זה ריאיון לא שגרתי בתקופה לא שגרתית. בזמן שהסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא בנקודת רתיחה, ועיני העולם כולו – ובתוכו גם בתי הדין הבינלאומיים – מופנות לעזה וליהודה ושומרון, סוגר תת-אלוף הישאם איברהים שמונה חודשים כראש המינהל האזרחי באיו"ש. עד המינוי הוא לחם במסגרת שירותו בשריון כמעט בכל גזרה אפשרית, כולל בתוך עזה ולבנון, ושום דבר מזה לא הכין אותו לתפקיד שהוא ממלא כיום – על הבירוקרטיה, הסיזיפיות והאחריות ליום-יום של אזרחים יהודים ותושבים פלסטינים.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' הצהיר ש-2025 תהיה שנת ריבונות. הוא גם אמר שהנחה את המינהל האזרחי להיערך לכך. התחלתם עבודת מטה או דיונים בנושא?
"תראה, הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. המינהל מיישם מדיניות הלכה למעשה. אני קצין בצה"ל ואת ההנחיות אני מקבל בערוץ הצבאי. לא קיבלתי הנחיה כזו ועל כן לא קיימנו דיון מקצועי בעניין. מי ששם אותי כאן מבין שאני כנראה מספיק מקצועי כדי להבין את רוח התקופה ואת המשימה העיקרית, שהיא להשאיר את יהודה ושומרון כזירה משנית במלחמה ולשמור על יציבות ביטחונית. וכרגע המצב יציב".
אתה חושב שהחלת ריבונות תהיה מהלך שיתרום לביטחון?
"אנחנו צריכים לעשות הכי טוב בהתאם להנחיה המדינית. הדרג המדיני הנחה אותנו לשמור על יציבות וזה המצב כרגע. אם מחר בבוקר ההנחיות ישתנו אני אדע לעשות את זה. האם ריבונות זה טוב או לא? לא יודע להגיד כי לא בחנו את זה באספקט הצבאי. כנראה שמה שאנחנו עושים כרגע הוא טוב. כרגע יש ביטחון ביהודה ושומרון. אני לא יודע מה יקרה אם תהיה ריבונות. יכול להיות שזה ישמור על היציבות ויכול להיות שלא. במהלך השנה האחרונה היו לשטח הרבה סיבות להסלים וזה לא קרה. חלק מזה בגלל פעולות טובות שהמינהל האזרחי ביצע".
בצלאל סמוטריץ' ואני
תא"ל איברהים יכול להיות פוסטר לקמפיין מלח הארץ. הוא בן 47, דרוזי יליד העיר מרר, נשוי למנאר (41) והם הורים לארבעה. שלוש הבנות שלהם (בת 21 ותאומות בנות 19) נמצאות בשירות לאומי. הבן הקטן ג'וד ("נדיבות" בערבית) נולד עם תסמונת דאון. "יצא שהתחלתי להתנדב באקי"ם שנה לפני שג'וד נולד", הוא אומר. "כנראה שמשהו הכין אותי".
הוא התגייס ב-1996 לחטיבה 7 של השריון ועבר בה את כל תפקידי הפיקוד. בשירות הסדיר הספיק לעשות קווים במוצב דלעת ובבופור בדרום לבנון, אחר כך שירת כמ"פ במבצע חומת מגן, השתתף ב"צוק איתן" ולאחר מכן מונה לסגן מפקד אוגדה 91, שהייתה אחראית למבצע מגן צפוני להריסת מנהרות חיזבאללה שהתגלו ב-2018. הוא השיא משואה ביום העצמאות ה-72 וב-2022 מונה לקצין שריון ראשי עד התפקיד הנוכחי.
המינהל האזרחי שבראשו הוא עומד הוא יצור כלאיים שמופקד על התפר העדין שבין הצבאי לאזרחי, בשטח שמחד מוגדר כבוש ומאידך מקדם התיישבות אזרחית יהודית. אף שמדובר ביחידה צבאית, המינהל אחראי כאמור על תחומי אדמיניסטרציה הרחוקים בדרך כלל מלובשי מדים: תכנון, בנייה, רישוי, אישורי כניסה לישראל, אישורי עבודה, מים, איכות סביבה, ארכיאולוגיה ועוד.
