ביישוב מצפה כרמים מעודדים מהחלטת בית המשפט העליון, שהפך את החלטתו הקודמת מלפני שנתיים, וקבע אתמול ברוב של ארבעה מול שלושה שופטים כי 45 הבתים ביישוב שבבנימין לא יפונו.
דורון לשם, דובר היישוב מצפה כרמים, אמר לאולפן ynet כי מדובר בהישג גדול ליישוב. "מצפה כרמים זה יישוב שכבר עבר העתקה. בממשלת אהוד ברק פינו אותו לראשונה. בג"ץ בסוף הפך את החלטתו וקבע שגם לנו יש זכויות. אם המדינה הושיבה אותנו איפה שהושיבה והכשירה את הקרקע, אין סיבה להרוס, זה לא הפתרון נכון".
"אני חושב שלהגיד מאחז לא חוקי אחרי שבג"ץ בחן את הדברים לעומק, זה לא מסתדר, עובדה שבג"ץ הכיר בנו", הוסיף. "לאורך כל הדרך הוכר שכל העותרים נגדנו לא הוכיחו בעלות, את זה בג"ץ כתב. ההחלטה מלפני שנתיים שקבעה הנשיאה שצריך להרוס את המקום, היא קבעה את זה באותה נשימה שהיא אומרת שהעותרים שעתרו הם לא בעלים. גם אם יימצאו הבעלים, אין סיבה להרוס את המקום כי ממשלת ישראל יישבה בעצמה את המקום, אהוד ברק בעצמו . אז להגיד שזה לא חוקי, זה לא נכון".
נדב גלאון, דובר שלום עכשיו, אמר כי הוא מאוכזב מהחלטת בג"ץ. "ההחלטה נותנת רוח גבית לפושעי המאחזים. לא מדובר פה ביישוב. מותר להתאכזב ולא להסכים עם ההחלטה. היא נותנת רוח גבית לעבריינות ולגזל. זה מאחז לא חוקי, לא יישוב ולא התנחלות. הוא מולבן באמצעות החלטת בג"ץ".
לדבריו, "ההחלטה נשענת על פלפול משפטי שאמור להיות מופעל רק במקרים מאוד חריגים וזה לא היה המקרה הזה לדעתנו. ההחלטה הזו תביא להכשרה בדיעבד של עוד עשרות מקרים של עבריינות וגזל. יהיו השלכות הרסניות והיא בהחלט תעודד את אותם עבריינים שמקימים מאחזים להמשיך ולעשות את זה".
ההחלטה בעליון מגיעה אחרי שנים של מאבקים משפטיים עיקשים של תושבי המאחז מצפה כרמים, של המתיישבים ושל הימין כולו. במהלך השנים ניסו פוליטיקאים רבים, בהם שרת המשפטים לשעבר ושרת הפנים כיום איילת שקד, לסייע לתושבי מצפה כרמים שנמצאים במצב בעייתי בשל המורכבות המשפטית.
פסק הדין עסק בשאלה האם קרקע פרטית שהוקצתה על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי לצורך הקמת היישוב מצפה כרמים תוכל להוסיף ולשמש אותו, על אף שהתברר כי אין מדובר ברכוש ממשלתי. הרכב השופטים החליט ברוב דעות כי תום הלב הנדרש מהממונה על הרכוש הממשלתי היה סובייקטיבי "ברף הגבוה". רוב השופטים גם קבעו כי העתירה לדיון נוסף מתקבלת, תוך מתן פיצוי בעין לבעלים הרשומים או למי שיוכיחו בעלותם.