צילום מלמעלה של גבעת הקרב
(צילום: איל מרקו, רשות העתיקות)
מצפן של אחד מלוחמי מחלקת ההר (הל"ה) התגלה בראש גבעת הקרב בשפלת יהודה, לצד תרמילי מקלע מסוג ברן. להערכת החוקרים, ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מרשות העתיקות, המצפן היה שייך למפקד המחלקה, דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח - יצחק הלוי או יצחק זבולוני.
פרשת הל"ה היא אחת מהפרשות הקשות והעלומות ביותר של מלחמת השחרור. גם יותר מ-75 שנים מאז התחולל הקרב, שבו נהרגו כל 35 הלוחמים שהיו בדרכם לסייע לגוש עציון הנצור, עדיין תופס האירוע מקום חשוב באתוס העברי והציוני.
5 צפייה בגלריה
המצפן שהתגלה מאחורי סלע, ששימש כנראה כמחסה לאחד הלוחמים
( צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
בשנתיים האחרונות מנהלים ד"ר לואיס ומרקו מחקר ארכיאולוגי ייחודי על גבעת הקרב של הל"ה. השניים נפגשו לראשונה במסגרת שירות מילואים ביחידת אית"ן לאיתור נעדרים בצה"ל. שם, הם משתמשים בשיטות ארכיאולוגיות לחיפוש אחר חיילים שמקום קבורתם לא נודע.
ברשות העתיקות אמרו כי המחקר, הנעזר בשיטות ארכיאולוגיות למחקר של אירועים שהתרחשו בעבר הקרוב, סוקר את גבעת הל"ה מהזוית הארכיאולוגית והסביבתית. במחקר נאספים לראשונה, בצורה מסודרת ושיטתית, עדויות שנותרו עד היום משדה הקרב. עדויות אלה מצטרפות לממצאים ספורים שאספו מהשטח אנשי בית ספר שדה כפר עציון, ולעדויות שנאספו בעבר מהלוחמים הערבים ומהקצין הבריטי אשר ריכז את איסוף גופות הלוחמים, וביצע תחקור של הלוחמים הערביים בשטח. מהצד הישראלי של המחלקה לא שרד אף לוחם, לספר את הסיפור.
"ראינו שהעדות החומרית מהקרב הולכת ונעלמת", אמרו מרקו וד"ר לואיס, "החפצים מתבלים בשטח, מטיילים אוספים מזכרות, והרגשנו שאם לא נעשה את זה עכשיו, בעוד שנים בודדות לא תהיה לנו אפשרות לשחזר את שדה הקרב. בעזרת קולגות, בני משפחה וחברים למילואים, יצאנו לדרך".
באחד מימי המחקר, מצאו החוקרים בראש גבעת הקרב, מאחורי סלע שככל הנראה שימש כמחסה לאחד הלוחמים, מספר תרמילי מקלע מסוג ברן ומצפן עשוי פליז, אשר לו מנגנון לנעילת החוגה. מחקר מעמיק וחובק עולם, מלמד כי המצפן – הפשוט יחסית, שלא נשא את שם היצרן - יּוצר במהלך השליש הראשון של המאה ה-20. מחקר פורנזי שנעשה במעבדות משטרת ישראל, לימד שזגוגיתו של המצפן נופצה כתוצאה מקליע שפרץ את מסגרת המצפן, שרט וניפץ את זגוגיתו.
"בשלב זה, אי אפשר לשייך את המצפן ללוחם מסוים, אך סביר שהוא היה שייך לאחד משלושה - למפקד המחלקה דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח - יצחק הלוי או ליצחק זבולוני", אמר ד"ר לואיס. "זיהוי ודאי של בעליו המקורי של המצפן איננו אפשרי בשלב זה, אך יש בנו תקווה כי בעתיד יתגלה חומר ארכיוני שיאפשר זאת". מרקו הוסיף: "העובדה שהמצפן מתאים לתקופה שבה נערך הקרב, והעובדה כי נמצא שהמצפן נפגע מקליע, מחזקות את ההנחה שהוא היה בשימוש בקרב הל"ה, וכן מלמדות כי במקום נכחה דמות פיקודית – או לפחות דמות מובילה, בשלבי הקרב האחרונים."
בנימה אישית, מוסיפים ד"ר לואיס ומרקו: "המחקר הזה הוא סוג של בוקס בבטן. הוא לא דומה לשום מחקר ארכיאולוגי שעשינו. גם אם אירועים שחקרנו מהעבר הרחוק, כללו עדויות לחורבן ולמעשי אלימות קשים, הרי שהמחקר בגבעת הקרב שונה: אמנם, חלפו כבר 75 שנים מאז נפילת הל"ה, אך כאן, יש פנים ושמות. יש היכרות כמעט אישית עם כל אחת מהדמויות. אתה תוהה מה עבר על הלוחמים, או האם המצפן - שמופיעים עליו סימנים של קליע, פילח את הלב של מי שאחז בו בכיסו או בידו. אתה מבצע עבודה כמה שיותר מדעית, אבל קשה מאוד לנתק את עצמך מההיבט הרגשי.
ממצאי המחקר יפורסמו בתחילת החודש הבא בכתב העת המדעי "מחקרי ארץ יהודה" של רשות העתיקות ובית ספר שדה כפר עציון, המופק בשיתוף קרן קיימת לישראל, אוניברסיטת בר אילן, רשות הטבע והגנים, קרן יסלזון ומו"פ מזרח. כתב העת מופק כחלק מכנס 'מחקרי ארץ יהודה' שיתקיים ב-8 במאי (ל"ג בעומר) הקרוב.