תא"ל איברהים נכנס לתפקידו לאחר שינוי דרמטי. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שיו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' יכהן כשר במשרד הביטחון וניתנה לו אחריות על חלקים נרחבים מפעילות המינהל האזרחי. שבועות אחרי הקמת הממשלה הקים סמוטריץ' גוף שנקרא "מנהלת הסדרה" המורכבת מאנשיו, וזו הפכה לנציגה לכל דבר של הדרג המדיני, שמאשרת - או פוסלת - מהלכים שבעבר המנהל היה מקדם בעצמו. עם הזמן הוכפפו אליה גם הסמכויות המשפטיות והתכנוניות, ובשיא התהליך מונה לראשונה לאיברהים סגן אזרחי על-ידי סמוטריץ'.
בוא נדבר על המנגנון שהוקם מעל המנהל. איך יחסי העבודה שלכם עם המנהלת?
"מבחינתי היא דרג מדיני. ממשקי העבודה לא השתנו".
לראשונה מונה לך סגן אזרח, הלל רוט. זה מאוד שונה.
"הוא כפוף אליי. הוא נבחר על-ידי מכרז נציבות שירות המדינה ואנחנו ביחסים אישיים ומקצועיים טובים מאוד. בהסכמים הוחלט שאני מאציל אליו חלק מהסמכויות שלי הנוגעות לנושאים אזרחיים. אגב, אני יכול למשוך ממנו את הסמכויות בחזרה בכל רגע נתון".
אני אשאל את זה ישירות: מפנים היום מאחזים בלי חוקיים של יהודים?
"תראה, בעבר ישבתי בראש שולחן האכיפה. מי שיושב שם כרגע זה הסגן האזרח. אבל הקריטריונים והנורמות לא השתנו. פעם בשבוע אנחנו מגיעים לישיבת אכיפה, דנים בתיקים האחד אחרי השני, ומחליטים איזה פינוי עולה לאישור המנהלת, שהיא בסוף הדרג המדיני. בכוחה להגיד אם היא מאשרת פינוי או לא".
היו מאחזים בלתי חוקיים שביקשת לפנות ולא פונו?
"אם הדרג המדיני החליט שייאכפו פחות מאחזים ישראליים, אז אוכפים פחות מאחזים".
ומה עם מאחזים שלטענתכם פוגעים בביטחון?
"איפה שאנחנו מבינים שיש בנייה בלתי חוקית שפוגעת בביטחון אני פועל בערוץ הביטחוני. זה לא מחייב את אישור המנהלת ולא עובר דרכה אלא דרך מפקד פיקוד מרכז והדרג הצבאי. לעיתים נדירות יש התערבות של שר הביטחון".
כמו הפינוי של עוז ציון לפני כשבועיים?
"זו דוגמה למקרה שבו עברנו דרך הערוץ הביטחוני. היו שם כמה נערים שישבו על אדמות פלסטיניות פרטיות מאוד קרוב לכפר פלסטיני. אלה פורעי חוק שפגעו בחיילים שבאו לשמור עליהם. הם הפכו את המרחב של עוז ציון למוצב קדמי שממנו יצאו לפעולות של טרור יהודי בכפרים הפלסטיניים. כשדבר כזה קורה, ברור שאשתמש בערוץ הביטחוני".
איך מערכת היחסים שלך עם השר סמוטריץ'?
"אני פוגש אותו בדיונים והיחסים הם מקצועיים. הוא שר מאוד ענייני שמקיים דיונים עמוקים ודורש תשובות. יש סוגיות שאנחנו לא רואים עין בעין. השר מצפה ממני כקצין בכיר להגיד את האמירה המקצועית שלי ואני אומר אותה. יש חופש בדעה לצד משמעת בביצוע. דעתי המקצועית נשמעת בכל פורום. גם כשמתקבלת החלטה שהיא בניגוד לדעתי אני מבצע אותה בצורה הכי טובה שיש".
ארכיון: תקיפת לוחם מג"ב בפינוי בגבעת עוז ציון
על מה יש ביניכם מחלוקות?
