שום דבר לא יצליח להרוס הבוקר את ההתרגשות של ילדים בדרך לבתי ספר ולגנים. הורים מכירים את זה כל כך טוב מהלילה של 31 באוגוסט; מההכנות האחרונות ועד ההסתובבות במיטה והפרפורים הבלתי נמנעים בדרך לשנה חדשה והתחלה טרייה.
הגיע להם, לילדים שלנו, שנוכל לומר להם שנַעֲשָׂה הכל – ממש הכל – כדי שתהיה להם שנה סדירה וטובה. ששום סכנה של הפסקת לימודים וסגר לא תרחף מעל ראשם. שייעשו מרב המאמצים למנוע הדבקות ובידודים בכיתות ובבתי הספר, ושהחברה הישראלית תקריב מעט מנוחותה, אולי אפילו מכלכלתה בטווח הקצר, כדי לשמור על בתי הספר פתוחים בטווח הארוך. בסופו של דבר זה טוב לאושר, לבריאות, לבריאות הנפשית ולכלכלה הישראלית שתלמידים ילכו לבתי הספר ללא הפרעה.
כשאני כותב את המילים האלה, שלושת ילדינו מנסים להירדם בחדר אחר בבית. בבוקר נשלח אותם למוסדות החינוך עם תקווה וחיוך, אבל לא, אי-אפשר יהיה לומר להם – או לאף ילד אחר בישראל – שנעשו המאמצים הללו במלואם. וזה חבל מאוד, כי זה מיותר ולא הכרחי ואולי מופקר. ובעיקר, זה עניין של סדרי עדיפויות בהירים, או האובדן שלהם.
המומחים אומרים לממשלה שיש מגמת ירידה במקדם ההדבקה בישראל. זה לא קרה בקלות. יש פה מבצע חיסונים מהיר, יקר, לפני אישור סופי של הרשויות האמריקניות לזריקת הבוסטר. זה היה צעד אמיץ של הממשלה ושל ראש הממשלה נפתלי בנט שבינתיים מוכיח את עצמו.
אם יש פה סטייה, אפילו של 0.1% במקדם ההדבקה, המשמעות תהיה קשה לבתי החולים, לארוחות ראש השנה, ובהמשך למשק. אלה לא סיכונים וסיכויים שמשתלם לקחת, בטח שלא באשר לחינוך של הילדים שלנו
במקביל, קבינט הקורונה התעורר מתנומתו העמוקה והחל תו ירוק; הפלא ופלא, כפי שצפו אנשי המקצוע זה הוביל לירידה נוספת בנדבקים. ישראל מצויה בשלב שבו המגמה אמורה להתהפך ממש תוך ימים. אך במקביל, ומשום שחלק מהצעדים ואכיפתם הגיעו מאוחר, המספרים עדיין גבוהים מאוד.
הבה לא נטעה. זה לא רק יותר מ-10,000 מאומתים, אלא גם שיעור חיוביים גבוה יחסית. זה חולים קשים שכלל לא נספרים במניין הרגיל כי הם "מאושפזים בבית" או באשפוז גריאטרי. זה מצב מורכב ביותר ולא יציב. מומחי האוניברסיטה העברית מעריכים כי פתיחת שנת הלימודים לא תשפיע מהותית לרעה על בלימת ההדבקה. פרופ' אלי וקסמן סבור הפוך, שתהיה קפיצה משמעותית. פרופ' ערן סגל הציג תחזית ולפיה אם מקדם ההדבקה יעלה ב-%0.2 בגלל אירועי ספטמבר, ישראל עשויה להגיע ליותר מ-1,300 חולים קשים (סגל מציין כי עד כה המציאות הפתיעה לטובה). במקרה של מספר קשים כזה, אמר לאחרונה גורם פוליטי בכיר, בהחלט ייתכנו הגבלות חריפות עד כדי סגר.
ולכן זה הימור. והוא בכלל לא היה נחוץ, ההימור הזה. תארו לעצמכם שהממשלה הייתה אומרת באמצע אוגוסט לציבור – תראו, אנחנו מחויבים לפתיחת שנת הלימודים במועד. ולכן חייבים להוריד את מקדם ההדבקה בדחיפות. זה אומר שאין התכנסויות בחללים סגורים יותר, מעכשיו ועד 1 באוקטובר. אין הופעות של זמרים ובדרנים עם אלפי בני אדם ובלי מסכות, ובכלל אין התכנסויות של מאות אנשים באולמות.
למה? כי אנחנו רוצים להגיע לתחילת הלימודים ולראש השנה ויום הכיפורים במצב טוב. מבצע החיסונים פועל בעוצמה, וחייבים לקנות זמן. האם הציבור לא היה מבין אמירה כזו? נדמה לי שכן. נדמה לי שהיה מוחא כפיים.
זה לא הדבר היחיד שהממשלה הייתה יכולה לעשות. היוזמה לחלק בדיקות מהירות לכל ההורים מבורכת, אבל היא לא קו הגנה עקבי ומתמשך, לאורך כל השנה. יש דברים פשוטים בהרבה שלא נעשו. תעזבו התקנת פילטרים ומטהרי אוויר בכיתות; זה פרויקט מורכב מסתבר. מה לגבי חוזר מנכ"ל על אוורור הכיתה? התקנת מאווררים פשוטים על הקירות? מתן הנחיה לפתוח חלונות? במשרד החינוך מדברים גבוהה-גבוהה על הצרכים הרגשיים של תלמידים ועל הלחץ בגלל הקורונה. צודקים. אך בניגוד למסכות, בדיקות ובידודים, אוורור ופתיחת חלונות הם דברים שלא התלמידים והוריהם צריכים לדאוג להם – אלא המערכת.
נדב אילאביגיל עוזיבאורח מעניין, אלה גם האמצעים המומלצים ביותר ברחבי העולם להורדת הדבקה. באורח מדכא, במשרד לא עשו שום דבר בעניין. הם גם לא אמרו את הדבר המובן מאליו לצוותי ההוראה. הרי זו ממשלה שמקפידה לומר במסריה את המילה "דלתא", ומסבירה שהזן הזה שונה ומאתגר ממה שראינו. אוקיי, אולי כדאי להסביר את זה למערכת החינוך – כדי שתקפיד יותר? בימים האחרונים מתפרסמים מקרים על הדבקות בכיתות ברחבי העולם, והן נרחבות ביותר. לא ילד או שניים. מצד שני, לא צריך ללכת רחוק; אפשר להביט במערכת החינוך החרדית שנפתחה לפני כמה שבועות, וסובלת מגל הדבקות נרחב.
אם התחזיות האופטימיות של חלק מהמומחים יתממשו, זה יהיה נפלא. זה בהחלט אפשרי, אגב; המגפה הזו לימדה אותנו צניעות. גם באופטימיות, וגם ביחס לפסימיות. אך אם יש פה סטייה, אפילו של 0.1% במקדם ההדבקה, המשמעות תהיה קשה ביחס לבלימת הנגיף, לבתי החולים, לארוחות ראש השנה, ובהמשך למשק. אלה לא סיכונים וסיכויים שמשתלם לקחת, בטח שלא באשר לחינוך של הילדים שלנו.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
