תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 שהסתיימו עם 64 מנדטים לקואליציית נתניהו ושותפיו החרדים והדתיים הלאומיים, הביאו איתם גם לא מעט חברי כנסת חדשים, מלאי ביטחון, שכעת עם רוב מובהק רצו לשנות סדרי עולם. עם הגעתם למשכן, ואחרי שזכו במושב עם שמם במליאה, הם שיגרו לשולחן הכנסת אינספור הצעות חוק, בתחום החינוך, המשפט, דת ומדינה ולמעשה בכל נושא שנוגע לנו - וגם להם באופן אישי.
לפעמים הצעות החוק היו כה ספציפיות, שאי-אפשר היה שלא להסיק שהן פרסונליות - ולא נועדו לשרת את המטרה שלשמה הם נבחרו לכנסת. לקראת סיום המושב הראשון של הכנסת הנוכחית, אספנו את הצעות החוק הפרטיות שעוררו סערה ציבורית - ונעלמו במהרה, כפי שהגיעו. חלקן עברו רק בקריאה טרומית או ראשונה ונתקעו שם, ואת חלקן יש עדיין סיכוי שנפגוש בהמשך הקדנציה של הממשלה הנוכחית. למען ההגינות, גם לחברי האופוזיציה היו הצעות חוק מופרכות, אך כידוע בהיעדר רוב, אין להן סיכוי לעבור אפילו בקריאה טרומית.
פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
החוק, שהוגש השבוע על ידי לא פחות מ-11 חברי כנסת מהליכוד - רובם חדשים - מציע לפצל את סמכויות תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כך שיוכל להמשיך לייעץ לממשלה וחבריה ולייצגם בהליכים משפטיים, אך הסמכות להורות על פתיחה בהליך חקירה פלילית יועבר לפרקליט המדינה.
12 צפייה בגלריה
טען שהצעת החוק הוגשה שלא על דעתו, שליש מחברי הליכוד חתומים עליה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מדובר בהסרת סמכות משמעותית מהיועמ"ש, במקרה הנוכחי יועמ"שית, וזאת על רקע המשפט שמתנהל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - והקריאות לפטר את גלי בהרב-מיארה. על ההצעה חתמו כאמור יותר משליש מחברי הכנסת של הליכוד, אך אחרי שהתחוללה סערה סביב החוק ויצאה הבהרה מהמפלגה כי ההצעה "לא תקודם ללא אישור ראשי הקואליציה", היא הוסרה משולחן הכנסת על ידי היוזם שלה, חבר הכנסת אלי דלל.
חוק יסוד: לימוד תורה
יום אחרי שאושר סופית החוק לביטול עילת הסבירות, בשלישי האחרון הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מטעם סיעת דגל התורה, המבקשת להשוות את התנאים והזכויות של תלמידי הישיבות לחיילי צה"ל, תחת הכותרת: "לימוד תורה - שירות משמעותי".
12 צפייה בגלריה
המסר של בכירים ביהדות התורה לנתניהו. פסקת התגברות או חוק יסוד: לימוד תורה
(צילום: מארק ישראל סלם)
מציעי החוק הבהירו כי מדובר בסעיף שחתם עליו נתניהו, במסגרת ההסכמים הקואליציונים, והמשמעות מאחוריו היא העצמת החשיבות של לימודי התורה ותרומתם של בני הישיבות למדינה. מצד הליכוד הובהר גם במקרה הזה שהחוק לא יקודם, אך בכירים ביהדות התורה הבהירו בשיחות עם ynet שיבקשו אם כך לקדם את פסקת ההתגברות, כדי למנוע מבג"ץ להתערב בחוק הגיוס.
נראה כי החרדים לא יוותרו בקלות על הצעת חוק דומה, או סעיף שמזכיר את הרעיון הנ"ל בחוק הגיוס שצפוי להיות מקודם בכנס הבא של הכנסת - שייפתח בעוד כשלושה חודשים.