"לדוגמה בסוגיית הפועלים. אני חושב שנכון ללכת למתווה נוסף להכנסת פועלים לישראל. משתי סיבות. הראשונה היא שעובדתית המשק דורש פועלים, ובגלל שאין מתווה נכנסים שב"חים שאין לי פיקוח עליהם. אני לא עוקב אחריהם, אני לא מאכן אותם ואין לי עליהם שום מידע. אם יתקבל המתווה אני אוכל לשלוט על הפועל ביטחונית ולאבחן אותו.
"הסיבה השנייה היא הרצון של גורמי טרור, בהם איראן, להכניס לפה כסף בכמויות ולפתות צעירים פלסטינים להיכנס למעגל הטרור. בסוף מדובר בהחלטת קבינט. אמרתי לסמוטריץ' את דעתי המקצועית, אבל הוא חושב אחרת ממני, ואני לא מכניס פועלים. כי זו ההנחיה".
אתה רואה עלייה בהיקפי הקמת החוות והמאחזים הבלתי חוקיים היהודיים?
"כן. התופעה הזו התרחבה אחרי 7 באוקטובר. ההיקפים של הבנייה הבלתי חוקית גדולים יותר מבשנים עברו. כמדינה שומרת חוק אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לצמצם את התופעה הזו".
המנהלת מאפשרת הקמה של מאחזים בלתי חוקיים?
"אנחנו מבצעים מעקב אחרי כל בנייה בלתי חוקית. אחרי התהליך זה עולה לדרג המדיני והם מחליטים אם לאכוף או לא".
הפלסטינים בונים באופן בלתי חוקי בהיקפים נרחבים הרבה יותר מהיהודים, גם בשקלול העובדה שמדובר באוכלוסייה גדולה יותר.
"פעילות היחידה לא השתנתה בשנה האחרונה. כפי שהיה בעבר, אנחנו מעלים תיקים של בנייה בלתי חוקית לאישור הדרג המדיני ומבצעים את ההנחיות. יש עלייה באכיפה כלפי מבני פלסטינים כי יש יותר אכיפה בתקופה הזו. המהות לא השתנתה".
מה הציבור הפלסטיני רוצה
סוגיה מרכזית שבה מערכת הביטחון והממשלה חלוקות זו על זו היא היחס לרשות הפלסטינית. השרים סמוטריץ' ואיתמר בן גביר דוחפים בכל עת לערער את היציבות שלה ולהתנגד לשילובה בפתרון "היום שאחרי" ברצועת עזה. הנימוק הפומבי המרכזי לעמדתם נעוץ בכך שהיו"ר אבו מאזן ממשיך לשלם כספי דמים למחבלים שרצחו יהודים, וגם עומד מאחורי תביעות משפטיות נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים. אלא שמערכת הביטחון שתא"ל איברהים הוא חלק ממנה מנהלת בהתאם להנחיית הקבינט מערכת יחסים הדוקה מול הרשות.
השר סמוטריץ' אומר מעל כל במה שהרשות אינה פרטנר. הוא מטיל עליה סנקציות ומערער את יציבותה. אתה תומך בכך?
"אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. יש פה מדינה עם צבא ולא להיפך. אני לא אמור לחוות דעה אישית על מה שנבחרי ציבור אומרים. לעצם העניין - יש החלטת קבינט לשמר את היציבות ברשות הפלסטינית כדי לשמר יציבות ביטחונית ביהודה ושומרון".
עימותים בג'נין בין פלסטינים לבין מנגנוני הביטחון. ארכיון
אז אתה חושב שהדרך לביטחון עוברת ביציבות של הרשות הפלסטינית?
"אני חושב שעצם העובדה שבשיח עם הרשות אנחנו יודעים להשיג דברים שמחזקים את הביטחון זה דבר טוב. למשל כניסת ישראלים לשטחי A. בגלל התיאום ההדוק אני יודע לעשות טלפון ומיד המנגנונים נותנים הגנה ומוציאים את הישראלים החוצה. ככה מצילים חיים".
המנגנונים הפלסטיניים תורמים לביטחון?
"כן, בשלב הזה. כשאני מבצע הערכת מצב לקראת אירועים מיוחדים כמו מעצרים או אירועים המוניים של יהודים, אני פונה למנגנונים לגבי מעגלי אבטחה שלהם אני מצפה, ואנחנו רואים אותם בשטח. אז כן, זה תורם. יחד עם זאת, ב-7 באוקטובר למדנו דבר ברור: בסוף אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו".
