך לא לגברים יחידנים ולזוגות חד מיניים. על רקע האמירות הקשות של כמה מחברי הקואליציה נגד להט"ב, ובפרט היחס המבזה שקיבל יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מצד חלקם הקטן בהשבעתו, עולה החשש כי גם אם הממשלה לא תעביר חוקים שיפגעו בלהט"ב, וגם אם לא תיאסר פונדקאות - עדיין יכולים לעבור חוקים מפלים כפי שהיה חוק הפונדקאות בזמנו.
6 צפייה בגלריה
קיים חשש שהממשלה תעביר חוקים שיפלו להט"בים. מצעד הגאווה במצפה רמון, ביולי
(צילום: רועי עידן )
דת ומדינה
ב-2010 קבע בג"ץ כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנסה לאברכים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון, שכן תקצב רק ישיבות. בפסק הדין נקבע כי "השתייכותם של אברכי הכוללים לקהילה בעלת ייחוד, המקדשת את לימודי התורה כחלק מהותי מהווייתה, אינה יכולה להצדיק פגיעה בשוויון הבסיסי בין כלל אזרחי המדינה". ארבע שנים לאחר מכן, בג"ץ קבע כי תשלום מלגת לימודים לאברכים לחמש שנים פוגע בשוויון, אינו משרת את תכלית המטרה ואינו עומד במבחני המידתיות.
6 צפייה בגלריה
הכנסת תוכל להעביר חוקים שיפלו את החילונים ויטיבו עם החרדים. אברכים בישיבה, בצילום ארכיון
(צילום: עמית שאבי)
12 שנים חלפו מאז הפסקה ההיא, דברים השתנו, והמצב אז הוא לא המצב כיום. אבל, רוח הדברים לא בהכרח השתנתה: בהסכמים הקואליציוניים עוגנה העלאה משמעותית של הקצבה לאברכים, לצד הטבות נוספות שמיועדות לציבור החרדי. בעקבות פסקת ההתגברות, תוכל הכנסת באופן תיאורטי להעביר גם חוקים שיפלו את הציבור החילוני ויטיבו עם החרדי - ולהתגבר על החלטה של בג"ץ לפסול אותם, כפי שעשה בעבר.
לא רק אידיאולוגיה
ולמעשה, לא ניתן לחזות את כל ההתנגשויות שפסקת ההתגברות עלולה להוביל אליהן, שכן ישנם חוקים שהכנסת מעבירה גם לא מתוך שיקולים אידיאולוגיים. למשל, ב-2012 פסל בג"ץ סעיף בחוק הביטוח הלאומי, ששלל גמלת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק או משתמש ברכב. לדעת בג"ץ, הוראה זו פגעה פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד, המצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם.
יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
וגם חוקים עמומים מתקן בג"ץ: ב-2012, בג"ץ קבע כי מנגנון הטבות המס של המדינה, שכלל רשימת יישובים הזכאים להנחות במס הכנסה, פגע בשוויון באופן בלתי חוקתי מכיוון שלא נקבעו בו קריטריונים ברורים לתנאי הזכאות והיקפם. בעקבות זאת קבעה המדינה קריטריונים כאלה.
למעשה, אחת הביקורות המרכזיות על הרפורמה של לוין היא שפסקת התגברות, בעיקר ברוב של 61, תפגע משמעותית ביכולת של הרשות השופטת לאזן את הכוח של הרשויות המחוקקת והמבצעת, שבישראל כאחת הן - שכן הממשלה בנויה על הקואליציה בכנסת. בהיעדר כוח משמעותי לרשות השופטת, תוכל הכנסת באופן תיאורטי להעביר חוקים מפלים ולא שוויוניים כלפי ערבים, חילונים, דתיים, מתנחלים, להט"בים, דרוזים או כל קבוצה אחרת באוכלוסייה - ולאשררם בנוסחם המקורי גם אחרי הביקורת השיפוטית. לביקורת הזו ואחרות יצטרך השר לוין להשיב במהלך הדיונים על הרפורמה בכנסת, שצפויים אמנם להתחיל בקרוב - אך להימשך זמן רב.