חוק התרומות לנתניהו
הצעת חוק של חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד עברה בכנס הקודם בקריאה טרומית, על אף התנגדות היועמ"שית - ומאז קידומה נעצר. לפי ההצעה, נבחרי ציבור יוכלו לקבל תרומות עבור הליך משפטי או רפואי בסכומים גבוהים. הקשר המיידי היה בין ההצעה לבין ה"מתנות" שקיבל ראש הממשלה נתניהו למימון ההליך המשפטי שמתנהל נגדו, כרבע מיליון שקל מבן דודו ועוד מאות אלפים שנאספו עבורו במימון המונים.
את הכספים שקיבל מבן משפחתו נתניהו נדרש להחזיר, לפי פסיקת בג"ץ, ועל כן החוק יכול היה להכשיר את התרומות הנדיבות לראש הממשלה ונבחרי ציבור אחרים, אך בשל הביקורת הציבורית הרחבה שזכה לה החוק, הוא הוסר מסדר היום, כפי שנחשף ב-ynet.
חוק דרעי 2
התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקודם במרץ על ידי הקואליציה, הגיע לאחר שבג"ץ פסל את החוק הראשון שנועד להכשיר את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. "חוק דרעי 2" נועד למנוע כל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים בידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
12 צפייה בגלריה
בג"ץ פסל את חוק דרעי, אז הוגש "חוק דרעי 2" - שכמעט ואושר סופית. יו"ר ש"ס
(צילום: שלו שלום)
מהרגע הראשון שהונחה הצעת החוק של משה ארבל מש"ס על שולחן הכנסת, היה ברור שהיא מיועדת לסייע לראש מפלגתו לשוב לכיסאו כשר הפנים והבריאות. החוק הפך לעוד חלק במחלוקת בין האופוזיציה לקואליציה לקראת היציאה להידברות על חוקי המהפכה המשפטית, ואחרי שעבר בקריאה ראשונה, הוא אושר לקריאה שנייה ושלישית במקביל לגל מחאות ברחבי הארץ, בין השאר אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט - שמאז הוקפאו.
עם זאת, לאחר שאושר בוועדת הכנסת - חוק דרעי 2 לא הובא לאישור סופי במליאת הכנסת, וירד מסדר היום.
חוק ההקלטות
חבר הכנסת בועז ביסמוט מהליכוד, שהיה בעצמו עיתונאי ועורך החינמון "ישראל היום", הגיש הצעת חוק שלפיה פרסום ברבים של הקלטה הכוללת מידע רגיש על אודות אדם מסוים, ללא אישורו, ייחשב לפגיעה בפרטיות.
12 צפייה בגלריה
בועז ביסמוט. פעם עורך "ישראל היום", היום מקדם חוקים שעלולים לפגוע בעבודת עיתונאים
(צילום: יואב דודקביץ')
אם תתקבל ההצעה, הרי שזו תהיה עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר, והנפגע גם יוכל להגיש תביעה אזרחית, שבה בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של 50 אלף שקלים. ההצעה הגיע בין היתר על רקע פרסומים שונים בתקשורת בשנים האחרונות, בהן נשמעו הקלטות של בני משפחת נתניהו וסובביו של ראש הממשלה, המציגות אותו באור שלילי. החשש היה שהצעת החוק תפגע בעבודת עיתונאים - והיא לא קודמה.
חוק עונש מוות למחבלים
כחלק מההסכמים הקואליציוניים עם עוצמה יהודית, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק עליה דיברו לא מעט פוליטיקאים במשך לא מעט שנים. ההצעה מכשירה בישראל, פשוטו כמשמעו, עונש מוות למחבלים. לפי ההצעה של ח"כ לימור סון הר מלך, שר הביטחון יורה למפקד צה"ל באזור להורות בצו כי יהיה בסמכותו של בית משפט צבאי לגזור גזר דין מוות ברוב של הרכב השופטים ולא בפסיקה פה אחד; וכן כי לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בפסק דין סופי בבית משפט באזור.
מפי ארגונים וגורמים רבים נשמעה הטענה כי החוק לא חוקתי ויגרום נזק מדיני כבד. השר בן גביר חגג כשההצעת החוק עברה בקריאה טרומית, אך מאז היא ירדה מסדר היום של הקואליציה. זו אינה הפעם הראשונה שחוק עונש מוות למחבלים עובר בקריאה טרומית, גם ב-2018 הוא עבר ברוב זעום - אך כידוע לא הגיע עד כדי אישור סופי.