פירוק הרשות יגרום לפגיעה ביציבות הביטחונית?
"המון אירועים עלולים לגרום לחוסר יציבות ביטחונית ביהודה ושומרון. בין היתר פירוק הרשות. אבל זה לא שחור או לבן. בשנה האחרונה חשבתי שיש כמה וקטורים שאם יקרו - יש בהם פוטנציאל להשפיע על הזירה ולערער את היציבות. אבל אנחנו רואים שלא כל כך מהר מערערים את היציבות".
תסביר.
"חשבנו שככל שהמלחמה בעזה תימשך זה יוציא את הציבור הפלסטיני החוצה. עובדתית, היום הוא עסוק בדברים אחרים כמו המצב הכלכלי והיכולת שלו לנהל חיים תקנים. עוד דוגמה היא סוגיית הפועלים הפלסטינים. חשבנו שאם הם לא ייכנסו זה יתסיס את השטח, ועובדתית זה לא קרה".
אז טעיתם?
"כנראה שהייתה פה שגיאה בהערכה. אבל זה מורכב. בתחילת המלחמה הוחלט על כניסה של 8,000 פועלים מתוך 100 אלף שנכנסו לפני 7 באוקטובר. בהתיישבות יש כיום כ-12 אלף פועלים. לפי הערכות, עוד 40-30 אלף שב"חים. זאת אומרת שאם אתה מחבר את הכול אתה מגיע לכ-60 אלף פועלים".
המצב של הרשות יציב?
"הרשות היום עוסקת בעיקר בזירה הבינלאומית, כדי להגיע להישגים מול מדינת ישראל ולתפיסת המושכות ברצועת עזה. אני לא בטוח שזה מה שהציבור הפלסטיני רוצה. לדעתי הוא רוצה שיפור כלכלי והשקעה בחינוך. לא מעניין אותו לשלוט בעזה, בטח אם זה על חשבונו. הרשות כיום מתפקדת".
בתקופה האחרונה יש שיח על "מודל שכם". אתה יכול להסביר מה זה אומר?
"זה מודל שבו המאמץ האזרחי ידע לקחת את ההישג הביטחוני ולשים אותנו במקום טוב יותר. היה מאמץ ביטחוני של שב"כ וצה"ל שחיסל למעשה את ההתארגנות שנקראה בזמנו 'גוב האריות'. הפעילות הביטחונית יצרה הזדמנות אזרחית. הכוונה היא שעל בסיס פעולות אזרחיות שעשינו מול המנגנונים, מול אישי ציבור ומול מעצבי דעת קהל - יצרנו מצב ביטחוני טוב יותר.
"חיזקנו את המושל ואת ראשי הכפרים ונתנו להם יותר סמכויות, כמו היתרים, בקשות מיוחדות, אישורי VIP. זה נתן להם יכולת לייצר משילות וסדר בלי לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל בשכם ובמחנה בלטה. בפועל ייצרנו מחיר להפסד. אנשי שכם יודעים היום שיש להם מה להפסיד. אנחנו מבצעים תחקיר על מודל שכם ויש לנו כוונה לבדוק אם אפשר להעתיק אותו למקומות אחרים".
"יש גם טרור יהודי"
מאז החלה המלחמה בעזה חיסל פיקוד מרכז מאות רבות של מחבלים ואלפי פלסטינים נעצרו. לפני כמה ימים סיימו חיילי אוגדת איו"ש מבצע רחב היקף נוסף בג'נין. באזור צפון השומרון הטרור עדיין מבעבע, והסכנה של פיגועים וירי לעבר יישובים וצירים עדיין מרחפת באוויר. תא"ל איברהים טוען שאמנם יש עוד הרבה עבודה, אבל צה"ל מתקדם.
מה המצב כרגע ביהודה ושומרון?
"אנחנו באירוע מורכב וקיים פוטנציאל לערעור היציבות. העניין הוא שדברים כאלה יכולים להתחיל בצורה מדורגת. זה לא שנקום מחר ותהיה אינתיפאדה, אלא משהו יותר מדורג שעלול להסלים לעימות. יחד עם זאת אני חושב שאנחנו בנקודה שבה אנחנו יכולים להשפיע על המצב. חלק מזה כאמור זה המשך חיזוק התיאום הביטחוני עם המנגנונים הפלסטיניים".