חוק גירוש משפחות מחבלים
בעוד שחוק גירוש מחבלים קודם - ואף עבר בקריאה שנייה ושלישית, הצעת החוק לגירוש בני משפחות של מחבלים עברה בקריאה טרומית ומאז לא קודמה מסיבות דומות שבגינן לא קודמה הצעת החוק לעונש מוות למחבלים. הטענות נגד ההצעה היו שמדובר במהלך לא הומני ושבהרבה מהמקרים המחבל פועל בלי ידיעת משפחתו.
קנס ומאסר על לבוש לא צנוע בכותל
לפני חצי שנה הניח על שולחן הכנסת חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס הצעת חוק שהצליחה ליצור בהלה וזעם רב בציבור, לפיה לבוש "לא צנוע" או תפילה מעורבת ברחבת הכותל המערבי עלול לגרור עונש מאסר של חצי שנה וקנס של עשרת אלפים שקלים.
12 צפייה בגלריה
ש"ס הניחה חוק נגד לבוש לא צנוע או תפילה מעורבת בכותל, נתניהו התנער
(צילום: Menahem KAHANA/AFP)
מדובר בהצעת חוק שהגיעה בראשית ימיה של הממשלה הנוכחית, שגם ככה עוררה חששות גדולים על הצעדים שתנקוט והאם תפעל להדתה בציבוריות הישראלית. הצעת החוק לא קודמה, לאחר שגם ראש הממשלה נתניהו התנער ממנה פומבית.
עונש מאסר ממושך לחוסמי כבישים
הצעת החוק של חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד הגיעה יום אחרי החסימות הראשונות של מתנגדי המהפכה המשפטית בנתבי איילון. אחרי שבועות בהם ההפגנות נשארו בגבולות המוסכמים עם המשטרה, המפגינים פרצו לציר התנועה הראשי של מדינת ישראל ועצרו את התנועה למשך כמה שעות.
אילוז הציע לקבוע עונש מאסר של עד שלוש שנים לבני אדם החוסמים את הכביש ומסכנים את הציבור. ההצעה לא קודמה על ידי הקואליציה.
פירוק לשכת עורכי הדין
הצעת החוק של חבר הכנסת חנוך מיליבצקי מהליכוד הונחה על שולחן הכנסת בימי הבחירות ללשכת עורכי הדין. לבסוף מי שנבחר הוא עורך דין עמית בכר, אחד המתנגדים הבולטים למהפכה המשפטית.
12 צפייה בגלריה
עו"ד בכר הביס את עו"ד נוה, ח"כ מהליכוד הציע לפרק את לשכת עורכי הדין
(צילום: מוטי קמחי)
לפי ההצעה, לשכת עורכי הדין תפורק ובמקומה יוקם "גוף ארגוני וולנטרי שאינו מחייב", וגם הלשכה לא תהיה חלק מהרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה זכתה לתמיכה של שר המשפטים יריב לוין, שאמר פעמים רבות שיש להוציא את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים.
עם זאת, ההצעה עלתה להצבעה בקריאה טרומית ללא החלק שקובע כי יש להוציא את הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים וגם עם תחולה עתידית, כך שלא תחול על הקדנציה של עורך הדין בכר. אחרי השינויים, ההצעה עברה בקריאה טרומית - ועדיין לא ברור האם תקודם במושב הבא או שתתמסמס.
כוח בלתי מוגבל לוועדת הבחירות
הצעה נוספת, תמוהה במיוחד, הגיש חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד בחודש יוני האחרון. לפי הצעתו, ועדת הבחירות המרכזית, שנהנית מרוב של הקואליציה, תוכל לפסול מפלגות ומועמדים בלי כל פיקוח של בג"ץ. מדובר במדרון חלקלק במיוחד, שתיאורטית מאפשר לקואליציה לפסול כל מפלגה שמתמודדת נגדה בבחירות.
בעקבות הסערה שחוללה ההצעה בסוף השבוע האחרון טען ואטורי שמדובר בהצעה שהגישה ישראל ביתנו בעבר: "לא אנחנו הדיקטטורים. רק הצבתי מראה". למרות זאת, ההצעה שהוגשה בחודש שעבר עדיין לא נמשכה.