מה לגבי אירועי החיכוך והעימותים בין יהודים לפלסטינים?
"אני בדעה שיש לפעול ללא פשרות מול כל פלסטיני וישראלי שמפעיל אלימות. ברור שאין מה להשוות בין טרור פלסטיני לבין פעולות של מתיישבים, אבל יש פה טרור יהודי. גם כוחות הביטחון וגם ציבור המתיישבים מוקיעים את זה. צריך להילחם בזה ביד קשה וצריך לדעת לסגור מעגל מול הפורעים. מקומם מאחורי סורג ובריח".
אתה חושב שיש אוזלת יד באכיפה של האירועים הללו מצד מחוז ש"י?
"בתקופתי פה היו שני אירועים מאוד חריגים. הראשון היה בכפר ג'ית שבו נהרג פלסטיני והוצתו בתים ונגרם נזק רב. זו הייתה ממש פשיטה על הכפר. באירוע השני לפני שבועיים במרחב של עוז ציון הוצתו 20 כלי רכב וכמה בתים. בשני המקרים הייתה סגירת מעגל, היו מעצרים והיו הרחקות. יש כמובן מקרים שלא הצליחו לסגור מעגל".
5 צפייה בגלריה
"כאב נורא". סא"ל סלמאן חבקה ואל"ם אחסאן דקסה ז"ל שנפלו ברצועה
( צילום: באדיבות המשפחה)
גם מתחת לגלימה הנוכחית שלו, תא"ל איברהים הוא קודם כל לוחם. הוא כאמור חצה את כל הצמתים המרכזיים של צה"ל מאז שנות ה-90, ואת חרבות ברזל הוא החל כקצין שריון ראשי שעליו הוטל להיות אחראי לבניין הכוח של החיל הן בצפון והן בדרום. כאחד הנציגים הבולטים של העדה הדרוזית בקצונה הבכירה בצה"ל, הוא איבד מאז 7 באוקטובר שני חברים קרובים: סא"ל סלמאן חבקה, מפקד גדוד 53 שנפל בצפון הרצועה לפני כשנה, ואל"ם אחסאן דקסה, מפקד חטיבה 401 שנהרג בג'באליה באוקטובר האחרון.
איך אתה מתמודד עם האובדן?
"זה כאב נורא. כשאתה מאבד מישהו שגדלת איתו, האובדן נוגע בך יותר. הרבה מפקדים בדרגות בכירות נפלו במלחמה וזה מעיד על המפקד הישראלי, שנמצא בשורה הראשונה ומוביל את לוחמיו. כל זה מחדד אצלי את השליחות שבגללה אנחנו כאן. נכשלנו ב-7 באוקטובר, ואני אנצור בליבי את הכישלון הזה כל החיים כדי לזכור מה המחיר אם אני לא עומד במשימה. יחד עם זאת אני חושב שהצבא התעשת ומאז הוא מביא הישגים טקטיים. אני גאה להיות חלק מזה".
מה בנוגע לחוק הלאום, דעתך נוחה איתו?
"אמרתי בכל מקום: בצבא זה לא פגש אותי. כשאני מסתכל על התחנות שעברתי, על ההזדמנויות שנתנו לי ועל היחס שקיבלתי, אני יכול להגיד שחוק הלאום לא נכנס לכותלי הצבא. מעבר לזה אני קצין בצה"ל ולא מתפקידי לעסוק בדברים אלו".
תא"ל איברהים לא יגיד את זה בעצמו, אבל שמו עלה כאחד המועמדים הבולטים להתמנות למתאם פעולות הממשלה בשטחים אחרי שאלוף רסאן עליאן יסיים את תפקידו. הוא מסתפק רק באמירה כללית לעתיד: "אני לא מתכוון לעצור פה, זה בטוח. אני סומך על מקבלי ההחלטות שידעו לקבל החלטות בהתאם לניסיון שלי. אני מתכוון להמשיך לתרום בצבא. איפה שירצו אותי אני אגיד - הינני".
